ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- לימוד בעיון
לימוד העיון
ראיון עם הרב בנושא לימוד העיון, שהתפרסם בעלון "מחיל אל חיל", עלונה של ישיבת בית אל לתלמידיה שבצבא.
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
עלינו לזכור שתלמיד המגיע לישיבה גבוהה, מעולם לא למד עיון. אנחנו צריכים להרגיל אותו לדבר חדש לגמרי. זו הסיבה, שאנו מקדישים ללימוד העיון מקום כה חשוב. יתכן ועלינו להגדיר תחילה מהו בעצם לימוד העיון.
מהו?
עד לדור האחרון ללמוד עיון פירושו היה לפתור בעיות, שמתעוררות באופן טבעי במהלך הלימוד. בדור האחרון אנו עדים לתופעה חדשה: לימוד העיון מתמקד יותר ויותר בחיפוש אחר הבעיות, ולא בפתרונן. כיום, מושיבים תלמיד מול דף גמרא, ודורשים ממנו לחפש בעיות.
מהי דעת הרב על התפתחות זו?
ההתפתחות הזו נראית לי שלילית. כשאדם שקוע בלימודו, ולפתע צצה ועולה לה בעיה מסויימת, הלומד מזדהה עם הבעיה, היא מפריעה לו להמשיך. הוא חי את הקושיא, ומנסה בכל מאודו למצוא לה תירוץ.
ברם, כאשר מושיבים תלמיד מול הגמרא, ודורשים ממנו לחפש בעיות, הבעיות שהוא יעלה, לא תהיינה אמיתיות, התלמיד לא יזדהה עם הבעיות, שהוא מעלה. העיון שלו לא יהיה טבעי, אלא מלאכותי.
עלינו לחנך איפוא למציאת פתרונות, לא לחיפוש מלאכותי אחר בעיות, "מתחת לאדמה". אדם שיחפש בעיות, ימצא, במקרה הטוב, בעיות שבעצם אינן בעיות.
האם לימוד העיון משפיע גם על אישיותו של הלומד או שמא רק על יכולתו השכלית?
לעיתים לימוד העיון מביא לפיתוח ה"אני" של הלומד, לאיזו גאווה, על כך שהשכל שלו הצליח להגיע למשהו, לפענח משהו. פיתוח ה"אני" הוא שלילי מנקודת מבט יהודית, למרות שבחוגים המערביים, זו התפתחות חיובית. במדרש תנחומא נאמר שעיון "לא מוצלח" מביא את האדם לדבקות בקדוש ברוך הוא. זאת, מפני שהאדם רואה את מוגבלות כוחותיו השכליים, והוא חש שרק הקב"ה יכול להאיר את עיניו.
האם לימוד העיון עבר תהליכים נוספים, מאז ימות הגמרא?
אם נתבונן על האמוראים ועל הראשונים, נגלה, שהם למדו עיון בצורה שונה משלנו. העיון שלהם מתחיל משני מקורות סותרים, כאשר התירוץ מגשר ביניהם. כיום, המצב שונה לחלוטין. העיון מתחיל מנקודת מוצא אחת. לדוגמא: מקטע מסויים ברש"י. אנו מנסים לרדת לעומק כוונתו של רש"י, ובעצם "יורים לכל הכיוונים".
האם ישנו קשר בין שני התהליכים אותם תאר הרב?
אכן, שתי הנקודות הללו קשורות ביניהן.
בעבר, התמקד לימוד העיון ביצירת גשרים בין שני מקורות, הנראים כסותרים זה את זה. כיום נקודת המוצא השתנתה. לא עוד שני מקורות סותרים כי אם מקור אחד. אנו לוקחים מקור מסויים, סוגיא מסויימת, קטע ברש"י, ומנסים להעלות קושיות ובעיות. יתכן ונגלה, שכל המהלך שלנו, בטעות יסודו. יתכן ונגלה, שכל ה"פשטים", אותם מנסים אנו להלביש על רש"י, אינם נכונים, ורש"י התכוון להסבר הבסיסי והפשוט ביותר, שעלה על דעתנו בהתחלה. יש כאן חיפוש בחלל הריק. ברגע שנתקל בקטע מסויים, ויש לנו שתי אפשרויות להסבירו, עלינו לדעת שאחת מהן - היא לא תורה. לא אליה התכוון רש"י באומרו את דבריו. לפיכך, עדיף להמשיך ולהתקדם עד שתתברר מאליה הדרך הנכונה.
לא כך הוא הדבר כשאנו יוצאים משתי סוגיות סותרות. איננו מדברים באוויר, אנו דורכים על קרקע מוצקה. הבסיס לדברינו, הקושיא, המאלצת אותנו לומר את דברינו - בוודאי קיימת.
מדוע חשוב כל כך ללמוד את הגמרא, על כל הקושיות והתרוצים שבה? מדוע שלא ללמוד רק את המסקנות הנובעות מכל סוגיה, כפי שהן מובאות ברי"ף, לדוגמא?
הרי"ף בנוי כך, שעל-מנת להבין את דבריו, עליך להשוותם עם דברי הגמרא. פעמים רבות הרי"ף משמיט לחלוטין סוגיא מסויימת. אם למדת תחילה את הגמרא, תוכל לדעת, שהרי"ף השמיט אותה, מפני שהיא מגיעה למסקנה מסויימת, שלא נפסקת להלכה. אם לא למדת קודם את הגמרא, לא תוכל לדעת זאת.
לעיתים הרי"ף משמיט מלה מסויימת, השמטה בעלת משמעות רבה. כדי להבין את המשמעות, יש ללמוד קודם את הגמרא.
מהו תפקיד הר"מ, הרב המחנך, בלימוד העיון?
תפקידו של הרב, לספק לתלמיד גירוי אינטלקטואלי. לגרום לכך, שהסתירה אותה הוא מביא בפני התלמיד, תכאב ותפריע לתלמיד כשם שהיא מפריעה לו. עליו לתת לתלמיד להרגיש את הקושי. לאחר מכן, צריך הרב לספק לתלמידו חומר רקע, שיאפשר לו ליישב את הסתירה בכוחות עצמו. כמובן, שצריך לספק לתלמידים זמן, בו יוכלו להפנים את חומר הרקע שהם לומדים, ולהעמיק בשני המקורות הסותרים.
מה דעת הרב על "חבורות" שמעבירים התלמידים?
זהו דבר חיובי ביותר. אפילו אם התלמיד לא חידש חידושים, אלא הסתפק בתרגום של דברי הראשונים לשפתו שלו, יש בכך מעלה גדולה, מפני שהתלמיד מפנים את הדברים באופן חזק מאוד.
הרב ידוע במקוריותו הרבה, ובחידושיו המהפכניים, האמנם?
על כל אחד ללמוד בצורה בה ליבו חפץ. ישנם כאלו הניזונים דווקא מהחידוש, מאמירת דברים שאינם כתובים, בעוד שאחרים מוצאים את סיפוקם בהבנה לעומק של הדברים הכתובים.
מתי בעצם התחיל הויכוח הזה על שיטת הלימוד?
כבר בגמרא. שם ראינו במספר מקומות כי קיים ויכוח בין האמוראים, האם יש לנסות ולרדת לעומקה של מימרא, שאין לה נפקא מינה למעשה. היו אמוראים, שטענו, שאין בכך כל צורך. כיום ניתן לראות, שדווקא הגישה השניה, המתעמקת במימרא כשלעצמה, בלי לנסות ולעמת בינה ובין מקורות סותרים - הפכה להיות מקובלת בקרב לומדי העיון.
הרב משמש מאז תחילת זמן קיץ האחרון, כראש הכולל להלכה. מהו בעצם "כולל הלכה"?
אמרו חז"ל: "גדול לימוד המביא לידי מעשה". בכולל הלכה אנו מחברים את התורה למציאות. אנו יורדים לכל פרט ופרט ומאירים אותו באור התורה.
לימוד העיון מטרתו להכשיר אותנו לכך שנוכל בעוד מספר שנים להיות מורי הוראה לציבור, שזהו האידיאל הגדול ביותר.
מדוע בעצם איננו מתחילים כבר בשיעור א' ללמוד בשיטה כזו של 'לימוד המביא לידי מעשה'?
ישנה חשיבות גדולה לנסיונות שלנו להתמודד בעצמנו עם הסתירות בין המקורות השונים. התמודדות זו נותנת לנו כלים רבים, להם נזדקק לכשנהיה מורי הוראה. זהו שלב חשוב, שאי אפשר לוותר עליו. לאחר מספר שנים, כשאדם קנה כבר את אותם כלים מחשבתיים, הוא צריך להתמקד בלימוד המביא לידי מעשה. לימוד זה הוא המגשים הלכה למעשה את האידיאל הגדול של 'תורת חיים'.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
