ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
כשחזרה הבת הביתה, סיפרה על כך לאחיה החזון איש. מיד פתח החזון איש בריצה מהירה לעבר בית אימו. למרות שהיה כבר אדם קשיש, הוא רץ כל כך מהר עד שלא יכלו להשיגו (בית אימי עמ' 161).
סיפור זה מבטא את דקדקנותו של החזון איש במצוות כיבוד הורים. ואכן, החזון איש היה קודם כל איש הלכה. מדקדק גדול היה בהלכה, ואף חידש שדקדקנות בהלכה היא ערובה ליראת שמיים. הוא סבר, שבעת קושי והתלבטות יכול גם אדם שעבד על מידותיו, לחזור ולהימשך אחד המידות הרעות ולסטות חלילה מעבודת ה', אך מי שיחנך עצמו להיות נאמן לצו ההלכה ולדקדק בה, יסייע לו הדבר גם בשעת מבחן.
שתקן גדול היה החזון איש, ולא נשא במשרה ציבורית רשמית כמו רב או ראש ישיבה. רוב חייו ישב והגה בתורה בהתמדה גדולה לבדו או בחברותא עם תלמידים צעירים, אך תורתו פרצה החוצה ובסוף ימיו הוכר כגדול הדור. דמותו היא סמל ומופת לכך שאמת גדולה סופה לפרוץ החוצה ולרומם את סביבותיה.
זכות גדולה הייתה לו בכך שנטע נטיעות של תורה בישוב היהודי המתחדש בארץ. לפיכך, הלך לגור בבני ברק, כדי להביא תורה גם לישוב החדש בארץ. היה גם מהפוסקים, שסללו דרך בעניין מצוות התלויות בארץ, ובשאלות ההלכתיות שהתחדשו עם שובינו לארצנו.
ועוד עניין מיוחד אפשר ללמוד מדמותו. החזון איש לא זכה לילדים, אך הוא היה חלק ממשפחת קרליץ הענפה. משפחה מפוארת זו הצמיחה גדולי תורה רבים. בני משפחתו התבטלו בפני גדלותו התורנית, וחלקם ממש מסרו בידיו את חינוך ילדיהם. ואכן, זכה החזון איש וחינך וגידל בתורה את אחייניו כמו – הרב חיים גרנמן זצ"ל, ויבדל"א הרב חיים קנייבסקי שליט"א ועוד.
כך זכה ממש וגידל את בית החזון איש, אשר הם ותלמידיהם הולכים בדרכו, ועד היום יש מהם אשר נקראים על שמו בשם – החזון איש'ניקים'. עניין ייחודי זה מזכיר את אשר נאמר על אברהם בפרשתנו.
בעת שה' רוצה להפוך את סדום, נאמר: " וה' אמר, המכסה אני מאברהם אשר אני עושה. ואברהם... יהיה לגוי גדול ועצום, ונברכו בו כל גויי הארץ. כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט..."
ה' בא להפוך את סדום, ומה הקשר לאברהם? למה ה' חייב לגלות לו זאת?
התשובה נאמרת במפורש בתורה – אברהם הולך להפוך לעם, שיהיה אחראי על ברכת כל העולם. אברהם הולך להיות אחראי על כל העולם. וכיצד הוא יגיע לכך? הוא יחנך את ביתו ומשפחתו ללכת בדרך ה'.
וכאן ישאל השואל – הרי אברהם יחנך רק את משפחתו ולא את כל העולם?
אמת, אך מתוך החינוך למשפחתו, חינוך שהולך להינטע לדורות, תקרין בסוף המשפחה על כל העולם. כך נהג החזון איש, עבודתו הפנימית, שאותה גם השריש בליבות בני משפחתו וחוג תלמידיו, הפכה אט אט לעבודה שמקרינה על כל העם היהודי.
נתחזק בעז"ה בעבודת החינוך האמיתית והפנימית לנו ולבני משפחתנו, ומתוכה נזכה שיתברכו בעמינו כל גויי הארץ!

חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הכנה לקראת לידת ילד עם מוגבלות
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











