ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
בספר שש"כ (ד א) הגדיר את מלאכת בורר ביום טוב בצורה מאד ברורה וזה לשונו: "מלאכת ברירה היא מהמלאכות המותרות ביום טוב ועם כל זה יש ולא התירו חכמינו ז"ל לברור ביום טוב, והטעם בדבר, מכיון שהדרך לברור הרבה בבת אחת ונראה כאילו הוא מכין לימים הרבה, אסרו, גם אם עכשיו כוונתו לשימוש מידי ולא היתה לו אפשרות להכין מבעוד יום" כלומר ברירה שדרכה להעשות לימים הרבה אסורה בכל אופן וברירה שדרכה להעשות לצורך אותו יום מותרת אפילו בכלי! (מאחר ומדובר בכלי שאין הדרך לברור בו לימים הרבה, ראה סימן תקי ס"ד ביה"ל ד"ה מותר וממילא ברור שדברי החזו"ע בעמוד עו שכתב לאסור ברירה בכלי ביום טוב כוונתו באופן האסור דוקא כנ"ל ואין זה איסור גורף).
כמו כן הברירה מותרת גם באופן שאין כוונתו לאכול מיד, וכל שבורר לצורך יום טוב ולאכילה בו ביום מותר, (סימן תקי מ"ב ס"ק ז).
להלן נפרט אופנים שונים של מלאכת ברירה האסורה ומותרת ביום טוב על פי כללים אלו:
ניפוי קמח
ישנם שלושה מצבים של ניפוי קמח אליהם מתיחס השו"ע-
א: ניפוי תעשייתי שהוא ניפוי הקמח בפעם הראשונה בו מנפים את הקמח מהלכלוך הגס וכדו', ניפוי כזה אסור ביום טוב בכל אופן, כך כתב השו"ע (תקו ס"ב) "אין מרקדין הקמח בתחילה אפילו על ידי שינוי".
ב: קמח שניפה מערב יום טוב אך נפל בו לכלוך במהלך יום טוב. במצב כזה מותר לנפותו כרגיל, כך כתב השו"ע "אבל אם רקדו מאתמול ונפל בו צרור או קיסם ורוצה לרקדו פעם שנית, מותר אף בלא שינוי"
ג: קמח מנופה אך מנפים אותו פעם שניה לתוספת ניקיון וכדו', ניפוי כזה מותר ביום טוב אמנם צריך לנפותו בשינוי, כך כתב השו"ע: "ואם לא נפל בו דבר אלא שרוצה לרקדו שנית כדי שיהא הפת נאה צריך שינוי קצת כגון על גבי שולחן" והסביר המ"ב (יג) שהסיבה שצריך שינוי כשרוצה לנפות שנית ללא שנפל צרור או קיסם היא, משום שהרקדה כזו היה יכול לעשות מאתמול, בניגוד למצב בו נפל ביו"ט צרור או קיסם לקמח, ועוד שהרקדה זו יכולה להתחלף עם ההרקדה הרגילה.
הלכה למעשה ניפוי קמח בימינו ביו"ט - הקמח שלנו מגיע אלינו לאחר הרקדה ואנו מנפים אותו לתוספת ניקיון. הניפוי שלנו שייך לדין קמח שמנפה אותו שנית שמותר ע"י שינוי כגון לנפות בנפה הפוכה וכדו'.
ברירת קטניות
מותר לברור קטניות ביום טוב רק כשבורר בידו אך בכלי אסור לבוררם (תקי ס"ב). כמו כן אסור להניח קטניות המעורבות עם פסולת במים על מנת שהפסולת תצוף למעלה (מג"א ס"ק ד). אמנם אם רוצה להניח קטניות נקיות במים כדי לגלות את הנגועות והמתולעות שבהם מותר (הערות איש מצליח שם).
סינון אטריות
כתב בשש"כ (ד ו): "אוכל שאי אפשר היה לברור לפני יום טוב והוא מן האוכלין שאין הדרך לברור מהם הרבה בבת אחת כגון אטריות שבשלן ביום טוב והן תוך מי הבישול מותר לבוררם באופן שבורר בימות החול ואפילו במסננת"
מצקת מחוררת
מותר ביום טוב להשתמש במצקת מחוררת המסננת אוכל שמוציאים מהסיר.
ברירה מצלחת שיש בה פסולת ואוכל מעורבים
כשמונחת לפניו צלחת ובה אוכל ופסולת מעורבים מותר לברור אותה ביו"ט. הכלל הוא שיברור באופן שהטורח מועט ככל האפשר, שאם הפסולת מרובה מהאוכל בורר את האוכל, ואם האוכל מרובה בורר את הפסולת. כשהאוכל או הפסולת הוא מועט אך דק וכדו' ולכן קשה לבוררו, אע"פ שהוא מועט יברור את הקל יותר לברירה. (ראה שש"כ ד ג).
חרק או לכלוך בודד שנפל או נמצא בתוך האוכל
לכאורה לפי הכללים שלמדנו לעיל שמותר לברור פסולת מאוכל כשהטרחה בברירת הפסולת פחותה מהטרחה בברירת האוכל, במצב זה צריך להיות מותר לברור את החרק או הלכלוך מהאוכל! אך הרמ"א כתב (תקו סעיף ב) שיש מחמירים ואוסרים ליטול לכלוך מהתבשיל ביום טוב וכן נפסק להלכה בשש"כ (ד ז) שגם ביום טוב צריך לקחת מעט מן האוכל עם הלכלוך כדי להתיר את הברירה והנוהגים כשו"ע לא מחמירים בזה (סימן תקו הערות איש מצליח הערה 4).
השריית פירות וירקות במים כדי להסיר את הלכלוך
השריית פירות וירקות במים על מנת להסיר את הפסולת הדבוקה בהם אסורה בשבת מדין בורר וכן נפסק בשו"ע (שיט' סעיף ח). גם ביום טוב ברירה כזו באופן שמשרה את הפרי והירק במים כדי לגרום ללכלוך ליפול אסורה (סימן תקי מג"א ס"ק ד)
שטיפת פירות וירקות
לדעת רוב הפוסקים אין איסור בשטיפת פירות בשבת ויום טוב או משום שבדרך זו אין איסור בורר כלל, או משום שזו ברירה דרך אכילה והיא מותרת סמוך לאכילה (פ"ה יא טו).
השריית ירקות עלים במים כדי לנקותם מחרקים בשבת ויו"ט
כאמור לעיל, בשבת ויום טוב אסור להשרות פירות וירקות כדי לנקותם משום מלאכת בורר. אמנם השריית העלים במים לא נועדה להוריד את התולעים מהעלים והלכלוך בעת ההשריה, הלכלוך יורד בשטיפה וההשריה נועדה לאפשר להסיר את התולעים אחרי ההשריה בעזרת שטיפה לכן בהשריה זו אין משום איסור בורר.
בשש"כ כתב לאסור לשטוף עלים מחמת הריגת התולעים בשבת, כך כתב השש"כ (ד ח): "אסור לשטוף את עלי החסה בתוך מי חומץ או מי מלח על מנת להסיר את התולעים כי התולעים מתים במים האלה".
בעלים מפוקחים שיש ספק אם בכלל יש תולעים ועוד שיתכן שהם כבר מתים והריגתם היא איסור דרבנן, מותר להשרותם במים על מנת להסיר את התולעים אחר כך בשטיפה. אך נראה לי שלכתחילה ראוי להורות להשרות את העלים מערב שבת ויום טוב, ואם לא הספיק יכול לעשות כן גם בשבת ויום טוב.
ברירת השמן מהטונה
הפותח קופסת טונה בשבת יכול לרוקן את השמן שאינו סמוך לטונה וממילא לא נחשב מעורב איתה אך את השמן הצף שקרוב לטונה אסור לרוקן משום איסור בורר. לעומת זאת ביום טוב יכול ל"סחוט" את הטונה עם המכסה כדי לרוקן ממנה את השמן שהרי ביום טוב מותר לברור אפילו פסולת באופן שיש פחות טורח, ממילא מותר לסחוט את השמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








