ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
שלושה מעגלים והם כפולים, קיימים בקודש. כך לימד ספר הזוהר:
"דתנינן: ג' דרגין אינון מתקשרן דא בדא קב"ה אורייתא וישראל. וכל חד דרגא על דרגא סתים וגליא. קב"ה דרגא על דרגא סתים וגליא. אורייתא הכי נמי סתים וגליא. ישראל הכי נמי דרגא על דרגא. הדא הוא דכתיב 'מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל' ". [שנינו: ג' דרגות הן, מתקשרות זו בזו: הקב"ה, תורה וישראל. וכל אחת, דרגה על דרגה, נסתר ונגלה. הקב"ה כך, התורה כך וישראל כך, דרגה על גבי דרגה] (זוהר חלק ג דף עג/א)
כיון שכאלו הם דברי התורה שהם נלמדים דרגות על גבי דרגות ומובנים במעגלים לפנים ממעגלים, יש מקום לנצל הזדמנות מיוחדת שחז"ל 'מספקים' לנו בפרשת מצורע על מנת להתבונן בדבריהם הקדושים הערוכים זה לפנים מזה.
בהסבר עניין נגעי בתים מביא רש"י את דברי חז"ל הידועים, שפרשת נגעי הבתים העוסקת בכניסה לארץ:
"בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם. לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר וע"י הנגע נותץ הבית ומוצאן".
כך יובן מדוע התורה פותחת פרשה זו במילים 'חגיגיות' משהו, 'כִּי תָבאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה', הגם שהנושא הוא עניין חמור של טומאת צרעת.
ובכן, ההזדמנות שנותנים לנו חז"ל היא 'הפעלת ביקורת' שלהם על הפירוש עצמו...
באמת, רבות הן הפעמים שתנאים או אמוראים מקשים על הסברים אלו או אחרים שניתנו על ידיהם, אבל על פי רוב במקרים כאלו מפני הקושיות על ההסבר הראשון הוא נדחה לגמרי או שקמה ועולה הסברה חדשה. כאן בנגעי בתים, ההסבר הראשון שריר וקיים, ועל גביו, או מדוייק יותר, בתוכו, נחשף תוכן עמוק יותר, פנימי, רזי - כפי שיוסבר.
מימד פדגוגי עקרוני מאד נלמד כאן דוקא בהשארת הרובד הפשוט כרובד 'הרשמי': עם כל הקושיות שניתן לערום על מימד הפשט ממבט של פנימיות התורה - ההסבר הפשטי של רש"י אינו זז. זאת כיון שלא כל כך מהר מפיצים הבנות פנימיות יותר בציבור לומדי החומש.
הסבר הזוהר לפרשת נגעי בתים
מתוך אזכרת דרך הפשט מקשה הזוהר כמה קושיות:
מה בכלל יש שכר טוב בהימצאות נגעים בבתים, והרי גם אם המטרה היא מציאת המטמונים שהניחו הגויים, מדוע שהדבר יבוא בדרך הלא נעימה של נגעים ונתיצת אבני הבית? קושיה נוספת בעלת פן מעשי הלכתי מקשה הזוהר על הדין של החלפת האבנים והעפר של הבית המנוגע. אם כל המטרה הייתה מציאת מטמוניות הגויים המוסלקות 'מתחת לבלטות' מדוע ש'יטרטרו' את בעלי הבית הנגוע במציאת אבנים חדשות, התאמתן וסיתותן, ובלקיחת עפר אחר? והרי האבנים לא נפגמו מחמת המטמון. אם כך שוב אין הדבר נותר רק בגדר של בשורה טובה בלבד. ועוד ניתן להוסיף ולהקשות על הפער בין קובץ הלכות הטהרה של הצרעת שעניינה הוא רוחני, לבין פרק צרעת הבית שמקבל על פי רש"י היבט כאילו כלכלי, הרחוק כל כך מן ההיבט הרוחני של הצרעת.
כיון שכאלו הן הקושיות על ההסבר הפשטי מסביר הזוהר את תוכיות העניינים באופן של תיקון יסודי, תיקון רוחני, כזה ה'משפץ' את הפער בין גויי הארץ ודרכיהם לבין דרכינו הקדושות.
על פי הזוהר, יש למחשבתו של האדם מימד מכריע. בין בקדושה, ובין חלילה בהיפוכה. כיון שיסודה של מצוות ישוב הארץ הוא בכוונה טהורה, קדושה, עליונה, כיון שכן, ישראל עלולים ל'הסתבך' עקב כוונותיהם הרעות של יושבי הארץ בבניינה. כל העושה דבר, מפעיל את מימד המעשה, שהוא רק אחד משלושה מימדים בהם פועל האדם יחד עם המחשבה והדיבור. גם שני האחרונים, עם היותם רוחניים, הינם משפיעים. בתי הגויים נבנו מתוך כוונות מנוגדות ל'עניין האלוקי' של ישראל. על כן יש לנתץ את אותם הבתים שנבנו כך, ולו באופן חלקי, סמלי, ואז לבנות בהם לפחות חלק בכוונה לשם ה', ומכך תתפשט הכוונה הקדושה על כל הבניין.
זהו סוד נגע הבית. בתים שנבנו בכוונות רעות מציפים אל כתליהם נגע צרעת כשישראל באים להשתכן ב'בתים אשר לא בניתם' כהבטחת התורה.
והנה מובן מדוע הקב"ה מתאר את הכשרת בצלאל לתפקיד בניית המשכן כמי שממולא:
'רוּחַ אלוקים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה, לַחְשׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחשֶׁת'.
גם לחשוב מחשבות יש לדעת איך בעת שבונים דברים שבקודש. לכן מוסבר הצורך בכהן - מפני שהעניין ביסודו הינו רוחני, לא ממוני. כך מובן הצורך בלקיחת אבנים חדשות ועפר חדש, תחת חומרי הבנין ששימשו לעבודה זרה, כדי לחדש בקדושה את הבנין. ממילא גם בשורה טובה יש בדבר. בנין בקדושה הינו יסוד מכונן בחיי האדם, קל וחומר בחיי האומה וכל שכן בבנינה הנצחי בארץ הקודש. כאן, כוונות מעכבות. זאת מפני שבנין הארץ מהווה יסוד לשכינה, כפי ששרו הבונים בתקופתנו: 'פה בארץ חמדת אבות, תתגשמנה כל התקוות... פה תהיה השכינה שורה, פה תפרח גם שפת התורה'.
במקום בו הבית נבנה לשם שמים, לעשיית רצון ה' ול'תיקון עולם במלכות ש-ד-י', שם אין שולטת הארעיות הארצית, החומרית. לקדושה אין תיחום, לא במקום ולא בזמן - היא מתפשטת ומכה גלים למרחבים ולנצחים. וכפי שהדבר נכון בבנין המשכן ובבניית הארץ כן הוא נוהג בודאי גם בבניין האדם, הן מראשית יצירתו בהתקדשות הוריו טרם העיבור, והן בהתעלותו בקודש לתורה ולמצוות ולמעשים טובים. על ידי קדושת המחשבה האדם מתדבק בצד האלוקי שבאישיותו, ובמודעותו לשמירתה מכל רע הוא מטהר את מקדשו הפנימי ואת כל פעולותיו.
אלא שדרך תורנית זו המעתיקה את מרכז הכובד של עבודת ה' אל המימדים הרוחניים של האדם, החשיבה והכוונה, עלולה להיות מרוחקת מדי, אולי אף מאיימת משהו על האדם הרגיל במימדים מעשיים חומרניים. ההמון שילמד על אוצרות האמוריים יקבל את גופי התורה הללו בהבנה מספקת עבורו, בתחושת שמחה על שמירת דיני התורה גם אם הדבר מצריך שיפוצי פתע 'באמצע הסלון'. והכוונות הקדושות? הכהן המפקח על מלאכת השיפוץ הגשמי הוא כבר יעשה גם את מלאכת מחשבות הקודש, עליה כבר נרמז בפסוק "וכל זר לא יאכל קודש", כי לא לכל אחד דעת התורה הפנימית מועילה. לכן הותירו חז"ל את מימד ההסבר הפשטי על מכונו בשכנות, בהקפה סביב, לפנימיות הדברים הגנוזים בנגעי הבתים שבארץ הקודש.
ועל זאת אנו מתפללים בעת ההכנה למצווה: "וִיהִי נעַם אֲדנָי אלוקינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ", שתחול קדושתו של הקב"ה שממנו ואליו כל הכוונות - על כל מעשי ידינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
