ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אריה לוין
נראה שבדור האחרון זכה לכך הצדיק הירושלמי, 'אבי האסירים', רבי אריה לוין זצ"ל, שהפך לסמל למידת החסד והרגישות לזולת (ההילולא שלו ב – ט' ניסן). גדול היה רבי אריה בנגלה ובנסתר, גדול היה גם באומנות החינוך, אך יותר מכל דמותו הצנועה האירה באור יקרות של חסד ומסירות לזולת.
נוהג היה רבי אריה לבקר במסירות נפש וללא תמורה, במשך עשרות שנים, את כל אלו שנדחו מהחברה – אסירים פליליים קשים, מצורעים, חולי נפש, ולכולם הקרין חום אנושי ומסירות ללא גבול. מה היה סודו המיוחד של רבי אריה, שהפך אותו לאיש חסד וחינוך דגול? דומה שהייתה בו תכונת נפש מיוחדת, שקדמה למעשי החסד והחינוך שלו, והיא שהפכה את מעשיו למיוחדים כל כך. על תכונה זו ברצוני לכתוב בשורות הבאות.
ידוע ומפורסם הסיפור על רבי אריה, שליווה את אשתו אל הרופא. כשנכנסו לרופא, אמר רבי אריה: 'הרגל של אשתי כואבת לנו' (לנו, לשון רבים, הרגל של אשתו כאבה גם לו). סיפור זה הפך לסמל ומופת לבניית זוגיות למופת. התכונה העולה מסיפור זה היא – 'הזדהות'. רבי אריה כל כך הזדהה עם אשתו, עד שהם הפכו לאחד ממש. שוב לא הייתה כאן עבודה זוגית, כי הם כבר לא היו זוג, אלא "ודבק באשתו, והיו... לאחד".
כשם שהזדהה רבי אריה עם אשתו, כך הזדהה עם כל אדם. וכך מסופר (איש צדיק היה עמ' 91) – פעמים רבות היה פרופסור יו"ט ליפמן הלפרין משגר אליו חולי נפש, ומבקשו כי יסייע בידם, ואכן הצליח רבי אריה בזה.
לימים שאלו פרופ' הלפרין:
- גלה לי מהו סודך, מה אתה אומר לאותם חולי נפש שאני מפנה אליך?
- אנוכי מקשיב להם בסבלנות...
- או, הקשבה זו תרופה נפלאה היא, זהו כלל חשוב בתורת הנפש...
- אך איני מסתפק בהקשבה בלבד, אמר רבי אריה, מגלה אני גם קורטוב של השתתפות והחולים מבחינים בכך...
אכן, ההקשבה וההשתתפות של רבי אריה, נתנו לחולים את התחושה שהוא איתם, והזדהות זו אין מרפא גדול ממנה לנפש. כמה יכולים אנו ללמוד מכך לחיינו.
ואולי, אפשר למצוא את תכונת 'ההזדהות' גם בפרשת ויקרא. פרשיות רבות בתורה נפתחות במשפט – 'וידבר ה' אל משה לאמר' או משפט דומה לכך. ייחודית היא פרשת (וספר) ויקרא, שפותחת במשפט זה, אך מוסיפה לפניו משפט נוסף – "ויקרא אל משה, וידבר ה'...".
על עניין זה כותב רש"י – "לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים קדמה קריאה לשון חבה... אבל לנביאי אומות העולם נגלה עליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר: ויקר אלקים אל בלעם". כלומר – למשה, בשונה מבלעם ואומות העולם המצויים בחוץ, הקב"ה קורא פנימה אל החדר, כביכול, ושם באותה התוועדות פנימית מוסר לו את הדברים.
ועדיין יש לשאול – למה דווקא בפתיחת ספר ויקרא נאמרה לשון 'קריאה', ולא בשאר דיבבורי ה' אל משה?
נראה שיש כאן הקדמה ייחודית לספר ויקרא. ויקרא הוא ספר הקרבנות. יודעים אנו שעבודת הקרבנות יכולה, חלילה, להיות עבודה חיצונית מאד, עד שהנביאים צועקים – 'למה לי רוב זבחיכם' וכדומה. יכולה עבודה זו להיות עבודה בה האדם מקריב את החי והצומח במקום להקריב את עצמו.
אולם, כדי שעבודת הקרבנות תהיה עבודה פנימית, דרושה לו לאדם לפני הכול תכונת – 'ההזדהות'. מי שמזדהה עם כל הריאה, עד שהוא חש שבעלי החיים והצמחים והוא חד הם, הרי שבהקריבו את הקרבן, את עצמו הוא מקריב. וכשהקרבן עולה, הרי שאף הוא ונפשו מתעלים לדבקות בה'.
לשם אותה עבודת 'הזדהות', קורא ה' בתחילה למשה. אומר ה' למשה – שים לב, כדי לקבל את דברי בשלמות, צריך אתה להיכנס אלי, להתבטל אלי, ולחוש אחד עם דברי. רק מי שמזדהה עם דבר ה' עד הסוף, יכול גם להזדהות עם הבריאה כולה, וממילא קרבנו עולה לרצון לפני ה', ואת עצמו הוא מקריב.
שנזכה ללכת בדרכי רבי אריה בחסד ובחינוך, להזדהות עם דבר ה' ועם כל הסובבים אותנו, ולהיות מ'מי שיש בו יראת שמיים דבריו נשמעים'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
