ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
וכך עיקרו של מעשה- הימים היו ימי ראשית האימפריה הסובייטית – הקומוניסטית, שדגלה בתפיסה ש'הדת היא אופיום (סמים) להמונים'. הקומוניסטים רדפו כל מה שריח דת נדף ממנו, וניסו לעקור את היהדות מהיהודים. שלטון טרור שלט ברוסיה ומתנגדי המשטר נאסרו ונרצחו כמו זבובים.
באותם ימים, עלה על כס אדמו"רות חב"ד, האדמו"ר הריי"צ. הרבי שלח את חסידיו לפתוח ישיבות ותלמודי תורה חשאיים ברחבי רוסיה, ומסר נפשו על קיום היהדות. פעם אף אסף מניין אנשים בביתו, כשהוא אחד מהם, וכולם נשבעו יחד למסור נפשם על הפצת היהדות עד טיפת דמם האחרונה.
הקומוניסטים ידעו היטיב על מעשיו של הרבי, אך נרתעו בתחילה לפגוע בו, מפני שהיה מנהיג יהודי בולט. אחרי מספר שנים, החליטו לחסל את 'ראש ארגון הפשע', ואסרוהו. בתחילה החליטו להורגו, אך בעקבות לחץ בינלאומי, שחררוהו, ועל כך חוגגים ביב' – יג' תמוז.
אדמו"ר הריי"צ נאסר במהלך חייו – 7 (!) פעמים. באחד המאסרים – הניף החוקר את אקדחו כלפיו, ואמר: 'צעצוע' זה... מסוגל לפתוח את הפה גם לאילמים". על כך השיב לו האדמו"ר: "צעצוע זה עושה רושם רק על מוגי לב שאין להם אלא עולם אחד וכמה אלים. אבל אנחנו, שיש לנו א-ל אחד ושני עולמות, צעצוע זה שאתם מראים לא רק שאינו מבהיל אלא גם לא עושה כל רושם".
רעיון עמוק יש כאן. שתי סיבות גורמות לרבי לא לפחד מהאקדח – הראשונה – האמונה באחדות ה', השנייה – הישארות הנפש לטובה בעולם הבא. התבוננות מחשבתית עמוקה בשתי הסיבות תלמד שהן כרוכות זו בזו. ונבאר:
האמונה בעולם הבא היא חלק מהאמונה היסודית יותר, שסוף הכול להגיע לטוב. המוות אינו רוע, כיליון ואובדן, אלא מעבר הנשמה מעולם לעולם, כאשר בסופו של דבר נשמות ישראל מגיעות לתיקונן, שהרי "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ועמך כולם צדיקים...".
אמונה זו, שהכול בסוף מגיע לתיקון ולטוב, נובעת מהאמונה באחדות ה'. רק מי שמאמין, שיש אלוקים אחד, יכול להאמין שיש תוכנית לעולם, וממילא יכול להאמין שהתוכנית האלוקית היא שהכול יגיע לטוב. לעומתו, המאמין באלילים רבים, הרי מאמין שהעולם פועל לפי כוחות רבים המתאבקים זה בזה. ממילא, אין לו ערובה לכך שהטוב ינצח, ובהחלט יתכן שהרע יגבר. נמצא, שרק המאמין באלוקים אחד, מאמין בעומק בטוב העולם, ובטוח שמחכה לו בעתיד עולם שכולו טוב.
שילובם של שני עקרונות אלו הוא גם הבסיס לפרשת בלק. בלעם עניינו המרכזי העין הרעה והדיבור הרע. התכונה הראשונה, שמציינת המשנה באבות (ה, יט) כהבדל בין אברהם אבינו לבלעם – עין טובה מול עין הרע. ואכן, ממשיכה המשנה – תלמידי אברהם נוחלים עולם הבא, לעומת – תלמידי בלעם היורשים גהינום ואובדן.
אולם, תכונה זו של בלעם נובעת מחוסר אמונתו בתוכנית האלוקית, שזו תפיסה אלילית מובהקת. גם כשברור לבלעם, שה' לא רוצה שהוא ילך לקלל את ישראל, הוא בכל זאת מנצל את הפרצה של הרישיון הדחוק שה' מעניק לו להליכה בלבד, והולך בתקווה להצליח 'לגרור' את ה' לכיוון אחר – "אמר: שמא אפתנו ויתרצה".(רש"י כב, ב). הוא ממשיך ללכת גם כשהמלאך מתייצב בדרכו, וממשיך לנסות לקלל גם כשה' מכריח אותו לברך. בכך הוא מצהיר על תפיסתו האלילית, כאילו אין לה' תוכנית מוסדרת לניהול העולם.
הסוף ידוע – ה' ביצע את תוכניתו, ישראל התברכו, ובלעם אבד מן העולם הזה והבא. לאלוקים האחד יש תוכנית אחת, והיא להביא טוב לעולם דרך ישראל.
ןבחזרה לברית המועצות. הייתה זו מעצמה של רשע, שדיכאה את האדם, ורדפה את עובדי ה'. מעצמה חזקה, שבמשך כ- 70 שנה התמודדה על הנהגת העולם. והנה, היא התמוטטה מתוכה וקרסה ללא מלחמה. כך זכינו בימינו אלה לראות בעינינו שהרע מכלה את עצמו, ודבר אלוקינו המבשר טוב לעולם לא שב ריקם. יש אלוקים אחד ושני עולמות, ויראי ה' לא צריכים לפחד מבשר ודם! ולוואי, ונחייה את חיינו לפי תובנות אלו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
