ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
חשוב כמובן לזכור ולהודות לה' על החסד הגדול שעשה עמנו במלחמת ששת הימים. זו הייתה מלחמת בזק שבה קרה מה שפשוט קשה להאמין שהוא אפשרי. להתגבר במשך שבוע אחד על צבאותיהן של שלוש מדינות: מצרים, ירדן וסוריה. בהחלט אפשר לומר שהיה זה אות משמיים שכביכול אומר לנו: עלו ורשו את הארץ. זה גם הניסיון שבו נבחן דורנו, אם אנו יודעים ומסוגלים להחזיק את הארץ בידינו בדרך הנכונה והראויה.
שיא המלחמה היה כמובן ביום כ"ח באייר, בו זכינו שירושלים תחזור להיות כולה בידינו כולל מקום המקדש. זו מדרגה חדשה אשר מביאה לשמחה מצד אחד, אך גם מחייבת אותנו בעשייה ראויה ובהתנהגות נאותה.
שגור על לשוננו הביטוי של הפייטן אשר כינה את העיר ירושלים בשם "מקדש מלך עיר מלוכה", דהיינו שילוב של קדושה ומלכות, והרי ברור לנו שאין טעם למלכות בלי הקדושה ואין לקדושה מקום בלי המלכות.
כבר בשמה של ירושלים נמצא שורש המילה שלמות, וזו ניתנת להשגה רק על ידי המימוש של שני היסודות גם יחד, קדושה ומלכות. כאשר מתקיים השילוב הנפלא הזה, ירושלים מקרינה מן האווירה הזאת לכל העם, בכל הארץ. מכאן, מירושלים, אפשר לראות איך הכול מרומם ומקודש. משל למי שעומד על ההר ורואה את כל אשר מתחתיו. כך אמר הנביא ישעיהו שעמד בבית המקדש ואמר: "מלוא כל הארץ כבודו". כלומר, דווקא מן המקום המקודש אפשר לראות איך הקדושה מקרינה את אורה על כל הארץ.
בירושלמי במסכת חגיגה דורשים את הפסוק: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" ואומרים שירושלים הכול חברים אצלה. אמנם מלכתחילה מכוונים הדברים שם להלכות טומאה וטהרה, וזו משמעות המילה "חברים". אולם נראה שיש לדברים גם משמעות כללית והיא שירושלים במהותה יכולה להביא לאחדות אמיתית.
מכאן אנו לומדים על כוחה הגדול של ירושלים שאינו בבחינת "ירושלמיות" במובן הצר של המילה. כוחה של ירושלים הוא במובן הרחב של הכרה בערכה וחשיבותה לכל העם בכל הארץ. לכן נאמר גם על ירושלים שהיא עיר שלא נתחלקה לשבטים.
אחד הנושאים המלווים אותי מאז ומתמיד כשאני נדרש לנושא ירושלים, הוא המתח שבוודאי כולם חשים בין הסגולה הטבעית של העיר ובין המעשה הנדרש מאיתנו בהתייחס לסגולה זו. בתהילים נאמר: "שאלו שלום ירושלים". נראה שהפסוק בא ללמד אותנו שיש לחקור ולשאול בעניינה של ירושלים, דהיינו ללמוד ולעשות.
מעניין הדבר שאפילו בקשר למצווה של בניין בית המקדש יש דעות שונות. מצד אחר מוכרת הדעה שבית המקדש עתיד להיבנות בידי שמיים. אולם מצד שני ישנן דעות רבות אחרות לפיהן המצווה ממשיכה להיות מוטלת עלינו, וגם בזמן הזה יש לקיימה אפילו לפני בואו של משיח בן דוד. על כן עלינו להעמיק בלימוד המעשי הקשור לקיומה של מצווה מיוחדת זו.
לפיכך, כשאנו מדברים על עשייה בירושלים, אין הכוונה רק לעשייה של בנייה, שגם היא כמובן חשובה ביותר. העשייה בירושלים חייבת להיות קשורה לדברים שבקדושה ולגיבוש חברתי, שמבוסס על ערכים חיוביים מכל הבחינות. בהקשר זה כדאי להתבונן בהלכה אחת שמקורה בתלמוד הירושלמי, לפיה אם שליח הציבור טועה בברכת "בונה ירושלים" מיד מסלקים אותו. לכאורה יש כאן קושיה: מדוע לא די בתיקון שמתקנים אותו כמו בשאר הברכות חוץ מברכת המינים? האם יש בכלל חשש שיש מישהו שאינו חפץ לראות בבניין ירושלים? צריך לומר שבמקרה זה החשש הוא ששליח הציבור מתכוון רק לבניינה הפיזי של ירושלים ואינו מתכוון להשראת השכינה בה, לכן אמרו שמסלקים אותו מיד.
נמצא אפוא, שאי אפשר רק לנוח על זרי הדפנה, ליהנות מן הדברים שזכינו להם ולחכות שמעכשיו הכול ייפול מן השמיים. אנו מצווים לתת תוכן של קדושה לחיים בירושלים וממנה לכל המדינה, וזה עיקר עניינו של יום ירושלים.
ירושלים היא "פלטרין של מלך", ובהיותה כזו מותר לצפות להתחשבות באופייה המיוחד. אופי זה צריך לבוא לידי ביטוי בפרהסיה שיש בה שמירת שבת וצניעות. לשם כך צריך להשקיע מאמצים חינוכיים שיבואו מתוך מכנה משותף של הבנה והזדהות. מאמצים אלו צריכים להקיף את כל מערכות החיים ואת כל חלקי האוכלוסייה כי רב בהם המשותף על המפריד. פרט לכך יש לחתור לחיזוק משמעותי של לימודי ירושלים כמקצוע יסודי במערכת החינוך, בתלמודי התורה ובבתי הספר. כך יחוש כל תלמיד בשייכות שיש לכל ישראל עם עיר הבירה הנצחית.
כבר הזכרתי שהעיר ירושלים "הכול חברים אצלה". הלימוד על ירושלים יחזק את הקשר והחיבה לעיר, עד שאכן כולם יהיו חברים אצלה. אין לי אלא לסיים בהמשך של מה שנאמר באותו מזמור בתהילים: "למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך, למען בית ה' אלוקינו אבקשה טוב לך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
