ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
מצוות כיבוד הורים אינה ניסיון לנהל את מערכת היחסים שביניהם, אלא לחיות בדרך הנכונה במערכת היחסים בין הבן והבת להוריהם. הצורך לטפל בקשיים והבעיות שבין ההורים בדרך כלל אינו מוטל על ילדיהם מפני שבדרך כלל התערבות של הילדים מזיקה הרבה יותר משהיא מועילה.
בכדי לסייע בשלום הבית בין ההורים, רצוי שההורים ילכו ליעוץ זוגי אצל אדם מנוסה שיוכל לסייע בידם. צריך לשקול היטב אם רצוי שהילדים בכלל יאמרו שכדאי ללכת ליעוץ כזה, ועל כל פנים מצוות כיבוד הורים היא לאהוב את האב בלי קשר ליחסו אל האם, אלא אם כן הדברים מגיעים לאלימות ולהתעללות, ולאהוב את האם בלי קשר ליחסה אל האב. אנו משתדלים שלא להיכנס למקום שיש בו סתירה בנושא זה אלא לכבד כל אחד כאילו הוא "בן יחיד".
קרוב אליך (663)
הרב יצחק גינזבורג
250 - הולדתה של השנאה העתיקה בעולם
251 - איך מקיימים מצוות כיבוד הורים כשההורים כל הזמן רבים ביניהם ומשפילים זה את זה?
252 - חסידות מזווית אישית
טען עוד
על מה החגיגה הגדולה של י"ט כסלו? על זה שיהודי יצא מהכלא?
אני חושב שהחגיגה והשמחה העצומה של י"ט כסלו היא על זה שפנימיות התורה התפרצה לקומה של הרחבה והעמקה בסדר גודל חדש. להתרחבות הזאת יש דמות, שהיא פרצה את הדרך, שעל ידה התגלו האורות הגדולים.
בעל התניא, הוא, הספר שלו וכל כתביו האירו את כל האופק של היהדות. ולכן בשעה שתורתו התרחבה כל כך והסבריו העמוקים והדקים השתלשלו גם להגיע לשכל פשוט של כל יהודי ולא נשמרו בשמי שמים, אז כל היהדות הרוויחה אור ענק.
לכן היום הזה הוא אור שמשפיע לכל עם ישראל, יש בו התעוררות פנימית של הנשמה לדבוק בקדוש ברוך הוא ולקיים את מצוות "דע את אלוקי אביך ועבדהו". כל מי שזוכה לטעום מהטעם של התורות של האדמו"ר הזקן וכל האדמו"רים ממשיכיו יודע עד כמה ההסברות החב"דיות הן מופלאות ועשירות והן מביאות גם לאדם הפשוט טעם של אלוקות ממש.
האם צריך להשתתף בצערם של גוים?
מרן הרב קוק כותב ש"אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה..." וכך מצינו אצל אברהם אבינו, שלמרות ששמע מה' שאנשי סדום הם רעים וחטאים מאוד, בכל זאת התפלל עליהם ורצה בטובתם. הנצי"ב בהקדמתו לספר בראשית אומר שעל שום כך נקראו האבות הקדושים "ישרים", מפני שהישרות הטבעית רוצה בטובת הכל, כמו שאומר הרב קוק – "אהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל".
יחד עם זאת אין בכך כוונה לאהבת הרוע, האכזריות, שפיכות הדמים והאליליות שנמצאת בקרב העמים. וכמו שביחס האב לבנו אומר החכם באדם "את אשר יאהב ה' - יוכיח", כך גם ביחס לעמים. מפני שאנו אוהבים את כל האומות, אנו מוכיחים אותן ומבקשים שהרשעה כולה כעשן תכלה ותעביר ממשלת זדון מן הארץ, כדי להפוך כל העמים שפה ברורה לקרוא בשם ה'.
.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
