ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פסח
"אבא" על פי הקבלה מסמל את המקור של המציאות בשלב שבו היא טרם הגיעהלכדי פיתוח גמור, אלא כפי שהיא גנוזה ברעיון המקורי של מי שהמציא אותה, היינו כפי שהיא במחשבתו של הקדוש ברוך הוא. הדבר דומה לאבא גשמי,שהמהות של התינוק גנוזה בזרעו באופן גולמי לגמרי ללא שום פיתוח, ואף על פי כן יש שם לפחות חצי מהמטען הגנטי הסופי של התינוק. התובנה של התינוק שאביו הוא המקור שלו ושאצל אביו הוא היה בלוע לגמרי בנקודה אחת גורמת לתינוק ל"מוחין דאבא", היינו לתובנה שבעצם הוא חלק ממש מאביו והיה בטל אצלו לגמרי, או בהקבלה לבריאה לתובנה שכל המציאות בלועה ובטילה לגמרי אצל הקדוש ברוך הוא (יש להעיר שהקדמונים חשבו שהזרע מיוצר במוח האב ויורד בעמוד השדרה, אמנם כיום ידוע שהזרע לא מיוצר במוח אבל הרעיון עדיין תקף כיוון שההורמונים שמעודדים את יצירת זרע מיוצרים במוח, וזה מסמל אפילו בצורה יותר מוצלחת עד כמה הבן בטל במוח האב, ששם הוא רק רעיון פוטנציאלי בלבד ואין לו שם שום מציאות ממשית, מה שאנו מכנים "מוחין דאבא"). דבר זה שונה מאמו של הילד, שהיא מפתחת את הולד לאיבריו וכל פרטיו בשלימות, שזה - בנמשל – תובנה שכלית של האדם כיצד הקדוש ברוך הוא מתלבש בעולמות ומחיה אותם באופן של "ממלא כל עלמין", היינו באופן שנתפס בהבנתם והרגשותיה:
"והנה על דרך זה הוא ענין המצה מה' מיני דגן דוקא, שהיא מצות ה' ויהיהעל ידי זה המשכת דעת אלקי בנפשות בני ישראל להתלבש בהם כפי יכולתם, שזאת בבחינה שלמטה מהדעת והוא שיקראו לאביהם שבשמים, כמו שכתוב"כי אתה אבינו"(ישעי' מ"ג ט"ז). ורצוננו לומר שתקבע בלבותם אמונה הנ"ל במהותו ועצמותו יתברך, איך שהוא מרומם למעלה מעלה מכפי מה שנראה לעין בלבד ממה שמחיה את העולמות וחיות המלובש בהם כנשמה בגוף. לפי שבאמת עיקר מה שמחיה אותם הוא על ידי היותו סובב עליהם וכו שנתבאר לעיל. ולזאת כל העולם בטל במציאות וכלא ממש חשיבין, ואינו אפילו בחינת"עוד" ודבר טפל כו' כנ"ל"
הצמח צדק מלמד אותנו אם כן, שכפי שהתינוק לא מבין את כל המהות של אביו ושייכותו אליו, אך אף על פי כן בקריאתו "אבא" מכוח הדגן יש בהעלם את המהות האמיתית של השייכות ביניהם, כך על אף שאנו לא מבינים את המהות האלוקית וממילא את הביטול של כל המציאות כלפיו, יש לנו על ידי טעם המצה תפיסה אמיתית כל שהיא באמונה שהכל בטל כלפי המציאות האלוקית.
"והנה באמת כל ישראל המאמינים בני מאמינים באמונת אומן אמונה קבועה ויתד בל תמוט ח"ו, עד שיוכל למסור נפשו על קדושת ה' יתברך,מכל מקום הרי אין משיג הענין מהו מהותו יתברך וביטול העולם ממציאות ממש...וכאן רואה העולם מחמת שאינו רואה מהות החיות שבו, אלא שמצייר ידיעה זו בדעתו שהעולם בטל ואילו היה רואה את החיות לא היה רואה את גשמיות העולם ... ואין לידיעה זו ערוך עִם כמו שהוא בעצם, והרי זה כמשל קריאת אבא שהתינוק קורא לגבי עצמיות ביאור הענין איך שהוא ואיך שהגדול מבינו...
ולכן המצה לחם עוני שלא הספיק להחמיץ, כי החמץ מורה על יחס היש שהוא נתפח ונגבה, והיינו בחינת בינה (היינו התבוננות רחבה), השגת הדבר לאורך ורוחב ובחינת יש.מה שאין כן בחינת החכמה,"כח מ"ה" (מ"ה = ביטול, זאת אומרת שהמילה חכמה מורה על מהותה - "כח מה" הכוח להתבטל) ביטול בתכלית כי כולא קמיה כלא חשיבא (כולם לפניו כלא חשובים)ונשפלה ידיעה זו למטה מהשגה (שכן איננו משיגים זאת באמת אלא רק מקבלים מושג תפיסה בזה) ועל כן אינו נגבה ונתפח כו', וזה סוד"וּרְעֵה אמונה"(תהלים ל"ז ג') שתפרנס את האמונה על ידי אכילת מצה מיכלא דמהימנותא..."
היינו שהמצה היא "לחם עוני" כיוון שהידיעה ה"לחמית" שהיא תובנת הביטול, אינה באה בהשגה אמיתית כי אז לא היינו רואים עולם כלל אלא היא באה בקטנות בלבד. זאת אומרת במין הבנה נפשית פנימית כפי שהתינוק תופס במהות אביו.
מחר נראה מהי יציאת מצרים ומהי העבודה היומיומית והנפשית של כל יהודי בזכירת יציאת מצרים מדי יום, ואיך זה קשור לאמונה שמנחילה לנו המצה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
