ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
אולם, מכל המנהגים חרג משה רבינו, כשהוריש בצו ה' את תפקיד המנהיגות והמשך מסירת התורה דווקא... למשרתו יהושע. והנה, בין האדמו"רים מצאנו מקרה דומה של הורשת המנהיגות למשרת. כך הוריש רבי מנדלי מרימנוב את כס האדמו"רות דווקא ל'רבי צבי הירש משרת', (שיום ההילולא שלו ב- ל' מרחשוון) במקום לבניו ותלמידיו הגדולים.
הסיפורים המסופרים על רבי צבי הירש, אוצרים בחובם את גדולת ההתלהבות והתמימות הקדושה של 'המשרת', ומלמדים מוסר השכל את כולנו.
רבי צבי הירש התייתם מהוריו בילדותו, וקרוביו מסרוהו כשוליא לחייט, כדי שילמדו את מלאכת התפירה. חמש שנים שהה הנער אצל החייט, אך ליבו בער בכיסופים לא-ל חי, עד שנסע לבית מדרשו של רבי מנדלי מרימנוב.
עניו גדול היה הנער, ולא ראה את עצמו ראוי ללמוד ולפגוש את הרבי. לפיכך, נכסף להיות משמשו של הרבי, שהרי 'גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה'. אולם, גם להיות 'משמש' של הרבי לאו מילתא זוטרתא היא, ורק אחרי תחנונים והפצרות רבות, הסכים ה'משמש' הקבוע להתיר לנער להסיק את התנורים בבית הרבי.
אולם, יום אחד נאלץ ה'משמש' ללכת, והתיר לנער להציע את מיטת הצדיק. בבוקר אמר רבי מנדלי, ש"מעולם לא ערבה שנתי כל כך כמו בלילה הזה, ומעתה לא יציע את מיטתי אלא צבי הירש בלבד". אפילו בבוקר שלאחר חתונתו, כיבד רבי צבי הירש כהרגלו את בית המדרש. בנו של הרבי, שזיהה את החתן העובד בשבעת ימי המשתה בעבודה 'בזויה', התאונן על כך בפני אביו. אך רבי מנדלי שמח, מפני ש"הניקיון של צבי הירש מגרש את כל החיצונים ומכניס אוויר צח, ואז טוב להתפלל בבית זה".
פעם התאונן רבי צבי הירש לפני הצדיק, שבשעת התפילה יורדות לנגד עיניו אותיות ותיבות של אש. אלו הן כוונות האר"י, השיב רבי מנדלי, וכיצד תתאונן על כך?
איני רוצה להתפלל אלא בכוונת פירוש המילים בלבד , השיב רבי הירש.
מה שאתה מבקש, אמר רבי מנדלי, הרי היא מדרגה גבוהה ביותר, שרק מעטים בדור זוכים לה. ללמוד תחילה את כל תורת הנסתר, ואחר כך להתפלל כתינוק.
בסיפורים אלו רמוזה מעלתו של 'המשרת', ולכולנו יש הרבה מה ללמוד מהם. גם בפרשת חיי-שרה אנו זוכים לאריכות דברים בסיפורו של 'משרת' – אליעזר עבד אברהם. ואכן, כבר אמרו חז"ל – "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתם של בנים", שהרי בסיפורו של עבד אברהם התורה מאריכה וכופלת דבריה, ומספרת הן את הסיפור עצמו והן את תיאורו החוזר של אליעזר. ואילו, בתורת הבנים, כהלכות שבת מעיקרי התורה, מקצרת התורה ורומזתן במילים קצרות כ'הררים התלויים בשערה'.
התלמיד סופג מתורת רבו בדרך של לימוד ושכל, ויש בכך יתרון. לעומתו, המשרת והעבד מבטלים עצמם לגדול, וקולטים את הרעיונות בעצם החיים. כך הדברים חיים בקרבם יותר. כזה היה עבד אברהם, שברור היה לו מניסיון חייו, שה' ישלח אליו את האישה המתאימה ליצחק.
השכלתן שוקל את הדברים בשכלו, קולט הוא את הטוב אך ממילא מודע הוא גם לרע. המשרת קשור בטבור חייו לטוב הזורם אליו, וכלל לא מודע לרע. לפיכך, כשהוא מטאטא את בית המדרש, הוא מטאטא בכך גם את הכוחות הרעים, ומטהר את האוויר.
אולם, למעלה הגבוהה ביותר מגיע מי שהוא גם משרת וגם תלמיד, כיהושע משרת משה ואלישע תלמיד אליהו. איש כזה מאחד את עומק ההשכלה עם תמימות וחיות ה'משמש'. למעלה זו, זוכה סוף גם רבי צבי הירש. שואף הוא לדעת את כוונות האר"י (שיא ההבנה וההעמקה) וגם להתפלל בתמימות כתינוק. כיוצא בכך, בהלכה מובאים דברי ר"ש מקינון, שהיה מקובל גדול ועצום, ושאף להתפלל כתינוק.
זוהי מעלתו של יעקב אבינו, שכונה 'איש תם'. המילה תם מתפרשת גם כ'שלם' וגם מלשון מידת התמימות. יעקב הגיע ועלה במעלות השלימות, ובשיאן חי בתמימות.
שנזכה אף אנו לדבוק במשהו במעלת ההשכלות העליונות, ובשיאן לחיות בחיות ובתמימות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
