ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
האורחים ידעו שלסעודה השנייה בשבת אין להם רשות להיכנס, משום שהיא מיוחדת רק לתלמידיו הקבועים. הם התקבצו בבית הכנסת אחרי שאכלו סעודת שבת, ובהיותם אנשים פשוטים שלא ידעו מאומה, רק אמירה של חומש ותהילים בלשון הקודש, החל כל אחד ואחד מהם לומר תהילים.
הבעל שם טוב ישב בראש שולחנו בסעודה השנייה, סידר את תלמידיו איש איש על מקומו, החל לומר תורה, ותלמידיו הקדושים התענגו בנועם אלוקי וניגנו שירים וניגונים מיוחדים. בראותם שרוחו של מורם ורבם טובה עליו, עלצו על כל הטוב והחסד שגמל עמם בורא העולם שזיכה אותם להיות מתלמידיו של הבעל שם טוב.
אחדים מהם הרהרו בכך שכעת הם מרגישים נפלא, אבל לא כן כאשר מתקבצים האנשים הפשוטים שאינם מבינים כלל מה שרבם אומר, ושאלה החלה לנקר במוחם: מדוע הבעל שם טוב מקרב את האנשים הפשוטים הללו בקירובים נעלים כאלה?!
עודם טרודים במחשבותיהם, ראו שפני רבם הרצינו. הוא ישב בדביקות גדולה ואמר: "'שלום שלום לרחוק ולקרוב'. חז"ל אמרו: 'מקום שבעלי תשובה עומדין שם, צדיקים גמורים אינן עומדין'. ישנן שתי דרכים בעבודת השם, עבודת הצדיקים ועבודת בעלי תשובה. ועבודתם של האנשים הפשוטים היא בדרגה של בעלי תשובה, בגלל היותם בהכנעה ובשפלות".
בסיימו תורתו זו, החלו לשיר שירים וניגונים שונים. התלמידים שהרהרו קודם על הקירוב הגדול שמורם ורבם מראה לאורחיו הפשוטים, הבינו שהרגיש במחשבתם ולכן אמר תורה זו, בה ביאר את מעלתם הנפלאה של האנשים הפשוטים, כעין מעלת עבודתם של בעלי תשובה על מעלת הצדיקים הגמורים.
הבעל שם טוב היה בדביקות כל העת, וכאשר סיימו לנגן פתח את עיניו הקדושות, הסתכל בריכוז בפניהם של תלמידיו, ואמר שכל אחד מהם יניח את יד ימינו על כתף חברו שיושב לידו, באופן שכל התלמידים שיושבים סביב השולחן יהיו משולבים אלו עם אלו.
הבעל שם טוב אמר לתלמידיו לנגן כמה ניגונים, כשהם אוחזים זה בזה, ובסיימם ציווה עליהם לעצום את עיניהם ולא לפקוח אותן עד אשר יורה להם. הוא הניח את יד ימינו על כתף התלמיד שישב מימינו ויד שמאלו על כתף התלמיד משמאלו.
לפתע בדרך פלא שמעו התלמידים שירה ערבה, בלולה בקול תחנונים המחריד את הנפש.
אחד זימר: "ריבונו של עולם, 'אמרות ה' אמרות טהורות, כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתיים'". השני קרא בניגון: "איי, ריבונו של עולם! 'בחנני ה' ונסני, צרפה כליותי ולבי'". השלישי שר בקול: "אבא רחום! 'חנני אלוקים חנני, כי בך חסיה נפשי, ובצל כנפיך אחסה עד יעבור הוות'". הרביעי צעק: "אוי געוואלד, אבי שבשמיים! 'יקום אלוקים, יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו"'. האחרון זעק בקול תחנונים: "אבי, אהובי הרחום! 'שובנו אלוקי ישענו והפר כעסך עמנו"'.
כאשר התלמידים הקדושים שמעו את קריאת התהלים של האורחים הפשוטים, החלו לרעוד ולהזדעזע. עיניהם הקדושות היו עצומות עדיין, אבל דמעותיהם ניגרו ולבם היה שבור ורצוץ מקולות התחנונים. כל אחד מהתלמידים התפלל בלבו שיזכהו הקדוש ברוך הוא לעובדו כאותם יהודים פשוטים.
הבעל שם טוב הסיר את ידיו מעל כתפי שני התלמידים אשר ישבו מימינו ומשמאלו, וכך אטם את אזניהם מלשמוע עוד את אמירת התהילים. הוא ציווה על תלמידיו לפקוח את עיניהם ולנגן ניגונים שונים.
כשפסק הבעל שם טוב לשיר, השתתקו כל תלמידיו, וכעבור זמן מה פתח את עיניו ואמר: "שמעתם כעת שירה וזמרה של יהודים פשוטים שאומרים תהילים מקרב לב בתמימות גמורה. ואתם, תלמידיי, קדושי עליון, הביטו וראו: ומה אנחנו, שאין אנו אלא שפת אמת, כי הגוף אינו אמת ורק הנשמה היא אמת, בכל זאת, הנה גם אנחנו מכירים את האמת, מרגישים אותה ומתרגשים ממנה בהתפעלות עצומה. כל שכן וקל וחומר השם יתברך ויתעלה שהוא אמת לאמיתו, מכיר את האמת שבקריאת תהילים של יהודים פשוטים".
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
