ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
שלושה מעגלים והם כפולים, קיימים בקודש. כך לימד ספר הזוהר:
"דתנינן: ג' דרגין אינון מתקשרן דא בדא קב"ה אורייתא וישראל. וכל חד דרגא על דרגא סתים וגליא. קב"ה דרגא על דרגא סתים וגליא. אורייתא הכי נמי סתים וגליא. ישראל הכי נמי דרגא על דרגא. הדא הוא דכתיב 'מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל' ". [שנינו: ג' דרגות הן, מתקשרות זו בזו: הקב"ה, תורה וישראל. וכל אחת, דרגה על דרגה, נסתר ונגלה. הקב"ה כך, התורה כך וישראל כך, דרגה על גבי דרגה] (זוהר חלק ג דף עג/א)
כיון שכאלו הם דברי התורה שהם נלמדים דרגות על גבי דרגות ומובנים במעגלים לפנים ממעגלים, יש מקום לנצל הזדמנות מיוחדת שחז"ל 'מספקים' לנו בפרשת מצורע על מנת להתבונן בדבריהם הקדושים הערוכים זה לפנים מזה.
בהסבר עניין נגעי בתים מביא רש"י את דברי חז"ל הידועים, שפרשת נגעי הבתים העוסקת בכניסה לארץ:
"בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם. לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר וע"י הנגע נותץ הבית ומוצאן".
כך יובן מדוע התורה פותחת פרשה זו במילים 'חגיגיות' משהו, 'כִּי תָבאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה', הגם שהנושא הוא עניין חמור של טומאת צרעת.
ובכן, ההזדמנות שנותנים לנו חז"ל היא 'הפעלת ביקורת' שלהם על הפירוש עצמו...
באמת, רבות הן הפעמים שתנאים או אמוראים מקשים על הסברים אלו או אחרים שניתנו על ידיהם, אבל על פי רוב במקרים כאלו מפני הקושיות על ההסבר הראשון הוא נדחה לגמרי או שקמה ועולה הסברה חדשה. כאן בנגעי בתים, ההסבר הראשון שריר וקיים, ועל גביו, או מדוייק יותר, בתוכו, נחשף תוכן עמוק יותר, פנימי, רזי - כפי שיוסבר.
מימד פדגוגי עקרוני מאד נלמד כאן דוקא בהשארת הרובד הפשוט כרובד 'הרשמי': עם כל הקושיות שניתן לערום על מימד הפשט ממבט של פנימיות התורה - ההסבר הפשטי של רש"י אינו זז. זאת כיון שלא כל כך מהר מפיצים הבנות פנימיות יותר בציבור לומדי החומש.
הסבר הזוהר לפרשת נגעי בתים
מתוך אזכרת דרך הפשט מקשה הזוהר כמה קושיות:
מה בכלל יש שכר טוב בהימצאות נגעים בבתים, והרי גם אם המטרה היא מציאת המטמונים שהניחו הגויים, מדוע שהדבר יבוא בדרך הלא נעימה של נגעים ונתיצת אבני הבית? קושיה נוספת בעלת פן מעשי הלכתי מקשה הזוהר על הדין של החלפת האבנים והעפר של הבית המנוגע. אם כל המטרה הייתה מציאת מטמוניות הגויים המוסלקות 'מתחת לבלטות' מדוע ש'יטרטרו' את בעלי הבית הנגוע במציאת אבנים חדשות, התאמתן וסיתותן, ובלקיחת עפר אחר? והרי האבנים לא נפגמו מחמת המטמון. אם כך שוב אין הדבר נותר רק בגדר של בשורה טובה בלבד. ועוד ניתן להוסיף ולהקשות על הפער בין קובץ הלכות הטהרה של הצרעת שעניינה הוא רוחני, לבין פרק צרעת הבית שמקבל על פי רש"י היבט כאילו כלכלי, הרחוק כל כך מן ההיבט הרוחני של הצרעת.
כיון שכאלו הן הקושיות על ההסבר הפשטי מסביר הזוהר את תוכיות העניינים באופן של תיקון יסודי, תיקון רוחני, כזה ה'משפץ' את הפער בין גויי הארץ ודרכיהם לבין דרכינו הקדושות.
על פי הזוהר, יש למחשבתו של האדם מימד מכריע. בין בקדושה, ובין חלילה בהיפוכה. כיון שיסודה של מצוות ישוב הארץ הוא בכוונה טהורה, קדושה, עליונה, כיון שכן, ישראל עלולים ל'הסתבך' עקב כוונותיהם הרעות של יושבי הארץ בבניינה. כל העושה דבר, מפעיל את מימד המעשה, שהוא רק אחד משלושה מימדים בהם פועל האדם יחד עם המחשבה והדיבור. גם שני האחרונים, עם היותם רוחניים, הינם משפיעים. בתי הגויים נבנו מתוך כוונות מנוגדות ל'עניין האלוקי' של ישראל. על כן יש לנתץ את אותם הבתים שנבנו כך, ולו באופן חלקי, סמלי, ואז לבנות בהם לפחות חלק בכוונה לשם ה', ומכך תתפשט הכוונה הקדושה על כל הבניין.
זהו סוד נגע הבית. בתים שנבנו בכוונות רעות מציפים אל כתליהם נגע צרעת כשישראל באים להשתכן ב'בתים אשר לא בניתם' כהבטחת התורה.
והנה מובן מדוע הקב"ה מתאר את הכשרת בצלאל לתפקיד בניית המשכן כמי שממולא:
'רוּחַ אלוקים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה, לַחְשׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחשֶׁת'.
גם לחשוב מחשבות יש לדעת איך בעת שבונים דברים שבקודש. לכן מוסבר הצורך בכהן - מפני שהעניין ביסודו הינו רוחני, לא ממוני. כך מובן הצורך בלקיחת אבנים חדשות ועפר חדש, תחת חומרי הבנין ששימשו לעבודה זרה, כדי לחדש בקדושה את הבנין. ממילא גם בשורה טובה יש בדבר. בנין בקדושה הינו יסוד מכונן בחיי האדם, קל וחומר בחיי האומה וכל שכן בבנינה הנצחי בארץ הקודש. כאן, כוונות מעכבות. זאת מפני שבנין הארץ מהווה יסוד לשכינה, כפי ששרו הבונים בתקופתנו: 'פה בארץ חמדת אבות, תתגשמנה כל התקוות... פה תהיה השכינה שורה, פה תפרח גם שפת התורה'.
במקום בו הבית נבנה לשם שמים, לעשיית רצון ה' ול'תיקון עולם במלכות ש-ד-י', שם אין שולטת הארעיות הארצית, החומרית. לקדושה אין תיחום, לא במקום ולא בזמן - היא מתפשטת ומכה גלים למרחבים ולנצחים. וכפי שהדבר נכון בבנין המשכן ובבניית הארץ כן הוא נוהג בודאי גם בבניין האדם, הן מראשית יצירתו בהתקדשות הוריו טרם העיבור, והן בהתעלותו בקודש לתורה ולמצוות ולמעשים טובים. על ידי קדושת המחשבה האדם מתדבק בצד האלוקי שבאישיותו, ובמודעותו לשמירתה מכל רע הוא מטהר את מקדשו הפנימי ואת כל פעולותיו.
אלא שדרך תורנית זו המעתיקה את מרכז הכובד של עבודת ה' אל המימדים הרוחניים של האדם, החשיבה והכוונה, עלולה להיות מרוחקת מדי, אולי אף מאיימת משהו על האדם הרגיל במימדים מעשיים חומרניים. ההמון שילמד על אוצרות האמוריים יקבל את גופי התורה הללו בהבנה מספקת עבורו, בתחושת שמחה על שמירת דיני התורה גם אם הדבר מצריך שיפוצי פתע 'באמצע הסלון'. והכוונות הקדושות? הכהן המפקח על מלאכת השיפוץ הגשמי הוא כבר יעשה גם את מלאכת מחשבות הקודש, עליה כבר נרמז בפסוק "וכל זר לא יאכל קודש", כי לא לכל אחד דעת התורה הפנימית מועילה. לכן הותירו חז"ל את מימד ההסבר הפשטי על מכונו בשכנות, בהקפה סביב, לפנימיות הדברים הגנוזים בנגעי הבתים שבארץ הקודש.
ועל זאת אנו מתפללים בעת ההכנה למצווה: "וִיהִי נעַם אֲדנָי אלוקינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ", שתחול קדושתו של הקב"ה שממנו ואליו כל הכוונות - על כל מעשי ידינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
