ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אחד ממתחריו ברומניה ניסה לסחוט ממנו סכום כסף גדול. מנדל סירב, והאיש הבטיח לנקום בו.
הוא הפריח שמועה כי מנדל מצא אוצר גדול ששייך לממשלת רומניה, וכדי שסודו לא יתגלה ברח לרוסיה. אמנם ממשלת רוסיה לא הסכימה להסגירו, אבל החליטה להעמידו לדין בתחומה. נשלח לו זימון למשפט, ובד בבד נשלחה הזמנה לממשלת רומניה לשגר תובע מטעמה ועדים המאשרים את נכונות ההאשמה.
שבור ומודאג נסע מנדל אל רבי אריה לייב - הסבא משפולי - לבקש ממנו עצה וישועה. בבואו הרגיעו הצדיק באומרו כי ישים את מבטחו בקדוש ברוך הוא, ו"ישועת ה' כהרף עין". הרבי הוסיף כי כדאי מאוד להשתדל לקבוע את מועד המשפט לפורים.
מנדל עדיין היה מלא דאגה ושאל בהיסוס: "אבל מה אטען בבית המשפט כנגד כל הראיות שיציג התובע?!".
"הסר דאגה מלבך", השיבו הסבא משפולי, "אשלח מטעמי סנגור מצוין שייצג אותך בבית המשפט".
"וכיצד אדע לזהותו?", תמה, והרבי השיב: "הוא יחבוש כובע לבן ויעטה כפפות אדומות".
מנדל התמלא שמחה לנוכח הצעתו הנדיבה של הרבי ושאל באסירות תודה: "כמה אצטרך לשלם בעבור עבודתו של הסנגור והוצאות הדרך?". חייך הצדיק ואמר: "עתה זכיתי לשדך יתום ויתומה, וזקוק אני לסכום כסף גדול כדי להשיאם. האם תהיה מוכן לקבל עליך את הוצאות חתונתם?"
מנדל הסכים, ובו במקום נתן לרבי סכום נאה בעבור ההוצאות הראשונות והתחייב לשלם את השאר. הוא חזר לעירו, ולאחר מאמצים רבים הצליח לשנות את מועד המשפט ולקובעו ביום פורים. מיד שלח מברק לרבי, כדי שיכין את הסנגור מבעוד מועד.
פורים הגיע. חסידיו של הסבא משפולי הכירו את דרכו לנהוג לעתים בדרכים מתמיהות כדי לפעול ישועה ליהודים, אולם אותו פורים היה מיוחד במינו.
בליל פורים, כשהתאספו החסידים סביב שולחן הרבי, העלה הסבא בקשה מיוחדת: לערוך את משפטו של היהודי מנדל הזקוק לישועה. אולם בית המדרש נהפך לבית משפט. החסידים התארגנו והעמידו את רב העיר בתפקיד השופט, ואליו צירפו עוד שני שופטים. אחריו בחרו את התובע והמלשין ואת הנאשם מנדל, וכן שניים שהיו עדים. בשלב זה התערב הצדיק ואמר כי הוא יהיה הסנגור.
המשפט נפתח. תחילה קם התובע והחל להציג את מעשהו החמור של מנדל, כיצד העז לגזול את רכוש המדינה ולברוח לרוסיה. בשעה שדיבר לגלגו עליו החסידים. התובע ניסה לבסס את טענותיו וזימן את העדים. כאן נכונה לו הפתעה. העדים הפכו את עדותם וסיפרו כי אין זו אלא עלילה, שכן הם שמעו בעצמם את האיש מאיים על מנדל שיעליל עליו אם לא ייתן לו כסף.
כעת הגיע תורו של הסנגור. הסבא משפולי חבש על ראשו כיפה גדולה לבנה ועל ידיו עטה כפפות אדומות. שקט השתרר באולם, והוא פתח בנאום חוצב להבות. בטוב טעם הסביר באוזני השופט כיצד היה מנדל טרף לעלילה שפלה, ולא יאה לממשלה נאורה כרוסיה להאמין לכך, ולכן אל לה להיכנע ללחצים המופעלים עליה מצד ממשלת רומניה.
הדברים היו כה מרגשים ומשכנעים, עד שנגעו ללב כל השומעים. בסיום דבריו לא נשאר כל ספק בצדקתו של מנדל, ולשופטים לא נותר אלא לזכותו בדין ולשחררו. הם לא הסתפקו בכך ואף חייבו את ממשלת רומניה לשלם למנדל את הוצאות המשפט, ובכלל זה דמי עוגמת נפש. קריאות שמחה פרצו מפיות החסידים, וההתוועדות העליזה חזרה להתנהל כמיטב מסורת שמחת הפורים.
במוצאי פורים הגיע ממנדל מברק המבשר כי זכה במשפט וכי בקרוב יבוא לשפולי. כאשר הגיע לעיר הקיפוהו החסידים ושאלו בסקרנות כיצד התנהל משפטו. הוא סיפר כי אכן הסנגור ששלח הרבי היה מוצלח ביותר. "נאומו הנלהב והמשכנע היטה את לב השופטים, ותכף לאחר מכן הכריזו השופטים על זיכוי מוחלט", תיאר בקול נרגש. עוד סיפר כי למזלו הגדול חייבו השופטים את ממשלת רומניה בהוצאות משפטו ואף בדמי עוגמת נפש.
"מה הייתה טענתו של הסנגור?" שאלו החסידים ומנדל החל לחזור על הדברים. תדהמה אחזה בחסידים. הדברים הללו היו בדיוק המילים שהשמיע הרבי בנאום הסנגוריה במהלך המשפט המבוים בעת סעודת פורים!
מנדל ביקש להיכנס אל הסבא ולהודות לו על הסנגור הנפלא. כאשר עמד על מפתן הדלת, בטרם פצה את פיו, חייך הצדיק ואמר: "נו, מנדל, האם הסנגור ששלחתי היטיב למלא את תפקידו?"
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:
[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
