ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
החסידים תמהו: "מדוע קוראים לו כך?!". "הוא היה עשיר גדול", הסביר הרב, "והיו לו עסקים רבים. שולחנו היה מלא במסמכים. היה לו שעון מטוטלת, ובכל פעם שהשעון צלצל פעמיים דינג-דינג, כלומר שכעת שתיים בצהריים, הוא קרא 'פּוּ-אָה!', העיף את כל המסמכים משולחנו, קשר את הגרטל למותניו והתפלל מנחה...".
יצחק הרגיש שאי אפשר לשמוע סיפור כזה מבלי לעשות איתו מאומה. באותה עת עבד ב'בזק' כמנהל ונוכח לדעת שאין בתי כנסת בחברה. אז החליט לעשות "פו-אה" במקום עבודתו במרכז 'בזק' במגדל שלום בתל אביב. הוא הודיע לכולם שבין רבע לשתיים עד שתיים וחצי אין לקבוע איתו פגישות כי הוא מתפלל. הוא ארגן באותה שעה מניין מקרב האנשים שעבדו בחדר הוועד.
הדבר נמשך כחודש, עד שלא היה מקום בחדר לאנשים שרצו להתפלל. המתפללים ירדו ללובי ופתחו בית כנסת מאולתר. מישהו תרם 400 סידורים וספרים למניין.
בשנת 1999 העבירו את משרדי החברה למגדלי עזריאלי. מנהל הבניין אמר ליצחק: "שמענו שאתה מארגן תפילת מנחה, אז ייעדנו לך בית כנסת בקומה ה 12 וקנינו בקיבוץ לביא ריהוט מתאים". יצחק הגיע לקומה ה 12 ומצא שם כסאות מהודרים של בית כנסת, ארון ספרים ושולחן יפהפה. הוא מילא את הארון בסידורים ובספרי קודש וכך הוקם בית הכנסת הראשון המסודר לעובדי חברת 'בזק' במגדלי עזריאלי. התפללו שם מנחה ולמדו דבר תורה קצר ובהמשך גם דף יומי.
באותה עת התמנה למנכ"ל החברה האלוף במילואים אילן בירן, שביקש לערוך גיבושים חברתיים בחברה. יצחק שאל את האחראי איך יהיה הגיבוש, והלה הסביר לו שמדובר בהליכה משותפת של משפחות העובדים לחופי ים ולמקומות אחרים, שלא היה שייך מבחינתו להגיע אליהם.
"אני מגובש!", אמר, "אין אחד בחברה שלא מכיר ואוהב אותי. איני צריך גיבושים כאלה...".
"אתה חייב ללכת!", אמר האחראי, "זה כתוב בתקשי"ר (תקנון שירות). תבחר מתי מתקיים הגיבוש שמתאים לך ולמשפחתך ותלכו".
"אם כך", אמר, "אני רוצה גיבוש דתי!".
"מה זה אומר?"
"נעשה הצגות דתיות לילדים והרצאות יהדות למבוגרים. יום בר-בי-רב". וכך ארגן יצחק גיבוש דתי באחד האולמות באוניברסיטה במרכז הארץ, שאליו הגיעו יותר מ 500 איש. אחד הרבנים שמע שמתפללים בקביעות במגדלי עזריאלי ושאל: "כתוב בתקשי"ר שמותר לכם להתפלל בבית כנסת?".
"לא", ענו המתפללים, "אבל 'בזק' מימנה את הריהוט לבית הכנסת".
"אם כך, זו מצווה הבאה בעבירה!", פסק.
המתפללים החליטו שלא להגיע למניין. יצחק ידע שלשנות את התקשי"ר זה דבר כמעט בלתי אפשרי ויכול לארוך שנים במקרה הטוב.
בכל זאת החליט לקיים את המניין ויהי מה. הוא יצא ממשרדו בשעת מנחה, קרא "פו-אה", הזמין כל מי שיכול לרדת עמו לתפילה, ונכנס למעלית כדי להגיע לקומה ה 12. במעלית קשר את הגרטל והחל לומר קורבנות.
לפתע שמע קול עבה מאחוריו: "מה הכבל הזה שהוא קושר על עצמו?".
מישהו הסביר שזו חגורת חסידים וכי יצחק מארגן תפילת מנחה.
"מה אתה אומר?!", התפעל האיש.
יצחק, שהיה מרוכז בקורבנות, הרים את ראשו ונדהם לראות את מנכ"ל החברה בירן בכבודו ובעצמו. בטרם פצה את פיו, שמע אותו נותן הוראה למזכירתו: "צילה, תרשמי בתקשי"ר ותודיעי לכל העובדים, שכל עובד בחברה יכול להתפלל מנחה בבית הכנסת בקומה 12 במגדלי עזריאלי, ואם הוא יוצא מהבניין עליו להעביר כרטיס. תשלחי לכולם הודעה במייל שזו ההוראה החדשה בתקשי"ר...".
כולם נדהמו: "יצחק, איך הצלחת לשנות ביום אחד את התקשי"ר?!"
"זה לא בזכותי", ענה, "אלא בזכות פו-אה...".
מנהלי ועדי 'בזק' ברחבי הארץ הופתעו לראות את השינוי בתקשי"ר וטענו: "מדוע רק הרב סימן טוב קיבל בית כנסת?!". וכך תוקן בתקשי"ר שבכל אחד מ 496 המתקנים של החברה ברחבי הארץ, העובדים יקבלו היכן שידרשו בית כנסת והתפילה תהיה על חשבון החברה.
כאשר בעלי קניון עזריאלי, מר עזריאלי, שמע על בית הכנסת של 'בזק' ועל ספר התורה שהכניסו אליו, אמר: "צריך בית כנסת לכל עובדי ומבקרי הקניון!". הוא ייעד חדר רחב בבניין המרובע, השקיע מאה אלף דולר, קנה כמה זוגות תפילין והכניס ספר תורה במעמד הרבנים הראשיים לישראל. אחר כך הקים בתי כנסת והכניס ספרי תורה בקניונים נוספים בארץ.
יצחק התמוגג מכוחו של סיפור חסידי קטן, שנראה שולי, שגרם להקמת מאות בתי כנסת רבים ב'בזק' ובעוד כמה קניונים, להכנסת כמה ספרי תורה וספרי קודש רבים ולעריכת שיעורי תורה, ומי יודע מה עוד מתגלגל ממנו...
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
