ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
בסוף דברנו הבטחנו להסביר למה בנות צלפחד קשורות לשאלה זו והגיע הזמן לשלם את החוב.
בפרשת פנחס הסברנו כי אפרים היה אמור להנהיג ולכן, הוא נבחר לעמוד בראש הדגל של בני רחל, כמבואר בפרשת במדבר. נוסיף כי מעמדו של אפרים כראש דגל, נשמר גם אחרי הכניסה לארץ, שהרי ראשי הדגלים הם שהקיפו את נחלת שכינה (=בנימין). (הדברים יוסברו באריכות בספרי החדש 'צפנת שמואל' שיצא לאור בע"ה בקרוב). אף על פי כן, בני שבט מנשה לא קיבלו הכרעה זו, (עיינו באריכות בספרי 'צפנת ישעיהו' בביאור פרק ט' יח).
עם ההגעה לגלעד ושחרורו מידי סיחון, ראו בני מנשה את עצמם כמנהיגים, שהרי הם היו הראשונים לקבל את נחלתם ההיסטורית. דבר זה היה נכון במיוחד לבני חצי שבט מנשה, שהיו צאצאים של פילגשו הארמיה של מנשה (דבהי"א ז' יד).
הבעיה הרוחנית שנלוותה להשקפה זו, הייתה שהיא נתנה עדיפות לנחלה בעבר הירדן המזרחי, על פני נחלה בעבר הירדן המערבי. (בעיה מסוג זה התעוררה גם בתקופת יהושע בן נון כשבני מנשה יחד עם בני גד ובני ראובן בנו מזבח ממזרח לירדן, עיינו יהושע כ"ב י, ואכמ"ל).
בנות צלפחד היו צאצאיות של חפר, כמפורש בפרשת פנחס: "וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר" (כ"ו לג). חפר היה בנו של גלעד, בן מכיר בכורו של מנשה, בכור יוסף, כמפורש בספר יהושע: "וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה ...וְלִצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה" (י"ז א-ג).
אם כך, גם צלפחד היה אמור לקבל נחלה בגלעד. כמבואר גם בספר דברים: "וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד" (ג' טו).
סיפורן של בנות צלפחד מופיע בספר יהושע בתוספת חשובה: "וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר יְקֹוָק צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל פִּי יְקֹוָק נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן: וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה לְבַד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן: כִּי בְּנוֹת מְנַשֶּׁה נָחֲלוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ בָּנָיו וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד הָיְתָה לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים: וַיְהִי גְבוּל מְנַשֶּׁה מֵאָשֵׁר הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי שְׁכֶם וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל הַיָּמִין אֶל יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ" (י"ז ד-ז).
אם כך, זכינו ללמוד כי בנות צלפחד בקשו נחלה בעבר הירדן המערבי, בתוך בניו של מנשה, מאשתו הישראלית. בכך תקנו הן את רצונו של חצי שבט מנשה, לקבל נחלה בגלעד, בעבר הירדן המזרחי.
אם אכן דברינו נכוחים, נוכל להציע גם עומק נוסף בדברי חז"ל הבאים: "ותקרבנה בנות צלפחד, אותו הדור היו הנשים גודרות מה שאנשים פורצים ... כי אמר ד' להם מות ימותו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה, איש ולא אשה, על מה שלא רצו ליכנס לארץ אבל הנשים קרבו לבקש נחלה בארץ לכך נכתבה פרשה זו סמוך למיתת דור המדבר, שמשם פרצו האנשים וגדרו הנשים" (במדבר רבה (וילנא) פרשת פינחס פרשה כא י [כז, א]). "נתן תתן להם אחוזת נחלה (במ' כ"ז, ז), מלמד שנטלו בנות צלפחד בעבר הירדן ובארץ כנען, דכתיב נתן תתן, ואף יעקב אבינו ראה שנוטלות בכאן ובכאן, שנאמר 'בנות צעדה עלי שור', זה הירדן שנעשה למשה כחומה מלהכנס לארץ, ואמר לו: בנותיך נוטלות כאן וכאן".
גם מדברים אלה נלמד שיבחן של בנות ישראל, אוהבות ארץ ישראל שהודה הקב"ה לדבריהן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
