ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
תפוח בדבש – "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". התלמוד (שבת פח, ב) מלמד אותנו כי "נמשלו ישראל לתפוח... מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע". במעמד הר סיני אמרו ישראל ביחס לקבלת התורה "נעשה ונשמע". כלומר, כדוגמת עץ התפוח, שפירותיו מבשילים בטרם הבשילו העלים, כך גם עם ישראל מצוי בשייכות טבעית לדבר ה' עוד טרם החלטה מודעת. תהליך התשובה שלנו אף הוא, כדוגמת התפוח, מתחיל מן ההכרה כי יש בנו נשמה טבעית, המתוקה מדבש. נשמה הקודמת לכל הקלקולים שנגרמו לאחר מכן על ידי מעשינו. מתוך כך נולדת בנו הוודאות בהצלחתה הטובה והמתוקה של התשובה.
רוביא – "שירבו זכויותינו". רוביא הוא מאכל המורכב מהרבה גרגירים (שעועית, פול, שומשום וכדומה). הרעיון הרוחני העומד מאחורי אכילת הרוביא הוא כי הנשמה המתוקה המצויה בנו אינה נותרת רק ברובד המופשט, אלא באה לידי ביטוי גם בתכונות נפש מפורטות ורבות. עם ישראל מאופיין בתכונות רבות המוטבעות באופיו הלאומי עוד מימי האבות. למשל, המשנה במסכת אבות (ה, יט) אומרת: "כל מי שיש בו עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה – מתלמידיו של אברהם אבינו". בפתיחתה של שנה מבקשים אנו שיתרבו אותן תכונות קודש הגנוזות בנו באופן טבעי.
כרתי - כרתי הוא הכרישה, ואליו אנו מצרפים את התפילה: "שייכרתו שונאינו". לאחר נקודת המוצא, ההפנמה כי בנפשנו מוטבעת נשמה אלוהית, ניתן כעת להתייחס גם לכישלונות בפרספקטיבה חדשה. ראשית, ההכרה המדויקת בחטא! כדברי המשנה במסכת ברכות (א, ב): "מאימתי קורין את שמע בשחרית?" (מאיזו שעה ניתן לקרוא את קריאת שמע בבוקר?) "משיכיר... בין (צבע) התכלת ל(צבע) כרתי". צבעו של הכרתי הוא בגון התכלת והוא משמש לזיהוי ואבחנה לאור היום. אם נשליך זאת לרובד הרעיוני נאמר כי אכילת הכרתי מסמלת את ההבדל בין הצדדים הרעים שבנפש לצדדים החיוביים שבה. זיהוי והכרה של החטא הם השלב הראשון בתהליך התיקון.
סילקא – "שיסתלקו אויבינו". ככל הנראה הכוונה לסֶלק (או תרד). לאחר ההכרה בחטא וכריתתו מגיע סילוקו. המשכו של תהליך התשובה הוא העזיבה והסילוק המוחלט של החטא: "ומה היא התשובה? שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד... ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם" (רמב"ם, הלכות תשובה, ב, ב). זאת ועוד, בד בבד עם סילוק החטא מתחילה עבודת השיקום: "סליק" בארמית משמעו "עלייה" - האדם מסתלק מן הכיעור ופותח בתהליך התקדמות כלפי מעלה, כעלי הסלק הפונים אל-על.
תמרי – "שייתמו שונאינו". כעת, לאחר ההכרה, הכריתה והסילוק של החטא מן הנפש, נפתחת הדרך אל התשובה השלמה. העוונות, שונאי הנפש, כלו ותמו, ונפשו של האדם מתבשרת כי תם עוונה: "הרואה תמרים בחלום - תמו עוונותיו, שנאמר 'תם עוונך בת ציון'" (ברכות נז, א).
קרא – קרא הוא ירק ממשפחת הדלועים (דלעת, קישוא) ואליו אנו מצמידים את הברכה: "שייקרע גזר דיננו וייקראו לפניך זכויותינו". תשובה שלמה משנה את המציאות. יש בה קריאה לבריאה חדשה הקורעת ומשנה את גזר הדין: "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה'... ומשנה שמו, כלומר: אני אחר ואיני אותו האיש שעשה את המעשים" (רמב"ם, הלכות תשובה, ב, ד).
רימון - "שנרבה זכויותינו כרימון". לעומת בקשת ריבוי הזכויות הטמונות בנו מזכות אבות, בלי בחירה ומאמץ מצדנו (אותה ביקשנו ב"רוביא") - כעת, לאחר תהליך התשובה הארוך אנו קרואים להרבות את זכויותינו, אולם הפעם מתוך עבודה ועמל אישי. איננו יכולים להסתמך רק על זכות האבות, אלא צריכים להוסיף זכויות משלנו, בריבוי תורה ומצוות: "הרואה רימונים בחלום... יצפה למצוות שנאמר 'כפלח הרימון רקתך', מאי 'רקתך'? - אפילו הריקנים שבך מלאים מצוות כרימון" (ברכות נז, א).
ראש דג - "שנרבה ונפרה כדגים ושלא תהא עין הרע שולטת בנו כדגים... שנהיה לראש ולא לזנב". הגענו לסופו של התהליך: הכוחות האנושיים, אשר זוככו על ידי התשובה, יכולים כעת לפרות ולרבות בלי חשש של קנאה ועין רעה (כדוגמת הדגים הנסתרים בים מעין רואה). התעצמות הכוחות הטהורים מביאה אותנו ל"ראש": לשיא המחשבה, לפסגת השאיפות - ולנקודת הראשית של השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
