ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי רבי נחום מטשרנוביל לקח פעם אחת את רבי שלום שכנא מפרוהוביטש עמו לדרך. כשסרו לאכסניה, מצאו שם את הפונדקאית אחוזה חבלי לידה ומקשה לילד. ניגש הפונדקי אל רבי נחום וביקש ממנו שיפעל לישועתה. ציווה עליו הצדיק שיכין כל מה שנחוץ לו לפעולתו: את המקווה ובית פנוי מדייריו, שולחן חדש ומאה ושישים מטבעות נחושת. כשהתחיל בפעולתו יצא רבי שלום החוצה, ולא חזר אלא לאחר שנגמרה. "בני", אמר רבי נחום, "מן הנאות היה כי תישאר כאן ותלמד מה שראוי לך לדעת. מפני מה יצאת?" השיב ר' שלום שכנא: "דבר זה שמכינים הכל איני רוצה ללמוד, כי מה אעשה אם יחסר משהו? רוצה אני לעזור בכל מה שנמצא, בכל דבר קטון ודבר גדול רצוני לעזור, שלא תאבד נפש מישראל".
בטרם נפנה להבנת הסיפור שלנו, נתעכב קמעא על כמה נתונים היסטוריים. לתלמידו הגדול של הבעש"ט, המגיד ממזריטש, היה בן שכונה בשם ר' אברהם המלאך. כינוי זה דבק בו בשל התקדשותו ופרישותו. ר' אברהם המלאך נפטר בגיל צעיר והשאיר אחריו נער יתום, שנודע לימים כר' שלום שכנא מפרוהוביטש. נער זה גדל בביתו של ר' נחום מטשרנוביל כבן, ולימים נתן לו גם ר' נחום את נכדתו לאישה. שידוך זה הביא לעולם את בנם, ר' ישראל מרוז'ין.
קשר מיוחד זה בין ר' נחום לבין ר' שלום שכנא עומד בבסיס הסיפור שלנו. לפנינו שתי דמויות, האחת היא דמות האפוטרופוס, המחנך המבוגר, הלוקח על עצמו את האחריות לגדל את ר' שלום שכנא לתפקיד של רבי לחסידים. ר' שלום שכנא, לעומת זאת, מסמל את הדמות הצעירה, המתנסה באתגרי החיים באופן עצמאי, הרוצה למצוא את הנתיב הייחודי לה ולא בהכרח לפסוע בנתיב שמתווה ר' נחום, המורה והמדריך.
הסיפור מדגיש כי ר' נחום לקח עמו את ר' שלום שכנא. ר' שלום שכנא הוא פסיבי בכל הנסיעה הזו; ר' נחום לוקח אותו איתו כדרך שהורים נוטלים עמהם את ילדם למקומות מסוימים על מנת שילמד את דרך העולם, שירכוש ניסיון החיים. ואכן, בפונדק מזדמן לידיהם מקרה שרק בשלו היה כדאי לר' שלום שכנא להצטרף לר' נחום: ר' נחום נדרש לעשיית מופת על מנת להציל את הפונדקית המקשה ללדת. מן הדין היה שר' שלום שכנא הצעיר יישאר במקום וילמד את תפקיד בעל המופת, אך ר' שלום שכנא יוצא מן החדר. הוא מפסיד בכוונה תחילה את השיעור החשוב שר' נחום רוצה להעניק לו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
57 - אש הנשמה החסידית
58 - באותות ובמופתים
59 - אור השמחה הפשוטה
טען עוד
ר' נחום מצווה על הפונדקאי להכין עבורו את הנחוץ לו לשם פעולת הישועה: מקווה טהרה על מנת שיוכל להיטהר קודם עשיית המופת, שככל הנראה קשור בתהליך רוחני הדורש טהרה; בית ריק מדייריו על מנת שיוכל להתרכז ולהתבודד בשעת עשיית המופת; שולחן חדש ומאה שישים פרוטות נחושת, סכום המוכר בעולם הקבלה, כסכום שעל-ידו מתבצע פדיון נפש.
המקשה לילד נושעת, אולם המופת הזה איננו מוצא חן בעיני ר' שלום שכנא, משום ר' נחום תולה את עצמו ואת מפעלו בנתונים חיצוניים: מקווה, בית מבודד, שולחן חדש, מאה ושישים פרוטות. חפצים אלה, שיש להם ערך סגולי, עוזרים לו במלאכתו. לפנינו מופת שיש בו טכניקה. טכניקה שיסודה בעולם של קדושה, של סמלים ותכונות הנדרשות לשם עשיית המופת, אך עדיין טכניקה.
ר' שלום שכנא איננו מתרצה בדרך זו של עשיית המופת. הוא טוען כלפי ר' נחום: "וכי מה אעשה אם יחסר משהו?" ר' שלום שכנא איננו רוצה להיות תלוי בעשיית המופת בשום דבר חיצוני. הוא רוצה למצוא את תעצומות הנפש לעשיית המופת בתוך עצמו. המופת צריך להיות פרי הרוח המתעלה על מגבלות הטבע, ולא פרי של טכניקה מסוימת, מקודשת ככל שתהיה.
הנימוק הרעיוני שנותן ר' שלום שכנא להתנגדותו למעשה המופת של ר' נחום הוא החשש שמא יחסר משהו מכל הכלים הללו, ואז לא יוכל לסייע להציל נפש מישראל. כאן חושף ר' שלום שכנא את הבסיס למופת הנכון והאמיתי על-פי דעתו: ר' שלום שכנא רוצה לגשת אל המופת כשהוא מלא בדאגה לנפש יהודי המצויה בצרה.
הדאגה הזו, החיבור הזה אל צרתו של הזולת, הרצון לעזור ויהי מה, הם רוח האדם המתעלה על מגבלות הטבע. ר' שלום שכנא רוצה במופת בעל עומק רוחני, מופת שכל כולו מנותק ומתגבר על המציאות החומרית בזכות הרגשות הנעלים הממלאים את מי שעושה אותו, הדאגה הבלתי מתפשרת לצרכיו של הזולת.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
