ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לכן הקימה הממשלה בתחילת שנת תשל"א ברצועת עזה את היאחזות כפר דרום, על שם הכפר היהודי ההיסטורי מימי התנאים, על ידי גרעיני בני עקיבא.
במהלך האינתיפאדה הראשונה נפגעו ברצועת עזה חיילים ישראלים, וארגוני שמאל מיקדו את מתקפתם נגד ההתנחלויות ברצועה, בגלל היחס המספרי הגבוה של תושבים ערבים יחסית למספר המתנחלים.
במסגרת הסכמי אוסלו הייתה רצועת עזה לאזור הראשון שנמסר לשליטת הרשות הפלשתינית במסגרת הסכם "עזה ויריחו תחילה". הרצועה הוקפה בגדר ביטחונית, והיציאה ממנה התאפשרה רק במעברים מוסדרים כדוגמת מעבר ארז. הדבר אמנם הקשה על יציאת מפגעים מחוץ לשטח הרצועה, אבל הוביל לגידול בהתקפות נגד התושבים היהודים ונגד חיילי צה"ל ברצועה. במהלך אינתיפאדת אל-אקצא בשנת תש"ס גבר מספרן של התקפות אלה.
בכ"ב במרחשוון תשס"א אירע פיגוע באוטובוס ילדים, שבו נהרגו שניים מתושבי כפר דרום, גבריאל ביטון ומרים אמיתי הי"ד, וילדים רבים נפצעו. ילדיהם של משפחת כהן איבדו את רגליהם בפיגוע. לאחר הפיגוע הורחב היישוב והוספו קרוואנים שיועדו למשפחות חדשות שעמדו בתור בשביל לזכות להתגורר בכפר דרום.
כשנה לאחר מכן, בט' במרחשוון תשס"ב, יצא אוטובוס מלא בעשרות ילדים מכפר דרום לכיוון בית הספר ביישוב עצמונה שבגוש קטיף. את הרכב ליווה ג'יפ צבאי והיו בו שלושה חיילים: זיו חזנובסקי, יזהר טובי ואלכסיי נייקוב, עולה חדש מרוסיה שנהג בג'יפ. הם נסעו מאחורי אוטובוס הילדים כדי לאבטחו ולוודא ששום מחבל צמא דם לא יפגע בילדים הרכים שנסעו ללמוד תורה.
לפתע ראה אלכסיי כי רכב פלשתיני מנסה לעקוף אותם ולהתקרב אל האוטובוס. הוא סימן לו בתנועת יד נמרצת "אל תעקוף!", אך הנהג הפלשתיני התעלם מהסימון והמשיך בניסיונותיו להתקרב לאוטובוס.
אלכסיי התרגז ונכנס לדריכות גבוהה. הוא סימן לפלשתיני ביתר שאת שלא יעז להתקרב אל האוטובוס.
הפלשתיני האיץ את רכבו וניסה בכל כוחו להתקרב לאוטובוס. היה ברור לחיילים מהי כוונתו - להיצמד לאוטובוס ולפוצץ את רכבו כדי לפגוע בעשרות הילדים הרכים. בעוד שאנשי הביטחון היהודים עושים הכול כדי לא לפגוע בילדים ערבים, אצל הפלשתינים זה בדיוק הפוך - דווקא פגיעה כואבת כזאת נחשבת אצלם להישג גדול.
אלכסיי וחבריו החלו לירות צרורות כדורים על רכבו של המתאבד הערבי, ובכל זאת הרכב לא נעצר. הם הבינו שהוא ממוגן ירי ולכן לא נפגע. הפלשתיני המשיך לדהור בטירוף לעבר האוטובוס.
נהג אוטובוס הילדים שמע את היריות והחל גם הוא להאיץ את מהירות נסיעתו, אבל בגלל שהאוטובוס ממוגן הירי שקל הרבה יותר מאוטובוס רגיל, מהירותו הייתה מוגבלת למדי.
אלכסיי וחבריו ניסו בכל דרך לחסום את רכב התופת כדי שלא יתקרב לאוטובוס, פעם מימין ופעם משמאל. הם לא נתנו לו לעקוף את רכבם.
ואז הגיע קטע כביש רחב. הג'יפ הצבאי לא היה מסוגל יותר למנוע את התקרבותו של רכב התופת אל האוטובוס.
אלכסיי נולד ברוסיה. הוא לא למד שם תורה ולא קיים מצוות, אבל לבו היהודי צפן במשך דורות על גבי דורות את מסירות הנפש למען אחים יהודים. כאשר הגיע רגע האמת, הוא הלך בעקבות לבו והחליט להיכנס בין רכב התופת ובין האוטובוס, יהיה מה שיהיה.
פיצוץ נורא החריד את כל גוש קטיף. כדור אש האיר את הנוף הפסטורלי והרעיד אותו. מאות קילוגרמים של חומר נפץ, מסמרים וחלקי מתכת נוספים התעופפו לכל עבר.
הג'יפ הצבאי הממוגן לא עמד בלחץ הנורא של חומרי הנפץ ועלה באש. זיו ויזהר נפצעו קשה מההדף ומהרסיסים הרבים, ואילו אלכסיי עלה בסערה השמיימה.
האוטובוס ניזוק מעט, אבל כל הילדים שנסעו בו ניצלו מהתופת.
תושבי כפר דרום כרתו ברית עם משפחתו של אלכסיי. מאותו יום ועד לגירוש מגוש קטיף, שהיה בתשעה באב תשס"ה, ילדי כפר דרום ביקרו בביתו שבחיפה ואמו ואחיו ביקרו בכפר דרום. כאשר אמו של אלכסיי ראתה את ילדי כפר דרום משחקים בחוצות היישוב, נהגה לומר: "בכל ילד שנמצא פה יש חלק מאלכסיי שלי, שהלך ולא ישוב...".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









