ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
בעת החורבן אומר ירמיהו שהגלות באה בגלל המצוות שנעשו מתוך הרגל. "מצוות אנשים מלומדה". התפללנו בלי להרגיש את ה'. גם התורה נלמדה על ידיה תופשיה בלי ברכה ובלי קדושה. קשה להאמין אבל כך אומר הפסוק: "ותופשי התורה לא ידעוני".
האמת היא שמשה הזהיר אותנו מראש כי כך תבוא הגלות. "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויבך". יש עבודת ה', אבל היא לא בשמחה ובטוב לבב, על כן "עבדת את אויבך ברעב ובחוסר כל". עבודת ה' בלי שמחה וטוב לבב מביאה גלות.
ובאמת הכול מתחיל במעמד הר סיני. שם אומרים בני ישראל למשה שהם מפחדים מהאש הגדולה שמא היא תשרוף אותם והם ימותו: "דבר אתה איתנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוקים פן נמות". משה נדהם, וכי ייתכן שכלה ביום חופתה תאמר לחתן שלה, אני מפחדת שתשרוף אותי? אני מפחדת שהחיים איתך יגרמו לי מוות? וכי יש חוסר אמון גדול מזה?
משה מרגיש מותש אחרי המשפטים הללו. "התשתם את כוחי". איך ייתכן שאלוקים לוקח אתכם אליו ונושא אתכם על כפיים, כאשר יישא איש את בנו, ואתם מפחדים שהוא יהרוג אתכם? הוא מגלה לכם אהבת עולם ואתם מגלים את פחד העולם.
משה מבין שעייפות היא לא פתרון, ועל כן הוא מכוון אותנו לדרך התיקון. הוא אומר לנו מיד אחרי הפחד הגדול שצריך להחליף אותו באהבה. "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". משה מצווה לקשור את הפסוק על הלב, לשים בין העיניים, לקבוע במזוזה של כל פתח. רק כך נזכה לגאולה. רק כך ירבו ימינו על האדמה שנשבע ה' לאבותינו.
דבקות בתלמידי חכמים
התורה של משה היא התורה של רבי שמעון. הנשמה של משה היא הנשמה של רבי שמעון. לכן אומר רבי שמעון לחבריו "אנן, בחביבותא תליא מילתא". התורה שלנו קשורה לאהבה ולחביבות. ללמוד ולהתפלל בחביבות. לקיים כל מצווה בשמחה. לחיות עם ה' באהבה. לדעת את ה' בנשמה, לאהוב בלב טוב. לדבוק בה בכל לבנו מאודנו ונפשנו.
התורה של רבי שמעון היא תורת הגאולה, כך מעיד אליהו הנביא. התורה של רבי שמעון מחזירה את האהבה ומעוררת שמחה. מביאה טוב לבב וגורמת דבקות. מלמדת לדעת ה' כי זו המטרה של הגאולה, "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
את כל הדברים הללו מקבלים בתמצית בעת העלייה למירון. עלייה שיש בה לימוד ותפילה, דבקות ואהבה. עלייה שמקיימים בה מצוות עשה מהתורה "ולדבקה בו". נסחבים בדרכים ועולים בשבילים ונדחקים בציון ונדחקים זה בזה, והכול בשביל להרגיש את דבקות בה', והכול בפה מלא שירה וזמרה.
ישנה גם תפילה שמתפללים לפני העלייה לציון של רשב"י. לקיים מה שנאמר "כי אם שמור תשמרון את כל המצווה הזאת אשר אנוכי מצווה אתכם לעשותה לאהבה את ה' אלוקיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו". ומביא רש"י את שאלת חכמינו ז"ל: "אפשר לומר כן, והלא אש אוכלה הוא? אלא הידבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאילו נדבקת בו". ובוודאי חכמינו לא החליפו את הדבקות בה' בדבקות בתלמידי חכמים. כל כוונתם היא שנוכל לדבוק בה' דרך הידבקות בתלמידי חכמים.
אולי זאת הסיבה שבגללה אנשים גדולים עלו לציון של רבי שמעון במירון – לדבקה בו. כך עשו גם גדולי הקבלה וגם גדולי ההלכה. כך עשה רבי יוסף קארו וכך עשה האר"י הקדוש. זאת הסיבה שבגללה זחל אור החיים הקדוש על ארבע כשעלה למירון. זאת הסיבה שבגללה היו עולים הבבא סאלי ורבי שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל.
זאת הסיבה של מאות אלפי האנשים שבאים לציון כל השנה ובמיוחד בל"ג בעומר, הם רוצים לקיים ולדבקה בו. הם הבינו שהעלייה היא אור גדול שדוחה את כל הגזירות ולכן אי אפשר לדחותה או לבטלה.
זאת הסיבה שבגללה היה מהדר מרן אבא זצוק"ל לעלות למירון כל שנה ושנה בל"ג בעומר, מאז ימי בחורתו. ותמיד הזכיר את מה שכתוב בזוהר הקדוש: "עולו ואתו, ואתכנשו להילולא דרבי שמעון". אם רבי שמעון מזמין אותנו, לא נבוא? באנו.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.












