ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה : טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ: שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ: לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי": (פרק ט)
כהתפוצצות של דברי ד' המופיעים במגילת אסתר, בבחינת "אַחַת דִּבֶּר אלוקים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים ס"ב יב). נסביר את הפסוקים גם בדרך אחרת לגמרי, דרכו של בעל ה"שפת אמת" שהשנה מלאו מאה שנה להסתלקותו.
הפסוקים מתארים את "חכמות" שבנתה ביתה על שבעה עמודים והיא שולחת נערותיה כלפי מעלה למרום, תוך כדי קריאה . פרשתנו פותחת בפסוק "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא ט' א). ר' ירמיה בר' לעזר דורש את הפסוקים במשלי, על בריאת העולם וז"ל:
"פתר קרייה בברייתו של עולם. חכמות בנתה ביתה, זה הקב"ה שברא את כל העולם כולו בחכמה, ... חצבה עמודיה שבעה, אילו שבעת ימי בראשית" (ויקרא רבה פרשה יא ד"ה ויהי ביום).
לעומתו רבי אבא בר כהנא דורש את הפסוקים על פרשתנו וז"ל:
"פתר קריא באהל מועד - חכמות בנתה ביתה זה בצלאל ... חצבה עמודיה שבעה אלו ז' ימי המלואים ..., טבחה טבחה אלו הקרבנות, מסכה יינה אלו הנסכים, אף ערכה שולחנה זה סדור לחם הפנים, שלחה נערותיה תקרא זה משה הדא הוא דכתיב - ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו" (ויקרא רבה פרשה יא ד"ה ד רבי אבא).
בעל ה"שפת אמת" מקשר את המדרשים זה לזה וחורז מחרוזת דרשנית נפלאה. וז"ל:
"תכלית כל החכמות וכל הבנינים הם לזכות לסייעתא דשמיא. לכן כל הנברא בימי בראשית הכנה אל האדם, והאדם צריך להמשיך ברכה בשבת קודש והיא הנשמה היתרה הבאה בשבת קודש. וכן במלאכת המשכן התכלית היה אחר כך ביום השמיני (תרמ"ה). אותה נשמה יתירה שמקבל האדם בשבת מאפשרת לו לעלות מעלה מעלה אל מעבר לעולם הטבע ולזכות לסייעתא דשמיא שמרוממת אותו, לקשר יותר נעלה עם בוראו. בבריאת העולם נדרש האדם לקרא שמות כמו שנאמר "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם..." (בראשית ב' כ).
מסביר ה"שפת אמת":
"שהאדם צריך לחבר כל דבר לשורשו, וזה קריאת השמות כשהבניין מתחבר אל השורש. זה ביום השמיני קרא ".
(בכיוון זה מסביר בעל ה"שפת אמת" גם את קריאת השמות של חלקי הבריאה בידי הקב"ה כהגדרת תפקידם והמשך קישורם לבוראם). ממשיך ה"שפת אמת" ומרחיב את הרעיון. האדם צריך לעשות זאת בכל התחומים:
א. בעולם - המשכן והמקדש הם העולם בתמצית לכן גם עליהם נאמרה לשון קריאה. במשכן "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה" ובמקדש "בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו" (ירמיהו ז' י).
ב. בזמן- במועדים, בזמנים שישראל מקדשים אותם. לכן גם עליהם נאמר "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כ"ג ד).
ג. בנפש- כל אדם צריך לדאוג לכך ששמו של הקב"ה יקרא עליו ובמיוחד עם ישראל שיכול לזכות לכך גם כעם כמו שכתוב "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כ"ח י) וכמו שאנו אומרים בתפילת החג "ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת ".
ברית המילה מסביר הוא, גם היא נעשית דווקא ביום השמיני כי המילה היא בבחינת "עדות שבני ישראל בני עולם הבא" (תר"ס). זה עניין הנשמה היתרה שמקבלים בשבת שהיא מעין עולם הבא. לפי זה מתברר מדוע נוהגים מדורי דורות לקרא בשמו של הנולד דווקא בזמן מיוחד זה שאז נקבע כיצד כל דבר מתחבר לשרשו. אז נקבעת בלבו של כל יהודי השאיפה להגיע למדרגה זו. הקריאה של היום השמיני לפי הסבר בעל ה"שפת אמת" באה להביע גם את היחס המיחד של הקב"ה לבניו וז"ל:
"דהנה קריאה לשון חיבה ודבקות לשון שמלאכי השרת משתמשים בו (כמו שנאמר "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר" ישעיהו ו' ג) וזה לשון חיבה התדבקות והתאחדות בשורש" (תרנ"א).
השנה זכינו לפורים משולש, שהתחיל ביום ששי המשיך בשבת והסתיים ביום ראשון שהוא גם השמיני של השבוע שעבר. יום ששי הוא היום של "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". שבת הוא היום של "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם". היום השמיני הוא היום של בעל התשובה. לכן מסביר הוא "גם בני ישראל היו אז בעלי תשובה כנודע לכך נאמר ביום השמיני קרא ...והבן כל זה" (תרל"ו). מכאן אנו יכולים להמשיך ולהגיע לעניינה המיוחד של שבת זו "שבת פרה" וז"ל ה"שפת אמת":
"ולבוא אל בחינת שמיני הוא על ידי תשובה ומשם בא הטהרה דכתיב זאת חקת התורה. היא נקודה טהורה וקדושה שחקק הקב"ה בנפשות בני ישראל שאי אפשר להשתנות ואינו מקבל שינוי ואינו נפגם...".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו בזכות הפורים ובזכות המילה לשמוע את הקריאה , לחזור אל היום השמיני , בנין המקדש ותיקון מעשה בראשית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
