ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
הוא ניסה ליישם מה שנראה לו חשוב ואמיתי ובחר לחיות בקיבוץ.
בגיל 15 התקבל כילד חוץ לקבוצת משמר השרון. פעם אחת, כשהיה בכיתה י"ב, נערך בכיתתו ויכוח שנושאו אמונה בערכים. דב הקשה לחבריו: "למה אתם מתכוונים באומרכם 'אני מאמין'?", ונותר ללא תשובה מספקת.
בנח"ל הכיר דב חבר'ה מקיבוצים דתיים. לראשונה ראה אורח חיים מסורתי, חזה בתפילה בציבור והתרשם עמוקות. היו בינו לבינם ויכוחים, אבל הוא גילה שיש ביהדות שיטת חיים שלמה שאינו מכיר, והבין שאורח חיים זה הוא רכושו המקורי של עמו, ואף אם אינו מקבלו, עליו להכירו.
דב המשיך להתעניין ביהדות ולהתלבט לגביה. כקצין חתם קבע ובמשכורתו הראשונה קנה תנ"ך עם מפרשים. פתח במעשה בראשית, ובמבט שטחי ראה שאין התאמה בין הנאמר בתורה ובין התיאוריות המדעיות, אך כשעיין בפירושי הרמב"ן והמלבי"ם, נוכח שהסברי התורה הובנו היטב על רקע התיאוריות הגיאולוגיות. הוא התחזק בהחלטתו להתמיד בלימוד מקורות היהדות.
בתום שירותו הצבאי שב למשמר השרון ולא גילה לאיש את לבטיו. הוא עבד קשה בלי זמן למחשבה, ובכל זאת השתדל ללמוד תנ"ך, כשהוא ממשיך לחתור לאמת שביהדות.
אז הוצעה לדב עבודה בחברה להגנת הטבע, והוא עבר לקיבוץ גשר הזיו שבגליל המערבי, והרבה לטייל בהרי הגליל. שם, באווירה השלווה, מצא את עולמו החדש - האמונה בה' ובתורתו. כשהבין את המשמעות המעשית - קיום מצוות בפועל - הדבר נראה לו קשה ונועז מדי, אבל אט אט התגבשה בקרבו החלטה לנסות לחיות כיהודי שלם.
יום אחד חבש, כולו סוער ונרגש, כיפה לראשו, לתמיהת התלמידים. באותו יום העביר שיעור על נביעת מים מתוקים בין סלעי חוף הים, סמוך לגלים המלוחים. הוא קרב עם תלמידיו לשפת הים, למקום שבו נמצא מעיין מים מתוקים, גחן ושתה מהם. מישהו העיר: "הבחור השתגע. בתחילה הוא חובש כיפה וכעת שותה מי ים...".
התלמידים שתו ונדהמו ממתיקותם של המים. לאחר השיעור הסביר להם דב שברצונו ללמוד על אלוקים וזהו פשר הכיפה שלראשו.
למרות תשוקתו להיות יהודי, נוכח שאינו יודע כיצד יהודי מתנהג. הוא נסע לנהריה הסמוכה, הגיע לביתו של רב העיר, הרב קלר, ואמר לו: "אני מגשר הזיו, וברצוני להיות דתי".
הרב היה המום. באותם ימים החזרה בתשובה הייתה תופעה נדירה ביותר. לאחר שנוכח ברצינותו של הצעיר, שלף מתוך ארון הספרים קיצור שולחן ערוך ואמר: "עשה ככל הכתוב בספר הזה!".
דב החל ללמוד את הספר מראשיתו וניסה לקיימו. כשראה הרב קלר, בעת שדב התארח אצלו בשבת, שברצונו להתקדם הלאה, הציע שייסע לבנו הלומד בישיבת מרכז הרב בירושלים וצירף מכתב בידו. דב התפטר מהחברה להגנת הטבע ועלה לירושלים.
המולה קידמה את פניו בכניסה למרכז הרב. התלמידים התנצחו בלימודם. המעבר משלוות הטבע להמולת הלימוד היה חריף בשבילו. כשהגיעה תפילת מנחה, דב דפדף בסידור ורצה להתפלל עמם.
בעודו מדפדף, הסתיימה התפילה והוא נותר לבדו. הוא היה שבור והחליט לשוב להרי הגליל.
דב ביקש לחזור לחברה להגנת הטבע בתנאי שלא יעבוד בשבת והם הסכימו לכך. הוא הוציא מבית הוריו בסתר את התפילין שקיבל לבר המצווה והפך לצמחוני בעל כורחו כדי לא להיכשל באכילת בשר לא כשר. הוא השתדל לקיים את התורה כמיטב יכולתו והתכתב עם ראש ישיבת מרכז הרב, הרב צבי יהודה קוק.
במשך הזמן נוכח לדעת שבלי לימוד תורה מסודר לא יהיה מסופק, והרגיש שהתורה היא המעיין שצריך להשקות את נפשו. הרב קלר המליץ לו לנסוע לישיבת כפר חסידים. התלמידים קיבלוהו בחום והוא החל ללמוד פרקי אבות ומעט דינים, ובהמשך טעם מהטעם המשכר של לימוד סוגיה בגמרא. ככל שלמד יותר, כך ראה עד כמה הוא בור ועם הארץ והחליט לשקוע בעולמה של תורה. הוא קיבל הזמנה מהרב צבי יהודה לשהות במחיצתו בחג הסוכות. דב שהה שבועיים בבית הרב, ומאז נשאר בירושלים כתלמיד מן המניין בישיבת מרכז הרב.
לאחר מלחמת יום כיפור הקים הרב דב ביגון את מכון מאיר, על שם אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד, שנפל כצנחן בקרב בתעלת סואץ. המכון שוקק החיים ופעילותו הענפה מהווים מרכז ללימודי יהדות לרבים השבים ליהדותם ברוח דרכו של הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל - באהבה ובאמונה.
על פי הספר 'סימני דרך' בהוצאת 'ראש יהודי'
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
