ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
באגרת התשובה מגדיר האדמו"ר הזקן את מצוות התשובה כ"עזיבת החטא בלבד", החלטה מעשית של שינוי, קבלת עול מלכות שמים ומחויבות לקיים את רצון ה'. התשובה מוצגת כעניין ביצועי, אופרטיבי, וזה עיקר התשובה, מצד אחד.
לאידך גיסא, מבואר במקומות רבים שהתשובה היא עניין רוחני.
עניינה של מצווה הוא צוותא וחיבור. המצוות נקראות "דרכי ה'", דרך היא דבר שמחבר שני קצוות, והמצווה מחברת יהודי מהקצה התחתון שהוא העולם הזה, עם מצווה המצוות – הקדוש ברוך הוא. אם יהודי עושה עבירה הוא עובר על רצונו והופך את הצוותא לריחוק ואפילו ניתוק.
זוהי בעיה אמיתית, ונימוסים אינם מספיקים בשביל לפתור אותה. אם סתם אדם חטא לסתם מלך, התפייסות תיישר את ההדורים. אבל כשאדם התרחק או התנתק מהקדוש ברוך הוא, התנצלות ודרך ארץ לא מספיקים. התשובה מתקנת את החטא מכיוון שהיא איננה רק התפייסות אלא פעולה עמוקה של תיקון הנתק הרוחני.
התשובה היא התעוררות עמוקה של הנשמה; עמוקה יותר מאשר הקשר המורגש בנפש בשעת קיום מצווה. כשמתעורר העומק הזה של הנשמה – מתגלה הקשר הפנימי והעצמי של הנשמה עם הקדוש ברוך הוא, לא מצד המצוות, לא על־ידי המצוות, אלא מצד הנשמה עצמה.
קרוב אליך (663)
הרב יצחק גינזבורג
274 - ווינר או לוזר
275 - בשינוי ריאלי מול רגשות בתפילה
276 - ימים "רגילים" מול ימים קדושים
טען עוד
כדי להכריע בין שני הצדדים, עלינו לשאול שאלה פשוטה, מעין 'קלאץ קאשע': היות ובתנועת התשובה נוצר קשר עמוק בין הנשמה לקדוש ברוך הוא בלי המצוות – איך זה מסתדר עם תשובה כפשוטה, שעסוקה בתיקון המעשים? כאשר פתאום מתברר שיש קשר עמוק יותר שלמעלה מהמצוות, מה יביא את האדם לקיים מצוות מכאן ולהבא?
התשובה היא, שקשר עמוק מגדיל את המחויבות ולא מקטין אותה. הדברים העמוקים שנוגעים בפנימיות הלב, לרוב אינם נאמרים כהוראה והם נותרים כמשאלה סמויה, אך מי שרגיש ושם לב למשאלות סמויות, מרגיש מחויבות למלא אותן עוד יותר מאשר בקשות רגילות.
יש דברים שאבא אומר לבנו לעשות, כמו להגיע בזמן לתפילה, אבל יש דברים שאבא לא אומר. האב משתוקק לראות את הבן שלו 'נכנס לעניינים' ופתאום מתעמק בתפילה או מהדר במצווה, אך לעולם הוא לא יאמר לבנו שהוא חייב לעשות אותם. אי אפשר לומר את זה כציווי, זה אישי מדי. אם הבן לא יעשה את הדברים האלה, זו לא עבירה, אי אפשר לומר שהוא לא בסדר. אך למרות זאת, אם מתפתח קשר עמוק בין אב ובנו, הבן הרגיש יקלוט את הראש של האב, ויירתם בכל כוחו למילוי משאלות לבו הפנימיות של אביו. הרצונות האלו יהיו הרבה יותר יקרים לו, והוא יעשה אותם בהרבה יותר התלהבות וחיות.
באותו אופן, כשאנחנו חושפים את פנימיות הקשר הבלתי־תלוי שלנו עם הקדוש ברוך הוא, אנחנו חשים צורך פנימי חזק לקיים את מצוותיו. בשעה שאדם עושה תשובה והוא מתחבר עם בעל הרצון, הוא מרגיש עד כמה שהמצוות הן לא רק הוראה אלא משאלת לב פנימית של הקדוש ברוך הוא – האם הוא לא יעשה את המצוות ביתר תוקף וחיות?!
וכאן התשובה לדילמה האמורה, האם חשוב הדגש הפנימי או החלק המעשי? מובן שהם דבר אחד. דווקא הרגש הפנימי הוא זה שמביא את המעשה בפועל לתכלית השלמות, וזו התשובה האמיתית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
