ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
"וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמָּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹמֶ֖ר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה"
(ויקרא פרק כג )
א. הרמב"ם: הספירה מגלה את ההשתוקקות לתורה
הרמב"ם מבאר את טעם המצוה, ובכך גם מסביר מדוע לא נאמר באיזה יום בחודש חל חג השבועות:
"ושבועות, הוא יום מתן תורה, ולהגדיל היום ההוא נמנו הימים מן המועד הראשון אליו, כמי שממתין בו הנאמן שבאוהביו ושהוא מונה יום וגם השעות, וזאת היא סבת ספירת העומר מיום צאתנו ממצרים עד יום מתן תורה, שהוא היה הכונה והתכלית ביציאתם, באמרו ואביא אתכם אלי"
(ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק מג)
חג השבועות, מתן תורה, הוא התכלית של יציאת מצרים. תכלית גאולתם של ישראל היא קבלת התורה, כמו שאמר הקב"ה למשה בסנה: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה". עם ישראל, מתוך השתוקקות לאותו מאורע גדול, ספרו את הימים. ספירת העומר איננה רק כדי לדעת מתי יחול חג השבועות אלא היא מראה את ההשתוקקות ואת הרצון שלנו לקבל את התורה. מצוה זו אשר אנו מקיימים כל שנה, מראה שכל שנה עדיין יש לנו את הרצון והשאיפה לקבל את התורה.
ב. האור החיים: הספירה – היטהרות והכנה למתן תורה
האור החיים נותן הסבר מעט שונה מדוע ישנו צורך לספור ספירת העומר בין פסח לשבועות – כדי לחזק את ההכנה לקבלת התורה:
"וספרתם לכם וגו'. אומרו 'לכם' לצד שיצו ה' לספור שבע שבתות, ואמרו ז"ל (זוהר ח"ג צד א) כי לצד שהיו בטומאת מצרים, ורצה ה' להתחבר לאומה זו, דן בה כמשפט נדה שדינה לספור ז' נקיים. וצוה שיספרו ז' שבועות, ואז יהיו מוכשרים להכניסתם כלה לחופה.
והגם כי שם ז' ימים וכאן ז' שבועות, לצד הפלגת (גודל) הטומאה (שהיו ישראל במצרים במ"ט שערי טומאה) ...והוא מאמר הכתוב כאן 'וספרתם לכם', פירוש - סיבת ספירה זו היא לסיבתכם, לטהרתכם, שזולת זה תיכף היה ה' נותן להם התורה".
(אור החיים ויקרא פרק כג, טו)
על פי האור החיים, ניתן אולי לומר שהתורה לא ציינה את יום מתן תורה כדי ללמד אותנו על הצורך להתקדש ולהיטהר כהכנה ללימוד התורה, ולכן החג מתקיים אחרי ימי הספירה.
ג. הרב קוק: התהליך בימי ספירת העומר
הרב קוק מבאר את היחס בין פסח לשבועות לפי קרבן המנחה השונה בכל חג: בפסח מקריבים את קרבן העומר שהוא מנחת שעורים, וכידוע השעורים הם מאכל בהמה, ואילו בחג השבועות קרב קרבן שתי הלחם שנעשה מחיטים שהם מאכל אדם:
"ולפיכך מחובר הוא פסח לעצרת על ידי ספירת העומר שבבית המקדש, שהיא מחברת את מנחת השעורים, מאכל בהמה, נטית הרגש הטבעית, אל החטים, מאכל אדם, העלוי השכלי הרוחני "עץ הדעת חטה היה". ושני הכחות היסודיים האלה מגלים את כל מלא ערכם ופעולתם, במעמקי הנפש ומרחבי החיים, בהופיעם כל אחד בצורתו העצמית השלמה, באין שום דבר מעיק לו כלל, ובהתכנסם והתקשרם יחד למערכה אחדותית עליונה.
(אורות ישראל, ח, א)
ישנם שני כוחות באדם ושניהם חשובים: הכח הטבעי והכח השכלי (=הרוחני). בפסח, היתה גאולה מהשיעבוד, גאולה טבעית. לעומת זאת בשבועות התעלה עם ישראל וקיבל את התורה, שזו תכלית יציאת מצרים, הגאולה הרוחנית . כאשר עם ישראל יצא ממצרים הוא לא יכל לקבל מיד את התורה, היה צריך להתעלות לאט עד למדרגה בא יוכל לקבל את התורה, אלו הם ימי ספירת העומר. ספירת העומר היא התהליך המקשר בין שתי הגאולות הללו ומחבר אותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
