ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- אורות הקודש
היחס אל האלוקים
הרב קוק עסק בנושא זה באופן יסודי ביותר וננסה להסביר קצת מן התובנות שלו בעניין:
הרב קוק חילק בין שני סוגים שונים של תפיסת האל, שגוררים בעקבותיהם השלכות מרחיקות לכת על כל מבנה האמונה ועבודת ה'.
הסוג הראשון הוא נסיון להתחבר לאלוקים עצמו, על ידי קיום רצונו, תוך שאיפה שאלוקים יסלח לנו או יהיה מרוצה מאיתנו. הבעיה היא שיש פה גם כשל פילוסופי, שכן הגדרת האל כדבר אין סופי מונעת מן האדם הסופי להתחבר אליו וגם כשל חינוכי, כיון שהרבה פעמים הנסיון להתחבר אל האלוקים עצמו מוביל את האדם לנסיונות התנתקות מן החומר ופרישה מן העולם.
הסוג השני הוא נסיון להבין מה מתחולל בתוכי כאשר אני חושב על אלוקים, לא לנחש מה אלוקים רוצה או מה אלוקים חושב, אלא להעמיק בתחושות שצפות בי כאשר אני חושב על השלמות האין סופית של אלוקים. בלי לנסות להבין אותו או להגדיר בו שום דבר.
האופן שבו נקלטת הידיעה על דבר האל האין סופי, תלויה באישיות הפרט או העם שקולט את הידיעה הזו. הרב קוק מסביר שפה יש הבדל בין עם ישראל לשאר העמים. היהדות מחייבת רק את עם ישראל ולא את כל העמים שכן היהדות היא קשורה ונובעת מאופן הקליטה של הידיעה האלוקית בנפש הישראלית.
אדם שיש לו סימפטיה אל הטוב 1 , זאת אומרת רצון להיות טוב, רצון שהעולם יהיה שלם והרמוני יותר ותחושה שהטוב הוא דבר מרכזי וחזק במציאות. אדם כזה שנפגש עם הידיעה על האין סוף האלוקי, מתעוררתבו התשוקה והמודעות אל הטוב, הוא חש שכל מהותו אומרת שהעולם חי ומובל על ידי טוב אין סופי, שהעולם צועד לקראת שלמות וחיות בלתי מוגבלת.
המצוות והתפילות עוזרות לאדם למקד את אותה סימפטיה, הוא מזכך את מידותיו וחש באופן חזק יותר את הטוב המתנהל במציאות, במערך מסודר והרמוני, בתהליכי טוב מורכבים ומאוזנים שמחברים כל מעשה ואפילו את הרע מסבבים אל הטוב השלם. ככל שהאדם חושב ומודע לקיום האל הבלתי מוגדר כך הוא מחזק ומעצים את ההכרה הסובייקטיבית שלו על מערך הטוב העולמי.
המטרה של האמונה איננה לומר משהו על אלוקים, אלא לחיות את היחס של הסובייקט אל האלוקים, לחיות את הרגשות, התחושות וחווית הטוב שהידיעה על האלוקות מעוררת בתוככי הנפש. הידיעה על דבר האל האין סופי מחוללת אידיאלים רבים בנפש האדם 2 , שבילים ואנרגיות חיוביות עצומות שמתחדדות בו ורוצות לצאת אל הפועל. הוא חש שהיקום ששומע על דבר האל חש צורך עצום להגיע אליו, לדבוק בו ומתמלא געגוע לאותה שלמות, הוא חווה את כל כוחות הטוב פורצים מגדרם ומנסים להתממש ולהסתדר במערכים בהירים ומובנים לקראת מבנה הרמוני ומוסרי יותר. הידיעה על דבר האל האין סופי מחוללת הכרה בכך שהבריאה שואפת לאיזון, לסדר, לחיבור אל האין סוף הבלתי מוגדר על ידי סידור ואיזון כוחותיה. וכך גם הפרט שמביא את עצמו למודעות כלפי האל מרגיש איך סעיפי הנפש הטובים שבתוכו, הסימפטיה אל הטוב שבו הולכת ומתגברת.
לא כל אדם חש כך, מדובר קודם כל בסימפטיה בסיסית במבנה נפשי שאוהב את האיזון ומחובר אליו בטבעיות, לאחר מכן מדובר בתהליך פנימי של האזנה לכוחות הנפש, של הקשבה לאנרגיות החיוביות שמתעוררת בי כאשר אני מזכיר את קיומו של האל, גם אם אני לא מנסה להגדיר או להבין אותו.
באנשים שאין בהם את הסימפטיה אל הטוב, באומות אחרות, נשארת הידיעה על האל בלי התעוררות רגשית פנימית, סתם כידע חיצוני שמעורר זעזוע מסויים בנפש, אבל מסתכם בעיקר ביראת העונש, בהתבטלות, בציות עיוור לכח הקר, ובפחד מפני הכח הבלתי מוכר שהתוודענו אליו, פחד מפני הזר והשונה שמאיים בגודלו על חיי האנושיים. כעין חייזר עצום שחדר לאטמוספירה. 3
הידיעה על דבר האל היא אור גדול, המודעות לקיומו של כח אין סופי מערערת את קיום האדם לטוב או לרע. הקליטה של אותה ידיעה נספגת במציאות בתוך הכרתם של מליוני בני האדם. ישנם הכרות שבהם הקליטה של זרע הידיעה הזה אינו מעורר דבר, זוהי קרקע מדברית שאיננה מצמיחה חיים, הם נשארים בידיעה הסתמית ולא מסוגלים לחוש את היחס של כל המציאות אל אותה שלמות אין סופית, יחס של שאיפה ודבקות, רצון הבריאה להיות טהורה יותר, מאוחדת ואין סופית בעצמה, ההכרה הזו מעוורת ומהממת את רוחם בלי מנוחה, הם נצמדים לכח אחד מן המציאות, לאליל אחד, ושאר הכוחות נראים להם רעים ומוטעים, רוחם מלאה גאווה בכוחם הפרטי ואכזריות כלפי מי שאיננו כמותם. לעומת זאת ישנם הכרות עדינות ורחבות יותר, אזור פורה ורגיש, שבו הידיעה על דבר האל מעוררת תחושה שניצוצות הטוב שבמציאות יכולים לקום ולהתאחד, הכרה שמלאה בענווה כלפי כל הכוחות ורוחב לב להכיר ולהיטיב לכל, זאת היא כנסת ישראל, החלק הפורה של מלכות ה' שמסוגל להצמיח מתוכו איזון ושאיפות שלמות אידיאליות. בכל מקום אחר הידיעה על דבר האל נשארת חיצונית וקרה. בעם ישראל הידיעה הזו מבעירה שאיפות שלמות וטוב אדירות, מחוללת מהפך נפשי ומצמיחה תנועה אדירה לגאולה ותיקון 4 .
משמעות ההבדלים הללו היא שמוקד עבודת ה' אצל האומות הוא בעיקר בידיעה על דבר האל אשר נשאר חיצוני ודורש ציות עיוור וביטול. לעומת זאת עבודת ה' אצל עם ישראל מתרכזת בהקשבה פנימית, בהעצמת הסימפטיה אל הטוב, ברגשות התעלות וחזון שלמות שמתעורר בנפש, בשאיפות להיות טוב יותר, מתוקן ומאוזן יותר. באין ספור אידיאלים שצומחים במעמקי הנפש הישראלית. היהדות איננה דת, איננה ציות עיוור וסתמי אל הכח העליון מכח ציווי חיצוני בלבד, היהדות היא התעוררות הנפש הישראלית לתיקון, היהדות היא הקשבה לטוב ולמאוזן שבחיים, הקשבה שמתעוררת על ידי הידיעה והמחשבה על השלמות האלוקית. אבל מי שנשאר בידיעה ללא הקשבה פנימית לא מבין את מהות היהדות ומטרתה 5 .
אין פה תרגיל פסיכולוגי מתוחכם, אין אנו אומרים שאמונה היא רק תהליך פנימי נפשי ללא קשר למציאות. אלא שהידיעה על דבר האלוהים המושלם מעוררת באדם המוכשר לכך הכרות חדשות כלפי המציאות עצמה, החיים והחפצים, מלאים בשאיפה אל הטוב, באידיאלי שלמות ואיזון, אבל הם מוסתרים, הם ניצוצות חבויים בתוך אקראיות רבה שגם היא קיימת בעולם. לא כל נפש קולטת את המציאות באופן שווה, ישנם הנשארים באקראיות החיצונית וישנם שרואים את הפוטנציאל ונקודות האיזון הקיימים בעולם. הנפש הישראלית נוטה לראות את הטוב וההרמוני שבחיים, אבל גם היא לא יכולה לעשות זאת בלי התוודעות לידיעה על קיום האל והחשיבה עליו. אי אפשר למצות את האיזון והשלמות ללא קשר לאין סוף המחיה אותו ולמודעות האמונית.
האמונה באל היא היחס אליו, כלומר הכוחות והאידיאלים שהוא מעורר בי, אסור להישאר בידיעה חיצונית בלי להקשיב לתהליכים שהיא מחוללת. הידיעה הזו פותחת בפני האדם עם הסימפטיה אל הטוב, עם החוש הבסיסי להרמוניה, עולמות חדשים, מציאות גדולה שקיימת כל הזמן אבל חסומה מן הנפש השבויה באקראיות החיצונית. הידיעה על האלוקים משחררת את האדם מכבלי האקראיות ומעצימה בו את התוכן ההרמוניה והמבט המאוזן על החיים 6 .
הכפירה עשתה תפקיד חשוב בכך שהיא נלחמה באותם מאמינים שנשארו ביחס אל האל עצמו בלי ההקשבה הפנימית לאידיאלים שהוא מעורר, אותם דתות שנשארו ברובד של יראת העונש והציות העיוור. הם באמת הרסו את החיים ומיעטו את כוחות האדם בכך ששמו עליו כבלים בפני כח חיצוני וכופה 7 .
אך הכפירה שנשארת בלי אלוהים לא מאפשרת הצתה של ניצוצות הטוב שבמציאות, אמנם החברה הכופרת גם מנסה לשאוף אל הטוב ולחיות אידיאלים שונים, אבל בלי לקשר את עצמם לידיעה, אפילו הסובייקטיבית, על האל האין סופי, הם לא יוכלו לעשות זאת כראוי, האקראיות והסתמיות של העולם תתגבר עליהם ויהיה להם קשה לדבוק באמת בהרמוניה ולשמור על החתירה לשלמות.
ניתן לומר שהידיעה על האלוקות היא כח עצום שיכול להוביל את החברה האנושית לשאיפות הרמוניה ושלמות אדירות, אבל יש לדעת להשתמש בו כראוי, רוב הדתות משתמשות בידע על האלוקים באופן חיצוני וראשוני מאוד בלי להאזין למשמעות הפנימית שלו. ההישארות ביחס לעצמות האל הופך את התרופה למחלה, האש המחממת רק שורפת את המאמין בביטול וציות עיוור.
היהדות נותנת לאנושות את הדרך להשתמש בידיעה על האלוקות באופן המלא והבריא שלו, על ידי כך שהיא מורה למאמין להפסיק לחשוב על מהות האל, כי לא יראני האדם וחי, ולפנות פנימה, להקשיב מה הידיעה על האל עושה בתוכו, אילו תהליכים הרמונים היא מחוללת בו, איזו תפיסת עולם ואיזה מבט חיובי על הבריאה נוצר כאשר הוא משלב את הידיעה על האל במחשבותיו. לא כל אדם מסוגל לכך, נדרשת סימפטיה ראשונית אל הטוב, נדרשת צורת אישיות מסויימת שהידיעה על האלוקים מחוללת בה את אותם תהליכים, אבל כאשר קיימת האישיות הזו, היא מסוגלת לבנות מן הידע על האלוקים מבנים אדירים של טוב, של הרמוניה ושלמות, מערכות שלמות של אידיאלים מאוזנים ועדינים שמרוממים את הנפש האנושית מן האכזריות והרוע לשאיפת שלמות ומוסריות נהדרת.
הכפירה שמבטלת את האלוהים החיצוני והכופה, נשארת גם בלא הכח המחיה והמצמיח של האמונה, היא מנסה למצוא תחליפים להצמחה הזו בדמות הומניזם וערכי מוסר אנושיים, אבל זה לא יכול לתת את העוצמה האמיתית לנפש האנושית. ערכים הרמוניים ללא התוכן המגביר של הידיעה האמונית חסרים את כח החיים שלהם, את העוצמה והנשמתיות שיתנו להם תוקף וחזון מלהיב, האדם מתבוסס בערכיו המהוססים ולא יכול לצמוח באמת.
הבשורה של היהדות היא המפתח להצמחת העולם, אבל נדרשת הקשבה, נדרש אופן אחר של עבודת ה' שיפנה פנימה, שידרוש מן האדם מאמץ מוסרי ופיתוח פנימי של הרמוניה ומבט חיובי על החיים. המאמץ לשינוי פנימי קשה לעיתים הרבה יותר מאשר המאמץ לציית לאל הכופה מבחוץ. לכן נדרש מאיתנו נכונות להשתנות, לייסד עבודת ה' משמעותית ועמוקה יותר, שחופרת לעומקי הנפש ומנסה להאזין לתהליכים שהאמונה באלוקים מחוללת בתוכנו, כיצד אנחנו משתנים, כציד אנו מגיבים אחרת למתרחש סביבנו, כיצד אנו רואים אחרת את הסביבה והחברה, כיצד אנו מתגברים על הכעס והגאווה והופכים להיות מאוזנים ומוסריים יותר, כלפי החברה, כלפי בעלי החיים והצומח, כיצד עולה חברה מתוקנת ומוסרית יותר מתוך טקסי האמונה והלימוד.
יאיר שטראוס
ר"ם בישיבה תיכונית נתיבות דרור באור עקיבא, ורב בית ספר קשת התקווה באליקים.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
