ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
התורה מעניקה לעולם ולחיים כולם את המימד האלוקי, את דבר ה', שבהשתלשלותו הוא מתגבש למעשים. מעשים אלוקיים אלו, המצוות, מעצם טבעם הינם מרוּממים משאלות הזמן והמקום וסיבוכיהם - 'ודברך אמת וקיים לעד', ובכך גדולתם, בהשראת מימד של קביעות, אוירה של יציבות על פני מי החיים הסוערים, המטלטלים.
אפילו במקום כמו מדבר התורה רוצה להעניק יציבות וקביעות לחיי עם ישראל.
ספר במדבר שאנו בראשו, רובו הוא פרשת ההתייחסות של התורה לחיים במימד העל טבעי, הלא רגיל - המדבר. זהו מקום שאינו אלא מעבר. אין בו לא נטיעה והשתרשות, לא בניין והתאקלמות ולא יציבות וקביעות. לכך, סייעתא מיוחדת צריך במקום בו אין קביעות לאדם, אין שכינת קדוּשה והופעת צלם אלוקים. כזה הוא המדבר, הוא מסוכן, חסר יציבות ובעל השפעות מרחיקות לכת על עובריו.
לכך מקדימה התורה רפואה: סדר! בכך גדולתה של תורה, שיש לה יחס גם למציאות חיים שאינה סדירה, שהיא זמנית, לא יציבה, נודדת כחולות המדבר, ולמקום כזה, למצב כזה של אי סדר - יש תמיד להקדים תפילה - תפילת הדרך, ומעשה - סדר מדוייק.
יהיה בסדר
הצבת ראשים לשבטים, ספירת כל בני השבט 'למשפחתם לבית אבותם', הצבת שלושה שבטים לכל פאה בסדר המחנה, דגל עליהם ומוביל לשלושתם - והכל ממוספר ומפורט - זו תחילת שלילת הכאוס האפשרי במקום כה קשה. ובהמשך, שבט לוי, מחולק למשפחות, לכל אחת מנותב משא על כתפיה, חוק ולא יעבור, מיקום מדוייק סביב למשכן, ומספר מדוייק. שוב מספר, שוב ארגון ותחושת יציבות.
כל אלו דברים חשובים ביותר. מקרים רבים בחיינו קורים וגורמים לצער ולא מעט פעמים לו היה סדר נכון היה נמנע הכאב. פעמים רבות חוסר משמעת, אי הטלת מרות, פריקת סדרי החיים המתוקנים המונחלים מאז מנחילים מרורות רבים.
זמר ילדים עליז יודע לספר ש'הכל בגלל מסמר קטן' ואגדה היסטורית מלמדת על קרב שהוכרע עקב פרסה שנפלה לסוס שמסמר לא הודק אליה כראוי. בעומס הלחצים שנתון בהם האדם עליו להשתדל למנוע מיקרים כאלו שבהם זלזול בקטנות יביא לאבדן כלכלי או אף לנזקים קשים מכך.
התיקון הוא בהפעלת סדרים, בציות לתקנות, בקביעת מסגרות וחלוקת מטלות נכונה ליחידים ולציבור לחלקיו.
הסדר מסוגל לברכה רבה לכלל ולפרט, וקשה להמעיט בחשיבותו. אמנם חשיבות יש לסדר, אך אין הכוונה לסדר של 'ראש קטן'. אותה פרסה אליה לא הודק המסמר, לא היתה מבטיחה את הנצחון לו שכן המסמר לבטח במקומו. שעבוד לסדר כאילו הוא הוא מרכז החיים יכול להטעות, כיון שהשאלה המרכזית היא, האם עכשיו כשהסוס מוכן ויציב - ברור לחלוטין לאן הולכים? מה המטרה, כיצד להשיגה, מה עיקר ומה טפל?
עם כל חשיבות הסדר אין להפריז במרכזיותו, היינו, להופכו מכלי, מאמצעי - לתכלית. והפיתוי הוא רב, ורב עמו הזיוף ועמם ההתפכחות.
סדר וחופש
אחד המקומות הייחודיים למאבק הכוחות בין ה'מסודרים' למבקשי החירות הוא במגרש בו מתעמתים היחיד והכלל.
חזונה של 'כל אם עבריה' הוא שבנה יהיה לה 'ילד טוב ירושלים'. כי ילד טוב אמור להיות גם איש טוב, וילד רע חלילה, יכול שיהיה איש רע - כך גורסת התפיסה האמהית האינסטנקטיבית, ה'מרובעת' משהו.
והנה, לא יעקב אבינו, לא משה רבינו, לא דוד מלכנו, לא רבי עקיבא ולא רבים וטובים אצלנו ובאומות העולם זכו לחיים'חלקים', 'מסודרים', בורגניים. לאלו ולעוד רבים מהם היו חיי נדודים ועימותים, נפילות ותיקונים - אך זה לא מנע מהם להיות המתקנים הגדולים ביותר של עם ישראל ושל נתחים נכבדים מההיסטוריה.
ובסוד, בשקט בשקט, נאמר שאולי, אולי... לא רק שחייהם הנפתלים לא מנעו מהם להיות משפיעים גדולים, אלא, לו חיו חיים 'מסודרים', 'מרובעים', סביר מאד שלא היו נהפכים למושיעים כל כך גדולים. כי ההמון ה'עדרי' נוטה ליחס לסדר את חזות הכל, והוא הרי אינו אלא המסגרת, התשתית, הזקוקים לתוך - אך לעולם הוא אינו המטרה, התכלית.
אמנם שילוב נכון של הבנה זו קשה להשגה על ידי מחנכים והורים רבים - אך אין בלתו. כשם שאין לחנך רק לחופש, יש למחנך להיזהר מלהסתפק רק בסדר. וביתר הרחבה. נשמות ישראל רבות ומגוונות הנה, ולכל אחת מהנה 'אות שלה בספר התורה'. דעותיהן אין שוות, ומטרת ישראל הגוי כולו אינה ללבוש תלבושת אחידה לכל איש ישראל.
וכך, כשבפרשת פנחס משה מבקש מה' 'אלקי הרוחות' למנות לישראל 'איש על העדה', המיועד צריך שיהיה מנהיג המסוגל להלוך כנגד רוחו של כל אחד מישראל, כי לכל אחד רוח ייחודית, עצמית לו בלבד.
רוח זו, אות זו בספר התורה של כולם, שהיא רק אות, אך זו, היא רק שלו - אותה הוא נקרא לפענח, ועל פיה לפעול.
ועל ביצוע משימה זו יתן האדם את הדין בבא יומו:
"העולם הרוחני בונה כל אחד ואחד לעצמו בקרבו. כל תכונת ההקשבה אינה כי אם הכשרה לבנין הנצחי העצמי של היחיד, כל מרכז התורה הוא הפסוק של שמו הפרטי. זהו כל כובד הדין, כל עומק השאלה, כל איום האחריות"(מרן הרב קוק, אורות הקדש חלק ג' עמוד קל"ט)
דרישת הייחודיות העצמית של כל אחד, עם כל תוקף חשיבותה - מחייבת את הוקרת הסדרים הכלליים. אותו חוק, אותה משמעת שבהפיכתה למטרה ובקידושה יש מימד של החנקת הפרט, בכל זאת נזקה פחוּת מנזק המתנתק מכל סדר עקב בקשתו 'לשיר סולו' את שירת חייו, במנותק ובמהופך מסדרי רשות הרבים.
וכבכל קונפליקט, כבכל שאלה משמעותית, גם שאלת הכלל או הפרט, החופש או הסדר - מה חשוב ממה - תשובה אחת לאלו תמיד: "גם זה וגם זה".
אלא, שהסדר הוא הכלי, וכלים אין לשבור. מציאת האור האישי, החופשי, העצמי, היא מטרה נעלה, אך בלא סדרים ובלא כלים, אורות בלבד, היא תדמה לנשמה בלא גוף, וזו הרי מציאות השמורה בעיקר לשדים...
לכן התשובה 'גם זה וגם זה' מציבה גם זה מעל זה: קודם הכלל והסדר, לאחריו הפרט והחופש, ובשמירת המבנה הנכון של התנועה ניתן גם להגיע בשלום לכל היעדים.
ובפתיחת ספר במדבר, בתחילת ההליכה הארוכה במקום שרף ועקרב, שמירת הסדר היא תנאי פתיחה הכרחי למסע הגדול להכנסת אורו של מקום למדבר(ר' אוה"ח הק' בתחילת פרשת מסעי), בדרך הארוכה לנווה ה', לארץ ישראל, להר ציון וירושלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
