ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
ומה קורה במצבים, שהמצוות אינן קלות ובהישג יד, ונדמה לנו כאילו הן ממש בשמיים ומעבר לים? האם מצבים אלו יכולים ללמד אתנו משהו גם על 'הזמנים הרגילים', שבהם המצוות קלות ובהישג יד?
סיפור פשוט ומופלא מספרת הרבנית פועה שטיינר בספרה 'ההר הטוב הזה', על אביה הרב שלמה מן ההר זצ"ל (שיום פטירתו יחול ב- כו' אלול):
במלחמת השחרור, נפל הרובע היהודי בידי הירדנים. בהסכם הכניעה נחתם, שהאוכלוסייה תגורש מחוץ לחומות, והלוחמים (ובפועל – כל הגברים) ילכו בשבי. יום הכניעה חל ביום שישי, וכמובן, היה זה יום קשה מאד. האנשים, ששהו כשבועיים במקלטים, תחת הפגזות ויריות, עלו לזמן קצר לביתם לארוז מעט חפצים, שיהיו המעט שישרוד מרכושם.
אותה שעה, סיפר הרב לימים, הייתי ב"מצב הדומה למה שהאדם נמצא בו, בשעה שהכל נושר ממנו, כשהוא מת. נפרדתי אז מאשתי, מילדי, מאימי, מביתי, מרהיטי, מספרי. נשר ממני כל מה שעשיתי וכל מה שחשבתי שאעשה... ידעתי שאני יוצא לדרך לקראת הנעלם המוחלט...".
והנה, לאחר שסיים הרב את אריזת החבילות, וכבר הוריד הכול לחצר, החליט הרב לקיים את מצוות "זכור את יום השבת לקדשו, ויהי מה! הוא עלה חזרה לביתו, משך את גיגית המים ממקומה, (לא היו מים זורמים), והתרחץ במימיה. המים היו קרים, אך על כל נטלה ונטלה ששפך על עצמו, אמר: הריני מתרחץ לכבוד שבת קודש! לאחר מכן, לבש בגדי שבת – חולצה לבנה, חליפת שבת, וירד חזרה... נפרד ממשפחתו, ויצא אל השבי...
במהלך השבת, נאלצו השבויים לנסוע באוטובוסים של הליגיון אל עבר – הירדן המזרחי. כשהגיעו למחנה השבויים, לאחר שעות רבות שלא טעמו דבר, חילקו הלגיונרים מים לשבויים מתוך דוודים גדולים. במקום היו מאות שבויים, והתפתחה מהומה גדולה.
ניסה המפקד הערבי להשליט סדר, ולא עלה בידו. הוא החל לצעוק בקול נרגז – מי כאן 'מוכתר'? אך איש לא השיב לקריאתו. הביט המפקד בשבויים, והנה כולם מוכתמים באבק ופיח, כשהם לבושים בבגדים מלוכלכים שלא הוחלפו שבועיים.
אך, לפתע, בין כולם בלט אדם אחד רחוץ למשעי, לבוש בבגדים יפים... הרב מן ההר.
אתה המוכתר, צעק המפקד, מדוע אינך בא כשאני קורא לך?
התייצב הרב ליד המפקד, וחילק מים לכולם. מאז, במשך כל תשעה חודשי השבי, היה הרב המוכתר של השבויים, וזכה לכבוד וזכויות מיוחדות.
לעת זקנה, עשה הרב חשבון נפש, ותהה – הכיצד בעד מצווה אחת שקיים, זכה לכבוד וזכויות כה רבות? האם לא ינוכה לו בעולם הבא משכרו?
לבסוף הגיע למסקנה, שמצווה שאדם מקיים ב'שעת הזעם', כאשר באותו מקום ובאותו זמן, אין מי שיקיימנה, שכרה רב עד מאד.
ועוד מסקנה הייתה לרב מאותם שעות. באותו זמן, כשכל עולמו הקודם נחרב, הוא גילה שיש לו עולם מקביל נוסף להיאחז בו – 'עולם ההלכה'. באותו זמן, הוא חשב בכל פרט – מה עליו לעשות על פי ההלכה. למעשה, הוא גילה שאין זה עולם מקביל, אלא עולם שהוא כבר זמן רב חי בתוכו, אך רק עולם זה נשאר כעת עימו. כך הוא לא הפך לתלוש, אלא נותר עם עוגן חזק לאחוז בו.
הרב מן ההר הוא תלמיד חכם בן הדורות שלנו. אנו יכולים ללמוד ממנו. אם נתבונן בלקחים, שהוא הפיק ממה שקרה לו, נגלה שדווקא קיום המצוות בעת השגרה הוא שעמד ונתן לרב עוגן ויציבות גם ב'שעת הזעם'.
ובמילים של פרשת ניצבים – מי שמקיים את המצוות, שקרובות אלינו מאד, הרי שהוא נוכח לדעת שהמצוות הופכות אותו לאדם המתעלה מבחינה רוחנית אף מעבר לשמיים ומעבר לים...
שנזכה....
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.












