ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לכן הקימה הממשלה בתחילת שנת תשל"א ברצועת עזה את היאחזות כפר דרום, על שם הכפר היהודי ההיסטורי מימי התנאים, על ידי גרעיני בני עקיבא.
במהלך האינתיפאדה הראשונה נפגעו ברצועת עזה חיילים ישראלים, וארגוני שמאל מיקדו את מתקפתם נגד ההתנחלויות ברצועה, בגלל היחס המספרי הגבוה של תושבים ערבים יחסית למספר המתנחלים.
במסגרת הסכמי אוסלו הייתה רצועת עזה לאזור הראשון שנמסר לשליטת הרשות הפלשתינית במסגרת הסכם "עזה ויריחו תחילה". הרצועה הוקפה בגדר ביטחונית, והיציאה ממנה התאפשרה רק במעברים מוסדרים כדוגמת מעבר ארז. הדבר אמנם הקשה על יציאת מפגעים מחוץ לשטח הרצועה, אבל הוביל לגידול בהתקפות נגד התושבים היהודים ונגד חיילי צה"ל ברצועה. במהלך אינתיפאדת אל-אקצא בשנת תש"ס גבר מספרן של התקפות אלה.
בכ"ב במרחשוון תשס"א אירע פיגוע באוטובוס ילדים, שבו נהרגו שניים מתושבי כפר דרום, גבריאל ביטון ומרים אמיתי הי"ד, וילדים רבים נפצעו. ילדיהם של משפחת כהן איבדו את רגליהם בפיגוע. לאחר הפיגוע הורחב היישוב והוספו קרוואנים שיועדו למשפחות חדשות שעמדו בתור בשביל לזכות להתגורר בכפר דרום.
כשנה לאחר מכן, בט' במרחשוון תשס"ב, יצא אוטובוס מלא בעשרות ילדים מכפר דרום לכיוון בית הספר ביישוב עצמונה שבגוש קטיף. את הרכב ליווה ג'יפ צבאי והיו בו שלושה חיילים: זיו חזנובסקי, יזהר טובי ואלכסיי נייקוב, עולה חדש מרוסיה שנהג בג'יפ. הם נסעו מאחורי אוטובוס הילדים כדי לאבטחו ולוודא ששום מחבל צמא דם לא יפגע בילדים הרכים שנסעו ללמוד תורה.
לפתע ראה אלכסיי כי רכב פלשתיני מנסה לעקוף אותם ולהתקרב אל האוטובוס. הוא סימן לו בתנועת יד נמרצת "אל תעקוף!", אך הנהג הפלשתיני התעלם מהסימון והמשיך בניסיונותיו להתקרב לאוטובוס.
אלכסיי התרגז ונכנס לדריכות גבוהה. הוא סימן לפלשתיני ביתר שאת שלא יעז להתקרב אל האוטובוס.
הפלשתיני האיץ את רכבו וניסה בכל כוחו להתקרב לאוטובוס. היה ברור לחיילים מהי כוונתו - להיצמד לאוטובוס ולפוצץ את רכבו כדי לפגוע בעשרות הילדים הרכים. בעוד שאנשי הביטחון היהודים עושים הכול כדי לא לפגוע בילדים ערבים, אצל הפלשתינים זה בדיוק הפוך - דווקא פגיעה כואבת כזאת נחשבת אצלם להישג גדול.
אלכסיי וחבריו החלו לירות צרורות כדורים על רכבו של המתאבד הערבי, ובכל זאת הרכב לא נעצר. הם הבינו שהוא ממוגן ירי ולכן לא נפגע. הפלשתיני המשיך לדהור בטירוף לעבר האוטובוס.
נהג אוטובוס הילדים שמע את היריות והחל גם הוא להאיץ את מהירות נסיעתו, אבל בגלל שהאוטובוס ממוגן הירי שקל הרבה יותר מאוטובוס רגיל, מהירותו הייתה מוגבלת למדי.
אלכסיי וחבריו ניסו בכל דרך לחסום את רכב התופת כדי שלא יתקרב לאוטובוס, פעם מימין ופעם משמאל. הם לא נתנו לו לעקוף את רכבם.
ואז הגיע קטע כביש רחב. הג'יפ הצבאי לא היה מסוגל יותר למנוע את התקרבותו של רכב התופת אל האוטובוס.
אלכסיי נולד ברוסיה. הוא לא למד שם תורה ולא קיים מצוות, אבל לבו היהודי צפן במשך דורות על גבי דורות את מסירות הנפש למען אחים יהודים. כאשר הגיע רגע האמת, הוא הלך בעקבות לבו והחליט להיכנס בין רכב התופת ובין האוטובוס, יהיה מה שיהיה.
פיצוץ נורא החריד את כל גוש קטיף. כדור אש האיר את הנוף הפסטורלי והרעיד אותו. מאות קילוגרמים של חומר נפץ, מסמרים וחלקי מתכת נוספים התעופפו לכל עבר.
הג'יפ הצבאי הממוגן לא עמד בלחץ הנורא של חומרי הנפץ ועלה באש. זיו ויזהר נפצעו קשה מההדף ומהרסיסים הרבים, ואילו אלכסיי עלה בסערה השמיימה.
האוטובוס ניזוק מעט, אבל כל הילדים שנסעו בו ניצלו מהתופת.
תושבי כפר דרום כרתו ברית עם משפחתו של אלכסיי. מאותו יום ועד לגירוש מגוש קטיף, שהיה בתשעה באב תשס"ה, ילדי כפר דרום ביקרו בביתו שבחיפה ואמו ואחיו ביקרו בכפר דרום. כאשר אמו של אלכסיי ראתה את ילדי כפר דרום משחקים בחוצות היישוב, נהגה לומר: "בכל ילד שנמצא פה יש חלק מאלכסיי שלי, שהלך ולא ישוב...".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.










