ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
בעת החורבן אומר ירמיהו שהגלות באה בגלל המצוות שנעשו מתוך הרגל. "מצוות אנשים מלומדה". התפללנו בלי להרגיש את ה'. גם התורה נלמדה על ידיה תופשיה בלי ברכה ובלי קדושה. קשה להאמין אבל כך אומר הפסוק: "ותופשי התורה לא ידעוני".
האמת היא שמשה הזהיר אותנו מראש כי כך תבוא הגלות. "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויבך". יש עבודת ה', אבל היא לא בשמחה ובטוב לבב, על כן "עבדת את אויבך ברעב ובחוסר כל". עבודת ה' בלי שמחה וטוב לבב מביאה גלות.
ובאמת הכול מתחיל במעמד הר סיני. שם אומרים בני ישראל למשה שהם מפחדים מהאש הגדולה שמא היא תשרוף אותם והם ימותו: "דבר אתה איתנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוקים פן נמות". משה נדהם, וכי ייתכן שכלה ביום חופתה תאמר לחתן שלה, אני מפחדת שתשרוף אותי? אני מפחדת שהחיים איתך יגרמו לי מוות? וכי יש חוסר אמון גדול מזה?
משה מרגיש מותש אחרי המשפטים הללו. "התשתם את כוחי". איך ייתכן שאלוקים לוקח אתכם אליו ונושא אתכם על כפיים, כאשר יישא איש את בנו, ואתם מפחדים שהוא יהרוג אתכם? הוא מגלה לכם אהבת עולם ואתם מגלים את פחד העולם.
משה מבין שעייפות היא לא פתרון, ועל כן הוא מכוון אותנו לדרך התיקון. הוא אומר לנו מיד אחרי הפחד הגדול שצריך להחליף אותו באהבה. "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". משה מצווה לקשור את הפסוק על הלב, לשים בין העיניים, לקבוע במזוזה של כל פתח. רק כך נזכה לגאולה. רק כך ירבו ימינו על האדמה שנשבע ה' לאבותינו.
דבקות בתלמידי חכמים
התורה של משה היא התורה של רבי שמעון. הנשמה של משה היא הנשמה של רבי שמעון. לכן אומר רבי שמעון לחבריו "אנן, בחביבותא תליא מילתא". התורה שלנו קשורה לאהבה ולחביבות. ללמוד ולהתפלל בחביבות. לקיים כל מצווה בשמחה. לחיות עם ה' באהבה. לדעת את ה' בנשמה, לאהוב בלב טוב. לדבוק בה בכל לבנו מאודנו ונפשנו.
התורה של רבי שמעון היא תורת הגאולה, כך מעיד אליהו הנביא. התורה של רבי שמעון מחזירה את האהבה ומעוררת שמחה. מביאה טוב לבב וגורמת דבקות. מלמדת לדעת ה' כי זו המטרה של הגאולה, "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
את כל הדברים הללו מקבלים בתמצית בעת העלייה למירון. עלייה שיש בה לימוד ותפילה, דבקות ואהבה. עלייה שמקיימים בה מצוות עשה מהתורה "ולדבקה בו". נסחבים בדרכים ועולים בשבילים ונדחקים בציון ונדחקים זה בזה, והכול בשביל להרגיש את דבקות בה', והכול בפה מלא שירה וזמרה.
ישנה גם תפילה שמתפללים לפני העלייה לציון של רשב"י. לקיים מה שנאמר "כי אם שמור תשמרון את כל המצווה הזאת אשר אנוכי מצווה אתכם לעשותה לאהבה את ה' אלוקיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו". ומביא רש"י את שאלת חכמינו ז"ל: "אפשר לומר כן, והלא אש אוכלה הוא? אלא הידבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאילו נדבקת בו". ובוודאי חכמינו לא החליפו את הדבקות בה' בדבקות בתלמידי חכמים. כל כוונתם היא שנוכל לדבוק בה' דרך הידבקות בתלמידי חכמים.
אולי זאת הסיבה שבגללה אנשים גדולים עלו לציון של רבי שמעון במירון – לדבקה בו. כך עשו גם גדולי הקבלה וגם גדולי ההלכה. כך עשה רבי יוסף קארו וכך עשה האר"י הקדוש. זאת הסיבה שבגללה זחל אור החיים הקדוש על ארבע כשעלה למירון. זאת הסיבה שבגללה היו עולים הבבא סאלי ורבי שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל.
זאת הסיבה של מאות אלפי האנשים שבאים לציון כל השנה ובמיוחד בל"ג בעומר, הם רוצים לקיים ולדבקה בו. הם הבינו שהעלייה היא אור גדול שדוחה את כל הגזירות ולכן אי אפשר לדחותה או לבטלה.
זאת הסיבה שבגללה היה מהדר מרן אבא זצוק"ל לעלות למירון כל שנה ושנה בל"ג בעומר, מאז ימי בחורתו. ותמיד הזכיר את מה שכתוב בזוהר הקדוש: "עולו ואתו, ואתכנשו להילולא דרבי שמעון". אם רבי שמעון מזמין אותנו, לא נבוא? באנו.
מתוך העיתון בשבע.
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
