ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בא אל פרעה. לך אליו. תעמוד מולו. תתמודד.
בא אל פרעה. יש רע בעולם, יש טומאה, יש מצרים. אז פשוט צריך ללכת לשם. לרדת עד לשם כדי לעמוד מולם ולומר להם: חברים, אני מכאן רק עולה. זו דרכה של הגאולה, היא חייבת לעבור דרך מצרים, דרך בא אל פרעה.
בתחילת התשובה הייתי בטוח שגלות זה עניין למי שעדיין לא קיבל את האור ולמי שלא עף השמיימה באורות הקדושה. החבטה הראשונה על הקרקע הבהירה לי שזהו בעצם תדר החיים. יש גלות ובסופה גאולה. יש ירידה ואז אם ירדת נכון אז תהיה עלייה. זה הרצוא ושוב, זו המטוטלת של החיים, רק צריך להחזיק את החבל.
קשה להבין את עומק האחיזה שהיתה לעמנו במצרים, כמה מכות, כמה אנרגיה הקדוש ברוך הוא משקיע כדי לשחרר אותנו משם. לא לחינם הסיפור נטבע בנו, זה האירוע המכונן שלנו כעם. לא הירידה שלנו למצרים אלא היציאה, או יותר נכון אופן היציאה וכיוון היציאה. זו הנקודה בה הפכנו לשונים משאר העמים. יצאנו ממצרים ויותר לא נוכל לשוב לשם. הכוונה היא שאם נשוב לשם, וכנראה זה עומד לקרות, כך הוכיח העבר, אז נזכור שיש דבר אחד שה' יתברך חרט לכל אחד בנשמה. היום הזה שבו אתה פתאום פותח את העיניים בבוקר, אומר שלום מנומס לכל הנוגשים, הולך לעבודה בלבנים, בחומר, בטיט או במחשב, ואז לפתע אתה שומע את אבחת השוט או רכב שחולף במהירות, ואז נשמעת צעקה פנימית עצומה... אני במצרים... לא רוצה... זה טבוע בנו, יהודי בכל מקום שיהיה על הכדור, באיזה סוג מצרים שהוא לא יפיל את עצמו, משהו בתוכו יצעק לו את הצעקה הזו: אתה במצרים. והחלק הפנימי יענה לו: לא רוצה את זה. היה לי טוב אבל זה לא הייעוד שלי. כיף כאן אבל כנראה מקומי קרוב יותר לנשמה שלי ולמי שברא אותי.
איי איי איי הרגעים הבודדים הללו בחיים שבוודאי היו נחלת זמנם של אבותינו, ואותנו הם תופסים ברגעי התשובה, השבר, הכאב... ברגעים שמצרים עולה על גדותיה בחיינו ואז... אז מתחילה הגאולה. הדרך לגאולה מתחילה בהכרה שאני בגלות. רבי נחמן אומר שעיקר הגלות היא בנפש וכך גם הגאולה, וצריך להיות בקיאים בעלייה ובירידה, מה שאומר שגם לירידה יש כללים.
קרוב אליך (663)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
301 - מהי הבשורה הרוחנית של דור ה- Y ?
302 - אני במצרים!!!
303 - האם יש מתכון ליראת שמיים?
טען עוד
טוב צבי, יפה, ואיפה המצרים שלך? כאן מתחילה עבודת הבירור. שלחו אותי לכאן כדי להבחין בין מצרים לקדושה. בין הנתק לבין הקשר. בין החיוכים הצבועים לבין הכאב שאני חווה. בין הקולות שאומרים לי "תמצא את האושר רק על חופים רחוקים", לבין קירות אבן ירושלמיים ובחדר מלמולי תורה. זה הזמן לברר.
המצרים שלי זה הקיבעון שאני סוחב עוד מתקופת מצרים שלי. הילדות. לא בגלל שהייתה לי ילדות קשה; ההפך, היא הייתה נפלאה, אלא שהמערכת והחברים לא בדיוק התאימו את עצמם לתמונת העולם הרגשית שלי. לא תמיד הייתה לי יכולת לבטא כאב. "אמא אמרה לי דני/ ילדי הוא גיבור ונבון/ ילדי לא בוכה אף פעם". כך שמעתי פעם והפנמתי, אסור לבכות, אסור לדבר על כאב. אסור שיכאב. להיות שם ולא להודות - זה מצרים. לא לחלום את החלומות שלי, או נכון יותר להגשים חלומות של אחרים - זה מצרים. לעשות את 'מה שצריך' ולא לעשות את מה שנולדת עבורו - זה מצרים. לעשות מצווה ואחר כך להצטער עליה - זה מצרים. לחזור עייף מהעבודה ולא להקשיב לאשתי ולהיות קצר עם הילדים, להביט באייפון יותר מאשר על השמיים - זה מצרים. לא ליהנות מהתורה ולא לשמוח - זה מצרים.
מספיק לך צבי? איפה אתה? טוב, לפחות אני מודע. יופי עכשיו בא אל פרעה. לך אל הכאב שלך, אל תברח. לך אל המקומות הלא טובים כדי לצאת משם. כמו שליח של חב"ד, שיוצא למשימה אי שם, רק תוציא את עצמך ראשון ואז תוכל לעזור לאחרים. כמו מחלץ שקשור לחבל, יורד אט אט לתוך הבור, רואה ממה הקירות עשויים ומבין שלשם לא חוזרים. ואם פעם הוא יראה שוב את הבור הוא ידע מה לעשות - לצעוק אני במצרים! כאן גם אני (באמצע הכתיבה) מתפנה לצעוק "אני במצרים".
כן, יש תחומים שבהם אני במצרים והם מחכים לגאולה. הם רבים אך מוכנים לצאת אתי אל המרחב שאנחנו פותחים. בהבנה שזו מצרים, דרך הצעקה והרצון לצאת נוצר חלל אליו נכנס הקדוש ברוך הוא. הוא ולא מלאך.
ברגעים הקשים לפני המכות שה' ממטיר על פרעה, אני משנן לעצמי שהבשורה הטובה היא שלכל גאולה יש גלות וזו לא תקלה בתסריט. הבשורה הטובה יותר היא שיוצאים. ממצרים יוצאים. ירדנו לשם כדי לצאת. פרעה מעדיף שניקח משכך כאבים, מבחינת השמיים רוצים שנצא להגשים את החלומות שלנו ונקבל תורה. במה אתם בוחרים? איפה אתם בסיפור?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
