ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- מדורים
- קרוב אליך
כידוע, מלחמת היוונים בבני ישראל הייתה מלחמה רוחנית, אך מאבקם לא היה על עצם לימוד התורה וקיום המצוות. אדרבה, הם הסכימו כי כשם שליוונים יש את חכמת יוון ותרבות יוונית, כך ליהודים יש תורה ומצוות. הפריעה להם העובדה שהתורה של היהודים לא באה להנחיל פילוסופיה והגות כמו חכמת יוון, ושהמצוות לא נועדו לחנך למוסר וערכים טובים כמו תרבות יוון. הפריע להם שהתורה היא תורת ה' והמצוות הן רצון ה', ושיהודי הלומד תורה ומקיים מצוות מבטל את עצמו לקדוש ברוך הוא, קשור ודבוק בו לעד.
היוונים רצו, כלשון תפילת "ועל הניסים", "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", הם לא רצו להשכיח את התורה ולהעביר מקיום המצוות, הם בקשו להשכיחם תורתך – תורת ה', ולכן עיקר מאבקם היה באלוקות שבתורה; וכן רצו "להעבירם מחוקי רצונך" – לפגוע בקיום המצוות מפני שזהו רצון ה' בלבד.
בעומק יותר: היוונים הסכימו אפילו שלימוד התורה וקיום מצוות יהיו מפני שהם רצון ה', אך לא כרצון ה' נטו, אלא מתוך הבנה כי גם קיום רצון ה' הוא דבר הגיוני. כשם שאדם הצועד אחרי מורה־דרך, למרות שהוא עצמו לא יודע את הכיוון והמטרה, הוא סומך על המורה שמוליך אותו בדרך הנכונה. כך לא הפריע ליוונים שיהודים ילכו בדרך התורה והמצוות, מתוך אמונה כי דרך ה' מובילה ליעדים רצויים וטובים, אבל הפריע להם הקיום של "חוקי רצונך" – העובדה שיהודים מקיימים את רצון ה' – כי זהו רצון ה' נטו, בלי כל סיבה, באופן של "חוקה חקקתי וגזרה גזרתי".
היוונים לא נאבקו בחיצוניות ובהשכלה של התורה, לא הפריע להם שיהודים לומדים תורה ומבינים אותה. לא הפריע להם גם שיהודים מקיימים מצוות כדי להגיע למידות טובות. המאבק שלהם היה נגד הפנימיות והנשמה שבתורה, היא האמונה הטהורה בקדוש ברוך הוא.
לכן עיקר מאבקם היה דווקא ב'פך שמן':
יין דומה לכוח הבינה. ליין יש טעם והוא משמח לבב אנוש, וכך לכוח הבינה המסייע לאדם להבין רעיונות שכליים לאורכם ולרוחבם, לאשורם ועל בוריים, יש בבינה טעם רב הגורם שמחה גדולה.
מים רומזים לחיצוניות החכמה: המים פשוטים, חסרי טעם או צבע. לכן השותה מים סתם לא מתוך צמאון – אינו נהנה בשתייתם, ואינו מברך עליהם. כך חיצוניות החכמה, היא 'ברק המבריק' – נקודה ראשונית של רעיון, שאין בה הבנה, ומאחר ואין בה טעם היא איננה מביאה שמחה.
ואולם כאשר מערבים מים עם חומרים אחרים, הם משתנים, מקבלים טעם ומעוררים שמחה. זה ענינה של חיצוניות החכמה. אמנם בפני עצמה היא פשוטה וחסרת טעם, אך כאשר מערבים אותה עם כוח הבינה ומשלבים בה ביאורים וסברות נוספות – היא מקבלת טעם.
השמן משול לפנימיות החכמה: כשם שהשמן אינו מתערב בשום דבר ותמיד נותר למעלה וכשמערבים אותו במים הוא צף על פני המים, כך פנימיות החכמה, בה נמצאת האהבה הטבעית לקדוש ברוך הוא, נשארת במהותה ואיננה מתקלקלת ולא מקבלת טעם אחר. ולכן, אפילו בנשמתו של פושע ישראל חבויה אהבה טבעית לה' בשלמות, אהבה שלא מתערבת ולא נפגמת משום דבר, אלא תמיד צפה מעל כל כיסוי והעלם ונשארת בטהרתה.
לכן הניצחון על היוונים לא היה על־ידי מים (חיצוניות החכמה) או יין (בינה המתפתחת מהחכמה) והוא לא הושג על־ידי תוספת התבוננות בגדולת ה' כדי להגיע לאהבת ה'. גישה כזו לא יכולה לבטל את גזירת וקליפת יוון. אדרבה, נגד זה אומרים היוונים גם אנחנו חכמים, גם לנו יש יין ומים.
כדי לנצח ולבטל לחלוטין את קליפת יוון נדרש שמן, פנימיות החכמה שלמעלה מהשכל, שם אין מקום לקליפת יוון שלא נותנת מקום למה שלמעלה מהשכל. וכאשר מגלים את האמונה שלמעלה מהשכל ומכוחה מוסרים את הנפש – מבטלים את קליפת יוון.
ואכן, בשעה שהחשמונאים צעקו "מי לה' אלי" ועוררו בעם ישראל את האהבה הטבעית שבפנימיות החכמה, הם גילו את כוח מסירות הנפש ובזכות זה נצחו את היוונים, מצאו את פך השמן הטהור והדליקו בו את נרות המנורה, אותם אנו ממשיכים ומדליקים בחנוכייה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
