ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
הוא ניסה ליישם מה שנראה לו חשוב ואמיתי ובחר לחיות בקיבוץ.
בגיל 15 התקבל כילד חוץ לקבוצת משמר השרון. פעם אחת, כשהיה בכיתה י"ב, נערך בכיתתו ויכוח שנושאו אמונה בערכים. דב הקשה לחבריו: "למה אתם מתכוונים באומרכם 'אני מאמין'?", ונותר ללא תשובה מספקת.
בנח"ל הכיר דב חבר'ה מקיבוצים דתיים. לראשונה ראה אורח חיים מסורתי, חזה בתפילה בציבור והתרשם עמוקות. היו בינו לבינם ויכוחים, אבל הוא גילה שיש ביהדות שיטת חיים שלמה שאינו מכיר, והבין שאורח חיים זה הוא רכושו המקורי של עמו, ואף אם אינו מקבלו, עליו להכירו.
דב המשיך להתעניין ביהדות ולהתלבט לגביה. כקצין חתם קבע ובמשכורתו הראשונה קנה תנ"ך עם מפרשים. פתח במעשה בראשית, ובמבט שטחי ראה שאין התאמה בין הנאמר בתורה ובין התיאוריות המדעיות, אך כשעיין בפירושי הרמב"ן והמלבי"ם, נוכח שהסברי התורה הובנו היטב על רקע התיאוריות הגיאולוגיות. הוא התחזק בהחלטתו להתמיד בלימוד מקורות היהדות.
בתום שירותו הצבאי שב למשמר השרון ולא גילה לאיש את לבטיו. הוא עבד קשה בלי זמן למחשבה, ובכל זאת השתדל ללמוד תנ"ך, כשהוא ממשיך לחתור לאמת שביהדות.
אז הוצעה לדב עבודה בחברה להגנת הטבע, והוא עבר לקיבוץ גשר הזיו שבגליל המערבי, והרבה לטייל בהרי הגליל. שם, באווירה השלווה, מצא את עולמו החדש - האמונה בה' ובתורתו. כשהבין את המשמעות המעשית - קיום מצוות בפועל - הדבר נראה לו קשה ונועז מדי, אבל אט אט התגבשה בקרבו החלטה לנסות לחיות כיהודי שלם.
יום אחד חבש, כולו סוער ונרגש, כיפה לראשו, לתמיהת התלמידים. באותו יום העביר שיעור על נביעת מים מתוקים בין סלעי חוף הים, סמוך לגלים המלוחים. הוא קרב עם תלמידיו לשפת הים, למקום שבו נמצא מעיין מים מתוקים, גחן ושתה מהם. מישהו העיר: "הבחור השתגע. בתחילה הוא חובש כיפה וכעת שותה מי ים...".
התלמידים שתו ונדהמו ממתיקותם של המים. לאחר השיעור הסביר להם דב שברצונו ללמוד על אלוקים וזהו פשר הכיפה שלראשו.
למרות תשוקתו להיות יהודי, נוכח שאינו יודע כיצד יהודי מתנהג. הוא נסע לנהריה הסמוכה, הגיע לביתו של רב העיר, הרב קלר, ואמר לו: "אני מגשר הזיו, וברצוני להיות דתי".
הרב היה המום. באותם ימים החזרה בתשובה הייתה תופעה נדירה ביותר. לאחר שנוכח ברצינותו של הצעיר, שלף מתוך ארון הספרים קיצור שולחן ערוך ואמר: "עשה ככל הכתוב בספר הזה!".
דב החל ללמוד את הספר מראשיתו וניסה לקיימו. כשראה הרב קלר, בעת שדב התארח אצלו בשבת, שברצונו להתקדם הלאה, הציע שייסע לבנו הלומד בישיבת מרכז הרב בירושלים וצירף מכתב בידו. דב התפטר מהחברה להגנת הטבע ועלה לירושלים.
המולה קידמה את פניו בכניסה למרכז הרב. התלמידים התנצחו בלימודם. המעבר משלוות הטבע להמולת הלימוד היה חריף בשבילו. כשהגיעה תפילת מנחה, דב דפדף בסידור ורצה להתפלל עמם.
בעודו מדפדף, הסתיימה התפילה והוא נותר לבדו. הוא היה שבור והחליט לשוב להרי הגליל.
דב ביקש לחזור לחברה להגנת הטבע בתנאי שלא יעבוד בשבת והם הסכימו לכך. הוא הוציא מבית הוריו בסתר את התפילין שקיבל לבר המצווה והפך לצמחוני בעל כורחו כדי לא להיכשל באכילת בשר לא כשר. הוא השתדל לקיים את התורה כמיטב יכולתו והתכתב עם ראש ישיבת מרכז הרב, הרב צבי יהודה קוק.
במשך הזמן נוכח לדעת שבלי לימוד תורה מסודר לא יהיה מסופק, והרגיש שהתורה היא המעיין שצריך להשקות את נפשו. הרב קלר המליץ לו לנסוע לישיבת כפר חסידים. התלמידים קיבלוהו בחום והוא החל ללמוד פרקי אבות ומעט דינים, ובהמשך טעם מהטעם המשכר של לימוד סוגיה בגמרא. ככל שלמד יותר, כך ראה עד כמה הוא בור ועם הארץ והחליט לשקוע בעולמה של תורה. הוא קיבל הזמנה מהרב צבי יהודה לשהות במחיצתו בחג הסוכות. דב שהה שבועיים בבית הרב, ומאז נשאר בירושלים כתלמיד מן המניין בישיבת מרכז הרב.
לאחר מלחמת יום כיפור הקים הרב דב ביגון את מכון מאיר, על שם אליעזר מאיר ליפשיץ הי"ד, שנפל כצנחן בקרב בתעלת סואץ. המכון שוקק החיים ופעילותו הענפה מהווים מרכז ללימודי יהדות לרבים השבים ליהדותם ברוח דרכו של הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל - באהבה ובאמונה.
על פי הספר 'סימני דרך' בהוצאת 'ראש יהודי'
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









