ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
- מדורים
- ישיבת בית אל
- יום העצמאות תשס"ד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
לא מזמן חגגנו את חג החרות - את יציאת מצרים, את השעה הגדולה שהקב"ה בחר בנו לעם ומתוך כך נתן לנו את התורה, ומאז הקב"ה מוביל אותנו לדרך גאולתינו השלמה. הדרך ארוכה, היו בה הרבה עליות וירידות: שיאים של עליות בימי דוד ושלמה ובניית בית המקדש, אחר כך ירידה וגלות, שוב גאולה בבית שני ושוב גלות ארוכה, ובתוך הגלות הארוכה היו התנוצצויות של גאולה, כמו בתקופת הבית יוסף והמהר"י בירב שרצו לחדש את הסמיכה, בתקופת הגאון מוילנא והמגיד ממזריטש שרצו לעלות לארץ ישראל ותלמידיהם אף עלו בפועל, עד שהגענו אל היום הגדול הזה, יום ה' באייר תש"ח. זה היום שבו הקב"ה גילה את חסדו אלינו מחדש, שחרר אותנו מעול גויים, ושחרר את ארצנו מעול גויים. כאשר מקום בארץ ישראל נמצא תחת עול גויים - פעמים שחכמים גזרו עליו טומאה והוא נקרא "ארץ העמים", והנה הקב"ה שחרר וטיהר את ארץ ישראל.
מאז קום המדינה אנחנו רואים קצב אחר של מהלכי גאולה. עלייה עצומה, התפתחות עצומה, התקדמות בכל התחומים. אמנם, הדרך עדיין מורכבת ומפותלת, לפעמים נראה שהיא מסתובבת לאחור, אבל אנחנו יודעים שהדרך הזו נמשכת כל הזמן קדימה, ומובילה אותנו לגאולתינו השלמה. הארץ מתפתחת לא רק בתחום היישובי, החומרי - המסגרתי. יחד עם ההתפתחות הזו גדלה גם הנשמה, מופיעה התורה הגואלת. הולך וצומח דור של בני ארץ ישראל טהורים, קדושים, ישרים, גיבורים וצדיקים העוסקים ב"דבר ה' זו הלכה ובדבר ה' זו אגדה", ומאירים את תורתה של ארץ ישראל - תורת הגאולה.
קריסת ההשקפות השטחיות ועליית ההשקפה האמונית
לעומת ההתקדמות הזו, קורסת לנגד עינינו ההשקפה הציונית החילונית הלאומית, ונראה כאילו משבר מוסרי לאומי פוקד את הציבור בישראל. אבל באופן עמוק, התהליך הוא הפוך. ההשקפות השטחיות קורסות, ותחתן קמה והולכת השקפת האמונה הגדולה. התהליך הזה דומה לצורה שבה הגדיר מורנו ורבינו הרב צבי יהודה את השואה, מצד אחד היא היתה חורבן איום ונורא אבל הוא הוסיף עוד מילה - השואה היתה חורבן הגלות, סיום מציאותינו בחוץ לארץ. על פי ההסתכלות הזו ניתן לומר שכיום נחרבת ההשקפה המדולדלת, הריקנית והמנותקת ממקורה של תורה, ותחתיה קמה השקפת האמונה הגדולה, התורה הגואלת, תורת ארץ ישראל.
אור וחושך משמשים בערבוביא
לפעמים קשה לראות, בתוך סערת המהפכה הגדולה הזו, כיצד עומדת לצמוח ממנה הופעה חדשה של התעוררות. צריכים מבט מיוחד, עמוק וחודר, שרואה את הדברים לעומקם. מורנו ורבינו הרב זצ"ל ראה כבר לפני מאה שנה את האור שהיה מעורבב, אור וחושך משמשים בערבוביא. נראה היה שהכל מסובך, אבל האור הגדול הולך והתנוצץ, וגם כעת האור והחושך משמשים בערבוביא - בגדלות. האורות הם גדולים מאוד וגם החושך, המבוכות הגדולות, כי "זה לעומת זה עשה האלוקים". אנחנו כתלמידי בית הרב יודעים לראות את האור המבצבץ והולך, המאיר מתוך המהלך המסובך והמבולבל כביכול.
דור של תורה לשמה
בדורינו קם דור חדש - דור של בני תורה שלומדים את התורה לשמה. הם לא מחוייבים לאבות, אין להם מסורת שמחייבת אותם ללמוד בישיבה כל החיים, ומבחירה חופשית הם הולכים ועוסקים בתורה - אין לך תורה לשמה גדולה מזו. תורה לשמה כזו לא היתה יכולה להתגלות אף פעם, זו תורה שבאה לא מתוך לחץ חברתי אלא מתוך חפץ פנימי, במידה מסויימת אפלו נגד הזרם. דור זה זכה לבחירה עמוקה של חפץ לעסוק בתורה, תורה בגדלות, מתוך חופש ובריאות, תורה שכוללת את כל צדדיה של תורה - אמונה, הלכה ואגדה. הרוח הפנימית, הנשמה של התורה ונשמתה של האומה הולכות ומתגלות.
להתנחל בלבבות
בימים האחרונים פגשו תלמידי הישיבה את 'עמך בית ישראל' בבתיהם 1 , והתברר שמתחת להסתכלות השטחית והרדודה יש לבבות יהודיים מלאים ברגש יהודי, באהבת ישראל, באהבת ארץ ישראל ובאהבת התורה. הגילוי הזה הוא גילוי חשוב מאוד בשבילנו, והקשר הזה שנוצר בינינו לבין ציבור גדול של אנשי עמל ועבודה הוא התחלה של מהלך חדש. כך גלגל ריבונו של עולם את הדברים, שהם נעשים תחת הכרח - וההכרח הוא כוח עצום שמגלה הופעות חדשות 2 . התנחלנו בארץ ישראל, ושנים רבות טענו כלפינו שאנחנו צריכים להתנחל גם בלבבות. עתה נוצרה ההזדמנות והלבבות פתוחים, זוהי שעת כושר שאנחנו צריכים להמשיך אותה הלאה. עתה מתברר שהציבור האמוני, כל בעלי ההשקפה הזו, הוא ציבור עם עוצמות ויכולות גדולות, הוא ציבור עם כוח בעל השפעה עצומה, ואם הוא יתגייס בכל כוחותיו - הוא יכול לעשות מהפכה חיובית בעם. התגלית הזו מתגלה לנו דרך ההכרח, בסיוע ראש ממשלתינו.
אתגרים גדולים - כוחות גדולים
ריבונו של עולם מעמיד אותנו בפני אתגרים גדולים. הקב"ה אינו מעמיד אדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו, ואם האתגרים גדולים - כנראה ריבונו של עולם יודע שאנחנו יכולים לעמוד בהם, וודאי שהוא גם רוצה שנעמוד בהם. האתגרים מלמדים אותנו שיש במעמקי הנפש שלנו כוחות גדולים ועצומים, ובמיוחד בדור הזה, דור הגאולה.
דורות על גבי דורות זלזלו בנו הגויים "למה יאמרו בגוים איה אלוהיכם" 3 - הם אמרו לנו 'איפה הוא? הנה תראו, הוא עזב אתכם', ולנו לא היה פתחון פה. היהודים אמרו 'עוד תראו', אבל זה לא משכנע. וכעת ריבונו של עולם מתגלה, הוא החל לגאול אותנו, ויש לנו אמירה ברורה כנגד הגוים - הנה הקב"ה גואל אותנו. זהו קידוש ה' גדול מאוד. המציאות הזו נותנת לנו כוחות עצומים להתמודד עם כל הקשיים שאנו עומדים בפניהם, כי עתה ריבונו של עולם לא מתגלה רק בסתר ובצורה נבואית אלא בצורה גלויה.
התגלות ישירה של הקב"ה
הזוהר מסביר שהקב"ה מתגלה אל יחזקאל בחוץ לארץ כדי שידעו שהקב"ה לא עזב אותם. באים חכמים ואומרים שמה שראתה שפחה על הים לא ראתה יחזקאל, ואני מסביר את הדברים כפשוטם. יחזקאל ראה שה' לא עזב את ישראל, אבל אנחנו עדיין בגלות, זהו הסתר פנים מסויים. על הים ראו את ריבונו של עולם גואל אותנו בפועל, לא היתה רק נבואה והבטחה שאנחנו מאמינים בה באמונה שלמה, אלא ראו את ההתגשמות שלה, ההופעה במציאות. ראו שבמציאות הקב"ה מופיע ומראה שהוא בוחר בעמו ישראל.
גם היום אנחנו חוזרים ורואים שהקב"ה משיב אותנו לארצנו ומושיב אותנו בה, אל מול כל ההתנגדויות של העמים, אל מול כל ההפרעות הוא מוליך אותנו בדרכינו, וכל הזמן אנחנו מתקדמים. הקשיים הם עצומים - נדרש מאיתנו לעמוד מול התנגדויות של מדינות רבות ועמים רבים, של חולשות שהבאנו מהגלות, ואנחנו עומדים בכל זה ומתגברים. הרב צבי יהודה לימד אותנו שכבשה בן שבעים זאבים אינו מצב 'מסכני'. הוא מצב קצת 'מסכני' לשבעים הזאבים, שהם לא מצליחים להתמודד עם הכבשה, אבל לכבשה עצמה זהו מצב גדול מאוד, כי היא מתמודדת ומחזיקה מעמד מול שבעים זאבים. כך גם היום יש שבעים זאבים שעומדים כנגד עם ישראל והם לא מצליחים, יש כאן הופעה אלוקית נפלאה, ולא רק שהם לא מצליחים אלא שכל הזמן אנחנו מתקדמים.
הודאה על העבר ותפילה לעתיד
מתוך הסיעתא דשמיא שמתגלה בדור הזה אנחנו מקבלים עוצמות חדשות להתמודד עם כל הקשיים והאתגרים. אנחנו מודים לריבונו של עולם על העבר ומתפללים על העתיד, שנזכה להמשך גאולתינו ופדות נפשינו, לבנין בית המקדש, לבנין ירושלים, להשלמת קיבוץ הגלויות ולהופעת התורה בכל שלמותה "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והיתה לה' המלוכה" 4 , והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" 5 .
^ 1 שיחה זו נאמרה מספר ימים לפני שנערך משאל על תוכנית של ראש הממשלה להחרבת ישובים בארץ ישראל, ולקראתו יצאו תלמידי הישיבה יחד עם עוד אלפים רבים לפקוד את בתי המצביעים. מהלך זה נחל הצלחה גדולה, ובסופו של דבר היה רוב מכריע כנגד התוכנית.
^ 2 עיין "הקריאה הגדולה", ספר אורות.
^ 3 תהלים קטו, ב.
^ 4 עובדיה א, כא.
^ 5 זכריה יד, ט.
^ 2 עיין "הקריאה הגדולה", ספר אורות.
^ 3 תהלים קטו, ב.
^ 4 עובדיה א, כא.
^ 5 זכריה יד, ט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
