ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א.זמן הנחת תפילין בבוקר הוא כשעה לפני הנץ החמה. זמן זה נקבע כי מאז סרה מעט חשכת הלילה והתפילין נראות.
ב.מצוה להניח תפילין כל היום. מאחר וקשה לשמור עליהם בטהרה, נהגו להנחים רק בשעת התפילה.
ג.הרוצה להתקדש ולהיטהר וללכת בתפילין כל היום, רשאי ואין בזה יוהרא.
א. זמן הנחת תפילין בבוקר
נאמר בתורה (דברים כח י): "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". "ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש" (ברכות ו א). ומפני שבתפילין נאמר 'ראייה', כלומר שצריך לראותם, קבעו חז"ל שזמן הנחת תפילין בבוקר מתחיל, "משיראה את חבירו בריחוק ארבע אמות ויכירנו" (ברכות ט ב).
מצאנו בפוסקים מספר דעות מהו המועד המדויק של תחילת זמן הנחת תפילין 1 :
השיטה המרכזית היא בין 52 דקות לשעה לפני הנץ.
יש מאחרים ל42 דקות לפני הנץ ויש מאחרים יותר ל35-40 דקות לפני הנץ.
ב. הנחת תפילין כל היום
"מצותן (של התפילין) להיותן עליו כל היום. אבל מפני שצריכין גוף נקי שלא יפיח בהם וצריך שלא יסיח דעתו מהן בעודן עליו, ואין כל אדם יכול ליזהר בהן- על כן נהגו שלא להניחן כל היום. ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהן להניחן בשעת קריאת שמע ותפילה" (טור סי' לז).
מאחר שזמן קריאת שמע ותפילה הוא זמן קצר יחסית וכל אחד יכול להיזהר בו מהיסח הדעת ולשמור על גוף נקי (ב"י שם).
השו"ע כתב שנהגו לא להניח תפילין כל היום. מאידך לשיטת הגר"א יש להניח תפילין כל היום.
למעשה, מנהג רוב העולם וביניהם גדולי ישראל, כשו"ע. אמנם, היו רבים מגדולי ישראל שנהגו לילך בתפילין כל היום והרוצה לנהוג כמותם, רשאי ואין בזה יוהרא (ובלבד שישמור על קדושת התפילין) 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
