ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
השבוע ננסה להראות שגם אחיתופל היועץ סייע לכאורה לאבשלום אבל באמת השתמש בו באמצעות מניפולציה, כדי לסלול לעצמו, את הדרך אל כס המלכות.
הפרשיות שנקרא השבת עוסקות בהיבטים רבים של נגע הצרעת.
בספר דברים מופיע ציווי נוסף: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת" (כ"ד ח).
רש"י הסביר: "שלא תתלוש סימני טומאה, ולא תקוץ את הבהרת".
הסבירו חז"ל שהציווי במצוות המילה המופיעה בתחילת פרשת תזריע: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (יקרא י"ב ג) דוחה איסור זה -"ואף על פי שיש שם בהרת יקוץ. ומה אני מקיים השמר בנגע הצרעת - בשאר מקומות, חוץ ממילה". (שבת דף קלב ע"ב).
במסכת סנהדרין מובא: "תנו רבנן: שלשה ניבטו ולא ראו (חשבו שקיבלו נבואה ולא הבינו) ואלו הן: נבט, ואחיתופל, ואיצטגניני פרעה... אחיתופל ראה צרעת שזרחה לו על אמתו, הוא סבר איהו (שהוא) מלך, ולא היא - בת שבע בתו (נכדתו) הוא דנפקא מינה (שיצא ממנה) שלמה" (דף קא ע"ב). הסביר ה"יד רמ"ה" (שם) "איהו סבר איהו מליך (הוא חשב שהוא ימלוך) ומשום הכי סייעיה (לכן עזר) לאבשלום סבר כל כמה דקאי דוד (כל זמן שדוד קיים) לא יכילנא למיקם במלכותא (אינני יכול לקחת ממנו את מלכותו) ממשום דגבור הוא ובעל עצה הוא וגרירי ישראל בתריה (ועם ישראל תומך בו) אסייעיה לאבשלום, ולא הוינא (ולא אהיה כמי) נוגע בדבר, ולכי אזיל (וכשדוד יסולק) דוד קאמינא עילוי (אצא מול) אבשלום".
נסביר את הדברים.
אחיתופל היה בעל סמכות תורנית ורוחנית שאיש לא זכה לה לפניו. "וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל בִּדְבַר הָאֱלֹהִים" (שמואל ב ט"ז כג). הוא הלך בגדולות ושאף לשבת על כס המלכות הישראלי. אחיתופל אפילו זכה למעין חזון שהבטיח לו זאת. הוא ראה צרעת במקום המילה וראה בכך סימן לכוח הולדה יוצא דופן שרומז לכוח הנהגתי אך לא הבין שהרמז הוא הפוך, הצרעת רומזת לאדם להנמיך עצמו כאזוב ומצוות המילה רומזת לאדם להקטין עצמו ולשלוט במאווייו ותאוותיו (לכן מותר לקוץ את הבהרת אם היא במקום המילה). אחיתופל ידע כי יהיה קשה מאוד להדיח את דוד, לכן עזר לאבשלום למרוד ולהדיח את דוד מכסאו. כך תהיה דרכו של אחיתופל קלה יותר, שהרי פשוט יותר להתמודד מול מי שבא אל פלגשי אביו מאשר מול גיבור וצדיק כדוד.
עצתו הטובה (מבחינתו) של אחיתופל, לרדוף אחרי דוד ולהכותו לפני שיתארגן ויצבור תמיכה מחדש, הוכשלה משמים, כמתואר בכתוב: "וַיקוק צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה לְבַעֲבוּר הָבִיא יקוק אֶל אַבְשָׁלוֹם אֶת-הָרָעָה" (שמואל ב י"ז יד).
כשאחיתופל הבין שתכניתו מוכשלת מלמעלה, הוא נקט בצעד של יאוש "וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת" (שם כג).
שוב התברר כי הדרך אל כס המלכות עוברת דרך הענווה.
מי שראה עצמו כתולעת ולא איש, 'הקטן' הוא הראוי למלכות, לא זה שהיה מוכן לעשות הכל כדי לזכות בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
