ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
בפרשת בראשית נאמר "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו" (ד', ח'). מוזכר שקין דיבר אל הבל, אבל לא מוזכר מה דיברו ביניהם. אחת השיטות המובאות במדרש היא שהם רבו ביניהם מי ירש את העולם. קין והבל היו בעצם היורשים של העולם כולו, אולם למרות המרחבים הגדולים של כל היקום הם רבו ביניהם מי ירש את העולם. קין לא יכל לקבל את העובדה שיש התפרטות ויש עוד מישהו בעולם מלבדו שירש אותו. הוא ראה את האחדות שצריכה להיות בעולם, שהכל אחד, אבל בצורה בוסרית ומקולקלת. העובדה שיש עוד מישהו מלבדו, גרמה לו לרצוח את אחיו, על מנת להשאר אחד. זהו השורש של שפיכות דמים.
בימיו של נח אנו רואים את ההשחתה הנוראה שנעשית בעולם. "ויראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות הנה, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו" (ו', ב'). האחדות הגדולה שיש בעולם היא בין איש לאשתו. רש"י אומר כי לקחו להם נשים מכל אשר בחרו פירושו – אף בעולת בעל, אף הזכר והבהמה. ישנו רצון ליצור אחדות בין כל חלקי המציאות. אולם גם כאן, רצון זה מביא לקלקול ולהשחתה. בני האדם עוברים על חטאים חמורים של גילוי עריות, ועדיין לא מצליחים לקבל את מציאות ההתפרטות והפירוד שיש בין אדם לבהמה ובין משפחה למשפחה.
תוצאת הקלקול היא המבול. העולם כולו נמחק ומתחיל מחדש מנח. נח הינו צדיק יסוד עולם, "איש צדיק תמים היה בדורותיו", וממנו נוסד מחדש העולם כולו. כל בני האדם הם כעת צאצאיו, והם כעת מסוגלים להכיל את ההפרדה הקיימת במציאות. כור ההיתוך של העולם כולו, כולל החיות, הרמשים, הבהמות והאדם, בתוך התיבה מאפשר להם לקבל את העובדה שישנן מדרגות במציאות. שלושת הקומות של התיבה – אחת לאדם, אחת לחיות ואחת לזבל, מבטאות את ההדרגתיות שיש במציאות, גם בתוך תיבה אחת שלמה.
אולם, גם כאשר בני האדם יוצאים מן התיבה ומתרבים הם עדיין לא מוותרים על רצונם להתאחד, כפי שהיה טרם שנברא העולם. מספר שנים לאחר המבול מתאחדים בני האדם ובונים מגדל שראשו מגיע השמימה. הם רצו לעשות לעצמם שם "פן נפוץ על פני כל הארץ" (י"א, ד'). הם חששו מן הפירוד ומביטול האחדות. אולם גם כאן, הדבר היה באופן בוסרי והביא לקלקול. גם כאן מטרתם לא היתה להתאחד בשביל לבטא את שם ה' בעולם, אלא רצו למרוד בקב"ה ולהלחם בו. זהו קלקול של עבודה זרה, המחשבה שיש אפשרות לבטל חלילה את קיומו של הקב"ה וליצור מציאות אחרת. אולם הקב"ה מפיץ אותם משם "על פני כל הארץ". הקב"ה ברא את העולם, ומשכך ישנה התפרטות ויש הפרדת מדרגות. ישנן הסתרות וישנם העלמים, עולם מלשון העלם.
ומכאן העולם צועד אט אט אל הדרך השלמה והנכונה, אל הרצון הפנימי הקיים בתוך המציאות להתאחד ולגלות את האלוקיות הנמצאת בתוך המציאות כולה. אלוקות זו שהיא התוכן היצוק בתוך כל המציאות, היא בעצם האחדות השלמה והגדולה הקיימת בתוכה, ורק כאשר היא תתגלה באופן השלם, תוכל גם האחדות להופיע בצורה השלמה והמלאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
