ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
הקטעים נערכו בסיוע כותבי העלון השבועי של מרכז מורשת הרמב"ם
ראינו שהרמב"ם סובר שרבי עקיבא ראה בבר כוכבא משיח, והיה שותף לו במלחמותיו, אף על פי שלא עשה כל מופת. מכאן הרמב"ם לומד שהמשיח אינו צריך לעשות מופתים.
הראב"ד השיג על הרמב"ם וכתב:
"והלא בן כוזיבא היה אומר: אנא מלכא משיחא. ושלחו חכמים לבדקו אי מורח ודאין או לא, וכיון דלא עביד הכי קטלוה"
(השגות הראב"ד על הלכות מלכים ומלחמותיהם יא, ג)
הראב"ד מקשה על הרמב"ם מגמרא במסכת סנהדרין (צג עמוד ב) שאומרת שֶבַּחנוּ את בר כוכבא אם יש לו תכונה מיוחדת של המשיח. על המשיח נאמר "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" (ישעיה יא ג) – יכולת לזהות מי זכאי ומי חייב בדין לפי הריח. בר כוכבא לא הצליח במבחן.
אם כן כיצד הרמב"ם לומד מיחסו של רבי עקיבא על תכונותיו של המשיח, והרי החכמים חלקו על רבי עקיבא ודחו את דבריו?
עוד יש לשאול כיצד הרמב"ם כותב "ודִמה הוא וכל חכמי דורו", שמשמע שלא היה מי שחלק על רבי עקיבא, והלא חכמים אלו המובאים במסכת סנהדרין ודאי שחלקו עליו? וכן מובא בהמשך המדרש שלמדנו אתמול שרבי יוחנן בן תורתא חלק על רבי עקיבא בעניין זה.
הרדב"ז השיב על השגת הראב"ד כך:
"ולענין בן כוזיבא אין ספק שהיה מחלוקת בין החכמים. מקצתם לא האמינו שהוא משיח וקצתם האמינו, ורבי עקיבא מכללם. ואפילו אחר ששלחו חכמים אי מורח ודאין או לא – לא חזר בו רבי עקיבא, שמא לא בא לפניו דין שיהיה צריך לדון על ידי הריחו".
(על הרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם יא, ג)
הרדב"ז מסביר שרבי עקיבא לא חזר בו גם אחרי המבחן שעשו החכמים לבר כוכבא, משום שאין צריך לבחון את המשיח על ידי מופתים, כפי שכתב הרמב"ם, והמבחן איננו ראייה גמורה. כפי הנראה, רבי עקיבא גם לא חשש לדעתם של החולקים עליו, ולא החשיב אותם כלל כחכמים לעניין זה (כך ניתן לדייק מלשון הרמב"ם הלכות תעניות ה ג).
מניין הביטחון הגדול של רבי עקיבא במשיחיות של דמות כמו בר כוכבא?
נראה ששורש הדברים נעוץ בדברי הרמב"ם במורה נבוכים, המסבירים מהי המדרגה הנמוכה יותר של קבלת נבואה:
"הראשונה בדרגות הנבואה היא שמלווה את האדם סיוע א-לוהי המניע אותו וממריץ אותו למעשה טוב גדול בעל ערך, כגון לחלץ ציבור של אנשים מעולים מידי ציבור של אנשים רעים... והוא ירגיש בנפשו מניע ודחף לפעול, זה קרוי רוח ה', ועל האדם שמלווה אותו מצב זה אומרים 'צלחה עליו רוח ה''... או 'נחה עליו רוח ה''... וכיוצא באלה הביטויים".
(מורה נבוכים ב, מה)
פעמים ה' מעורר את רוחו של אדם לפעול פעולות כלליות וגדולות. התעוררות זו, יש בה ניצנים של נבואה והיא נקראת "רוח ה'". רוח זו מתגלה גם במשיח, כמו שהרמב"ם מצטט מדברי ישעיה (יא ב) על אודות המשיח "ונחה עליו רוח ה'", כפי שקראנו בהפטרה ליום העצמאות.
מסתבר שאת הרוח הזו זיהה רבי עקיבא בבר כוכבא, שאף על פי שלא היה מגדולי הדור ומצדיקיו, מסר את נפשו למען הכלל ויצא לעשות פעולות גדולות וחשובות להצלת הציבור. לכן הוא ראה בו דמות משיחית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
