ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
חסידים מספרים כי פעם אחת בא ר' זושא בימי נדודיו אל העיר שבה דר אביו של הנער יעקב יצחק, שנודע לימים כחוזה מלובלין. בבית המדרש עמד כדרכו מאחורי התנור להתפלל, כשראשו עטוף כולו בטלית. פתאום הסב את ראשו והרים את הטלית, ולא נסתכל בשום דבר אלא הציץ לתוך עיניו של הנער יעקב יצחק. מיד החזיר את ראשו אל התנור והיה מוסיף ומתפלל. בכי עצום תקף את הנער, ותהום הדמעות בקעה בלבו ובכה שעה שלמה. כשיבש מעיין דמעותיו, ניגש אליו ר' זושא ואמר לו: "נשמתך נתעוררה בקרבך. עתה לך אל אחי אלימלך ולמד תורה מפיו, כדי שגם רוחך תקיץ משנתה".
הסיפור שלנו מפנה אותנו לבית גידולו של החוזה מלובלין. אישיותו הגדולה של החוזה מבוססת על שני מורי דרך שמהם שאב את כוחותיו המופלאים: האחד הוא ר' זושא, והשני הוא ר' אלימלך מליז'נסק. ראשית מתוודע הנער הצעיר אל ר' זושא, והוא מפנה אותו ללכת ללמוד אצל אחיו, ר' אלימלך.
ראשית נפנה למפגש המיוחד המתרחש בין ר' זושא לנער הצעיר; ר' זושא בא אל עירו של ר' יעקב יצחק, במהלך נדודיו. אחד ממנהגיהם של ראשוני הרביים החסידיים, בטרם נתגלו לעולם, היה לנדוד בכפרים ובעיירות בבחינת גלות. בתקופה זו של טרום התגלות והנהגה ציבורית היו הצדיקים מצניעים את עצמם, ועיקר עבודתם היתה כלפי פנים. עבודת האדם על עצמו, ללא כל יציאה לחוץ, הביאה לעבודת ה' בעלת עוצמות רגשיות עמוקות מאוד ובעלת כוחות שאין לשערם.
בנקודה זו פוגש ר' זושא בר' יעקב יצחק הצעיר, ומעביר אליו מן האש הגדולה הבוערת בקרבו, אש הפנימיות והחוויה הנפשית העמוקה. הדיאלוג מתנהל ביניהם בדרך בלתי מילולית: ר' זושא מציץ לתוך עיניו של הנער. דיאלוג זה, שהעיניים הם כלי הביטוי בו, מצית את הלהבה הגדולה בלבו של הנער הצעיר. הוא חש שהלהט הנפשי המאפיין כל-כך את עבודת ה' החסידית מפעם בקרבו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
56 - תרמית בתוך שק
57 - אש הנשמה החסידית
58 - באותות ובמופתים
טען עוד
התוצאה של המפגש הזה היא הדמעות, שוב ביטוי שאין בו מילים, ביטוי באמצעות העינים. הכל אומר פנימיות. המילים אינן בעלות משמעות כאן. הלב והעיניים הקשורות אליו הם שמנהלים כאן את הדיאלוג.
תיאור מראהו החיצוני של ר' זושא מלמד אף הוא על המעמד הרוחני שבו הוא שרוי: ראשו עטוף כולו בטלית. ההתעטפות בטלית מסמלת התכנסות, בבחינת "תפילה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו", "בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי". ר' זושא נעמד בתפילה שכל כולה התכנסות ועבודה פנימית. העוצמה הפנימית הזו הולכת וגוברת, והכוחות כולם מופנים פנימה, אל האש הפנימית שבמוקד האישיות הפרטית של ר' זושא.
באחד מרגעי השיא של התמקדות פנימית זו, שולח ר' זושא מבט לעברו של ר' יעקב יצחק. העיטוף נפתח לרגע. תעצומות הנפש הפנימיות של ר' זושא נחשפות, ולו לרגע קט, לנגד עיניו של ר' יעקב יצחק. מיד לאחר מכן חוזר ר' זושא ומתעטף בטלית; המסר עבר. הלהבה הוצתה.
גם מקום עמידתו של ר' זושא אומר דרשני; הוא עומד הוא אצל התנור. גם כשהוא מציץ לעיניו של ר' יעקב יצחק, אין הוא זז ממקום עמידתו אצל התנור. הוא רק מיסב את ראשו אל הנער, ומיד מחזיר את ראשו אל התנור שלידו הוא ניצב.
התנור מסמל את החום. התנור הוא המוקד, הוא הלהבה. ר' זושא עומד אצל התנור ומסמל בעמידתו זו את מקור החום, את מקור האש החסידית. מבט אחד לעיניו של ר' יעקב יצחק הצעיר, וכבר הלהבה עוברת ומציתה את לבו של הנער.
לאחר שר' זושא חש כי הצליח לעורר את החוויה הפנימית בנפשו של הנער, הוא פונה אליו ומפציר בו ללכת ללמוד תורה אצל ר' אלימלך אחיו. הוא מסביר לו שאין די בכך שנשמתו התעוררה; עליו ללכת ללמוד תורה אצל ר' אלימלך, כדי שגם רוחו תתעורר.
לא ניכנס כאן להבחנה המחשבתית בין רוח ונשמה כפי שנדונה בספרי המחשבה השונים. נאמר רק, כי מתוך הסיפור עולה כי התעוררות הנשמה משמעה התעוררות הרגש הפנימי והטבעי. ר' זושא חושב כי אין די בהתעוררות נפשית פנימית. התעוררות רגשית צריכה להוביל לידי ביסוס השקפת העולם בצורה מסודרת ומלומדת; לא רק הנפש החווייתית צריכה להתעורר, אלא גם הרוח הלומדת.
נראה שבדרך זו מאפיין ר' זושא גם את ההבדל בינו לבין אחיו ר' אלימלך: הוא ר' זושא יכול להצית את הלב בלהבת קודש של התעוררות רגשית פנימית עמוקה, אבל כדי לבסס את ההתעוררות הזו באישיותו של האדם עליו לפנות אל ר' אלימלך, אל הספרים, אל התורה שלומדים הבאים בסוד החוויה הנפשית העמוקה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא








