ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ג. גַּם מִתּוֹךְ הַחֹל יִגָּלֶה הַקֹּדֶשׁ•, וְגַם מִתּוֹךְ הַחֹפֶשׁ הַפָּרוּץ יָבֹא הָעֹל הָאָהוּב•. עֲבוֹתוֹת זָהָב• יִשְׂתָּרְגוּ וְיַעֲלוּ גַּם מִתּוֹךְ הַשִּׁירָה הַחָפְשָׁנִית. וּתְשׁוּבָה מַזְהִירָה תֵּצֵא גַּם מִתּוֹךְ הַסִּפְרוּת הַחִיצוֹנִית*. זֹאת תִּהְיֶה הַפְּלִיאָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל חֲזוֹן הַגְּאֻלָּה. יִגָּמֵל זֶה הַצִּיץ, יִפְרַח הַפֶּרַח, יְבֻשַּׁל הַפְּרִי, וְיֵדַע הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְדַבֵּר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל תְּנוּעוֹת רוּחָהּ, וְסוֹף הַכֹּל הוּא לִתְשׁוּבָה הַמְבִיאָה רְפוּאָה וּגְאֻלָּה לָעוֹלָם.
התשובה אל הברית
ד. עֲקִירַת הַטֶּבַע שֶׁל קְדֻשַּׁת הַיַּהֲדוּת הִיא הִיא הַגּוֹרֶמֶת לְכָל בִּלְבּוּלֵי הַדֵּעוֹת•. בָּאִים לְהִתְחַכֵּם וְלִמְצֹא בִּסְבָרוֹת וְהֶגְיוֹנוֹת דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לִמְצֹא בְּעֶצֶם הַהֲוָיָה הַנַּפְשִׁית וּבַטֶּבַע הָרוּחָנִי וְגַם הַגּוּפָנִי, שֶׁל הַכְּלָל כֻּלּוֹ וְשֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט. הֲפָרַת בְּרִית הִיא זוֹ, הַזְנָחַת הַטֶּבַע הַיַּהֲדוּתִי בְּמַעֲשֶׂה, בְּרַעְיוֹן, בְּרֶגֶשׁ וּבְמַחֲשָׁבָה, בְּרָצוֹן וּבִמְצִיאוּת. אֵין תְּרוּפָה לְמֵפִיר בְּרִית כִּי אִם הַתְּשׁוּבָה אֶל הַבְּרִית, הָאֲחוּזָה בִּתְכוּנַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה, "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם".
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
126 - לימוד שבועי באמונה יא -יז תשרי תשע"ח
127 - אורות התשובה פרק י"ז א'- ב'
128 - אורות התשובה פרק י"ז ג'- ו'
טען עוד
ה. רִגְשֵׁי הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הוֹד יִפְעָתָם•, בְּכָל דִּכְדּוּכֵי–נַפְשָׁם הַיּוֹתֵר עֲמֻקִּים, מֻכְרָחִים לְהִגָּלוֹת בַּסִּפְרוּת•, לְמַעַן יִלְמַד דּוֹר הַתְּחִיָּה• אֶת הַתְּשׁוּבָה בְּעֹמֶק נֶפֶשׁ, בִּתְכוּנָה חַיָּה וְרַעֲנַנָּה, וְשָׁב וְרָפָא לוֹ. וְקוֹם יָקוּם לָנוּ מְשׁוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא יִהְיֶה מְשׁוֹרֵר הַחַיִּים, מְשׁוֹרֵר הַתְּחִיָּה, מְשׁוֹרְרָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַלְּאֻמִּית הַהוֹלֶכֶת לְהִגָּאֵל.
התהפכות יגון התשובה
ו. הִנְּנוּ מִתְעַכְּבִים בְּדֶרֶךְ הַהַשְׁלָמָה• וְהִנְּנוּ מְפַגְּרִים בָּהּ, מִפְּנֵי הַחֲרָדָה הַיְתֵרָה שֶׁהִנְנוּ מַרְגִּישִׁים בַּנֶּפֶשׁ בְּעֵת אֲשֶׁר רַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה עוֹבֵר לְפָנֵינוּ. הִנְּנוּ נִשְׁאָרִים מְלֵאֵי חַלְחָלָה וּמְחֻסְּרֵי אֱיָל• מִשִּׁפְעַת דַּכְאוּתָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה. וּבִשְׁבִיל כָּךְ עַצְמוֹ דּוֹחִים אָנוּ אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה, מְקוֹר כָּל הַהַצְלָחוֹת, מֵרִשְׁמֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהִנְנוּ נִשְׁאָרִים תּוֹעִים בְּמִדְבַּר הַחַיִּים. אֲבָל לֹא יוּכַל מַצָּב כָּזֶה לְהִתְקַיֵּם. אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהִתְאַזֵּר בִּגְבוּרַת נְשָׁמָה, בְּכֹחָהּ שֶׁל שִׁירַת הַתְּשׁוּבָה. כָּל הַיָּגוֹן שֶׁלָּהּ מֻכְרָח לְהִתְהַפֵּךְ אֶצְלֵנוּ לְשִׁירָה רַעֲנַנָּה, הַמְחַיָּה וּמְעוֹדֶדֶת, הַמְנַחֶמֶת וּמְרַפְּאָה. וְאָז תִּהְיֶה לָנוּ הַתְּשׁוּבָה עִם כָּל הֶגְיוֹנוֹתֶיהָ חֲטִיבָה נְעִימָה וּמְתוּקָה, שֶׁנֶּהְגֶּה בָּהּ תָּמִיד וְעַל פִּיהָ נְסַדֵּר אֶת כָּל מִצְעֲדֵי חַיֵּינוּ, לְטוֹבָתֵנוּ הַפְּרָטִית וְהַכְּלָלִית, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְלִגְאֻלַּת הַפְּרָט וְלִגְאֻלַּת הַכְּלָל כֻּלּוֹ, לִתְחִיַּת הָאֻמָּה וּלְשִׁיבַת שְׁבוּתָהּ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.
___________________________
גַּם מִתּוֹךְ וכו' – כנסת ישראל כולה קודש ועל כן בהופעת הגאולה כל תחומי החיים יעמדו על אמיתותם וקדושתם, גם גילויי הכפירה והחופש הם שלב בהליך של הופעת הקודש בחיי האומה. הָעֹל הָאָהוּב – קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות. עֲבוֹתוֹת זָהָב – חבלי הזהב. עֲקִירַת הַטֶּבַע שֶׁל קְדֻשַּׁת הַיַּהֲדוּת וכו' – קדושת היהדות, תוכן הקודש שבתורה ומצוותיה מותאמים לנפש של עם ישראל ולכן ההתעלמות מהחיבור של הנפש לקדושת היהדות ונתינת הגיונות חיצוניים לתורה ומצוותיה גורמת לבלבול והיא נחשבת הפרת ברית, התעלמות מהחקיקה האלוהית שבנפשותינו. יִפְעָתָם – הארתם. בַּסִּפְרוּת – ראה לעיל טו, יב. דּוֹר הַתְּחִיָּה – המבקש ומשתוקק לתשובה שיש בה עומק ורעננות. בְּדֶרֶךְ הַהַשְׁלָמָה – ההתקדמות והתיקון. אֱיָל – כוח.
ביאורים
בפסקאות הבאות מבאר הרב כמה יסודות חיוניים להבנת תהליך התחייה הלאומי: הראשון שבהם הוא ההבנה שגם מתוך מצבים כואבים של חיי חולין, פריצות והפקרות עתידה לצמוח ברכה לאחר אימוץ הגרעין החיובי שקיים בעומק כל התהליכים האלה. התשובה מסירה את הקליפות החיצוניות שמכסות על תופעות אלה ומאפשרת להיפגש עם הפרי המתוק שמסתתר מבעד לאותן קליפות. כך מתברר שגם בקשת החופש בעומקה היא בקשת אמת שיש לבודד בינה לבין בקשת חיי הפקרות. זוהי דוגמה אחת מני רבות ליחס בין הקליפה לפרי. בפסקה הבאה עוסק הרב בחשיבות השיבה אל טבע היהדות. הספקות והבלבולים נובעים בעיקר מכך שאין חיבור חזק ליהדות באופן טבעי. שיבה אל רגשות בריאים כמו אהבת התורה ואהבת האומה הם המקור הטוב ביותר להתמודדות עם מחלת הכפירה ותסמיניה. השירה והספרות שעליהם מדבר הרב בפסקה ה' הם ביטוי לעולמו הפנימי של האומן. כאשר יקומו אומנים בעלי כישרון ביטוי ויביעו בשירתם את העושר והיופי שקיים בתהליך התשובה על כל שלל גווני תחושותיו, אזי יתעורר בדור צימאון אמתי להקשיב לדבר ה'. הפסקה החותמת את הפרק משלימה את הפסקה הקודמת ומתארת את הגורמים המרחיקים את האדם ממחשבת התשובה הסיבה לכך היא תחושת המחנק שמעוררת התשובה בתפיסה השטחית שלה, שהיא מקטינה ומצמצמת את החיים. כדי למנוע את התחושה הזאת עלינו לחזק בתוכנו את ההבנה שהתשובה היא המקור הנאמן לכל הטוב שעתיד לבקוע מתוך כל הקשיים והייסורים. הטוב במישור האישי והפרטי, במישור הלאומי ואפילו במישור העולמי. התשובה מסייעת לטוב שבעולם ובאדם לצמוח מתוך כל המשברים והקשיים.
הרחבות
*תחיית הספרות ואורו של משיח.
וּתְשׁוּבָה מַזְהִירָה תֵּצֵא גַּם מִתּוֹךְ הַסִּפְרוּת הַחִיצוֹנִית. הרב קוק כותב שגם בתוך עולם החול של השירה והספרות יתגלה הקודש. ומהן תצא תשובה מיוחדת שלא הייתה מתגלה בלעדיהן.
במקום אחר בכתביו מתאר הרב קוק יחס זה שבין הספרות לבין יכולת ההעמקה בעולם: "כל מה שהשפה יותר מתעשרת אצל בני אדם, והספרות מאמצת את כוחה לגלות את כל הצפון, את כל הגיוני הנפש היותר כמוסים, וכל הציורים והחזיונות היותר מסובכים ועמומים, כן הולך החיוב ומתגדל על כל מי שכוח בידו להרים את המסכים מהדעות היותר נשגבות, שעל ידן צורת האדם מתעלה לעשות את חובתו" [שמונה קבצים א קעו]. אחרי השתכללות הספרות, בכח יוצריה להבין גם את הרעיונות המופשטים הנמצאים בתורה. לכן, על אנשי התורה לברר את רעיונות אלו ובכך הם יונגשו לאנשי הספרות. בדרך זו יתפשטו רעיונות קודש אלו ויגיעו לעם כולו.
"ולא עוד", ממשיך הרב קוק, "אלא שכל פיתוחו של כישרון הדיבור וההסברה הספרותית, סופו להביא לידי התעודה הנבואית של הפיכת שפה ברורה לכל העמים, לקרוא כולם שם ה'. אם כן הרינו רואים בפריחתה של הספרות גם כן הזרחת אורו של משיח בעולם. וההפרחה של פיתוח השפה מתגלה היא בכל העניינים בחול כבקודש...". הספרות מתארת את החיים עד תומם. מכוכבי שמים ועד רמשי הארץ, ממחשבות כמוסות ועד תהליכי נפש עמוקים. בעזרתה, גם המחשבות הרוחניות שלנו יתעמקו כיון שנתרגל להבין רעיונות מופשטים והבדלים דקים.
התפתחות הספרות היא חלק מתהליך שכלפי חוץ נראה שאינו קשור אל הקודש. אולם בהסתכלות עמוקה הוא מכשיר את הלבבות והנפשות לאורו של משיח (להרחבה בעניין הספרות העברית עיין באורות התחייה לו - לז).
שאלות לדיון
א. מדוע עקירה בטבע היא הפרת ברית?
ב. כיצד יש להנחיל לדור התחיה את התשובה?
להצלחת יעקב בן שמואל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
