ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הכינוס תוכנן לשבוע, ובכל יום אחת הדתות אירחה את נציגי הדתות האחרות. את היהודים כיבדו לארח בלילה הראשון.
ר' שלמה תכנן לספר סיפור חסידי, וברגע האחרון עלה בדעתו לספר את הסיפור שאביו סיפר לו בילדותו, על יהודי מקרקוב שנודע כקמצן מופלג וזכה לבוז, ולאחר מותו התברר שהיה נדיב מופלג שתמך בכל העניים ורצה להסתיר את צדקותו. רבים מהשומעים דמעו לשמע הסיפור.
למחרת הגיע תור הדת הקתולית לארח. ר' שלמה ישב בקהל, ואז ניגש אליו ג'ו, סגן בישוף, ואמר: "תדע שהסיפור שסיפרת נגע מאוד לליבי. גם הבישוף חש כך, וביקש ממני שאשאלך אם תסכים לספרו שוב". ר' שלמה סיפר שוב את הסיפור ושוב התמלאו העיניים בדמעות.
בסיום הכנס הזמינו את ר' שלמה להופיע באוניברסיטה המקומית. לפני ההופעה ניגש אליו סגן הבישוף בעיניים אדומות ואמר: "אל תחשוב שאני משוגע, אנא ספר שוב את הסיפור, ואחר כך אסביר לך מדוע".
ר' שלמה סיפר את הסיפור המרגש בפעם השלישית.
לאחר ההופעה ביקש ג'ו מר' שלמה שייצאו לטייל. הם עלו על גבעה וצעדו ארוכות בדממה, עד שג'ו נעמד ואמר: "שמי אינו ג'ו אלא יוסל'ה מקרקוב...".
ר' שלמה נאלם מרוב תדהמה. וג'ו החל לספר: "אני מנכדי נכדיו של הקמצן הקדוש מקרקוב. גם שמו של סבי היה יוסל'ה, ואמי עליה השלום הייתה בתו. במלחמה היא נלקחה למחנה דכאו. אבי היה חייל אמריקאי לא יהודי ממשחררי המחנה. הוא הציל את אמי, לקחה לאמריקה, דאג לרפואתה ונשאה לאישה, אבל התנה עמה שלעולם לא תספר לילדים שייוולדו להם שהיא יהודייה. אבי קתולי אדוק ולכן נכנסתי למסלול לימודים דתי והגעתי לתפקיד סגן בישוף.
"לאחרונה אמי התקשרה אליי וביקשה: 'בני, נותרו לי כמה ימים לחיות. בוא אליי מהר. איני יכולה להיפרד מהעולם מבלי לספר לך את סודי'. הגעתי לבית החולים וראיתי שאמי תלויה בין שמיים לארץ. כשראתה אותי התחזקה, לקחה את ידי ואמרה: 'ג'ו, סלח לי ששיקרתי לך. שמך אינו ג'ו אלא יוסל'ה...'.
"במשך שלושה ימים היא סיפרה לי על אביה חסיד קוז'ניץ, שביתו היה מלא בצדקה וחסד, וגם על סבו - יוסל'ה קמצן קדוש. היא הסבירה לי מיהו יהודי, מהו עם קדוש ומהן מצוותיו. רגע לפני שהסתלקה אמרה: 'בני, אל תשכח! אינך ג'ו, אלא יוסל'ה מקרקוב!'.
"לאחר שנפטרה הבנתי כמה סבלה מכך שלא חיה כיהודייה. אני בטוח שכעת היא יושבת בגן עדן עם יוסל'ה קמצן קדוש".
ג'ו פסק לרגע, והחל לדבר כמעט בלחש: "עברתי רעידת אדמה, בכיתי יומם ולילה, ליבי נשבר לאלף רסיסים. שאלה אחת ניקרה בי עד התהום: מי אני? למה אני שייך? כלפי חוץ אני ג'ו, סגן הבישוף, ומצפה לי קריירה בכנסייה, אבל בעומק נפשי אני יודע שאני יוסל'ה מקרקוב.
"לא יכולתי לשאת את ייסורי הנפש, ופניתי לבורא העולם: 'אני מתחנן לפניך שתיתן לי סימן שלפיו אדע מי אתה רוצה שאהיה, ג'ו סגן הבישוף או יוסל'ה מקרקוב'. ואז אמרתי: 'אם ברצונך שאהיה יהודי, שלח לי מישהו שיגיד לי את המילים: יוסל'ה קמצן קדוש מקרקוב'.
"ואז באתי לכנס כמייצג הדת הקתולית, ובלילה הראשון סיפרת לנו על יוסל'ה! אתה מבין איזה רעד עבר בי? אני נשבע שראיתי את אמי מאחוריך כשכפיה פרושות השמימה! אני בטוח שהיא שלחה אותך להזכיר לי שאני יוסל'ה מקרקוב. ובגלל שלא היה לי עדיין אומץ, ביקשתי ממך פעמיים לחזור על הסיפור".
ג'ו שלף מכיסו כרטיס טיסה לישראל בשעה חמש בבוקר למחרת.
"אתמול קיבלתי את הכוח לעזוב הכול", אמר, "איני לוקח דבר מלבד נשמתי. איני רוצה לגרום צער לאבי בכך שיידע כי אמי גילתה לי שהיא יהודייה, הלוא בזכותו נשארה בחיים".
לבסוף אמר: "שלמה, אני חייב להיפרד ממך, ואני מבטיח שאם יזכני אלוקים ברחמיו למצוא בת זוג ולשאתה לאישה בירושלים, בלילה שלפני החופה אשב ליד הכותל המערבי ואכתוב לך מכתב".
חמש שנים לאחר מכן הגיע לידי ר' שלמה מעטפה שמאחוריה נכתב: "יוסל'ה מקרקוב, ירושלים עיר הקודש". יוסל'ה בישר לר' שלמה שמצא בת זוג שנראית כפי שדמיין את סבתו - חיננית עם לב זהב, בעלת צדקה וחסד, וסיים: "אני כותב לך בכותל את המכתב הזה, כפי שהבטחתי. קודשא בריך הוא ושכינתיה כאן. השכינה בוכה ומייללת על חורבן בית המקדש. היא בוכה גם על כל הג'ואים ששכחו שהם יוסל'ה. אני מברכך בכל ליבי, שתזכיר לכל הג'ואים שבעולם שבאמת הם יוסל'ה מקרקוב".
על פי הספר 'סיפורי נשמה' בעריכת שמואל זיוון
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
