ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל מבת יקוט
בברייתא של סדר עולם רבא נאמר כי "אבינו יצחק נשא את רבקה בת ג'". לעומת זאת במדרש הגדול לפרשת תולדות מופיע: "בקחתו את רבקה - אמרו בת ארבע עשרה שנה הייתה רבקה כשנישאת".
הדעות הסותרות במדרשים מעלות שאלות רבות. הדעה האומרת שרבקה הייתה בת שלוש בזמן נישואיה, כבר התמיהה רבים מהפרשנים. כיצד ייתכן שילדה בת שלוש תרוץ ותשאב ותשקה עשרה גמלים? ומה פשר נישואים בגיל שכזה? נוסיף ונאמר שהתורה עצמה קוראת לרבקה "נערה", ונערה בכל מקום היא מי שהגיעה לגיל הנעורים. הפרשנים כבר דנו בכך וניסו לענות על השאלות הללו.
למעשה המדרש עצמו בהמשך דבריו עונה על כך: "ואם תאמר קטנה בת ג' שנה היאך יצאה לשאוב, תשובה שבת שלוש שנים בדורות הראשונים, יותר גדולה מבת עשר בדורות הללו... ואל תתמה על הדורות הראשונים".
אלא שגם לאחר הדברים הללו עדיין נותרנו תמהים אודות המחלוקת שבמדרש. שכן בניגוד לסוגיות ההלכתיות שבהן ניתן לטעון שיש צד של אמת בכל אחת מן הטענות, במדרשים שלפנינו לכאורה לא ניתן לטעון כן. רבקה יכולה להיות או בת שלוש או בת ארבע עשרה. היא לא יכולה להיות גם וגם. ואם כן – כיצד נוכל לפרנס את שני המדרשים הללו זה עם זה?
ונוסיף שאלה: למה חשוב למדרש להשלים לנו את הפרט בת כמה הייתה רבקה בזמן נישואיה עם יצחק? מדוע לפרט כרונולוגי זה יש משמעות כלשהי? אנחנו לא יודעים באיזה גיל נישאו אברהם ושרה, וגם לא בנות כמה היו רחל ולאה בזמן נישואיהן. מדוע דווקא אצל רבקה הדבר נהיה כה משמעותי?
נראה לומר שהמדרש לא מחפש לתאר לנו גיל, אלא תכונה שבאה לידי ביטוי באמצעות תיאור גיל. לפני המדרש והדרשן עמדה שאלה מרתקת: כיצד גדלה צדיקה כמו רבקה בסביבה עוינת וטמאה כמו ארם נהריים ומשפחת בתואל ולבן אחיה?
במענה לשאלה הזאת מתלבט המדרש בין שתי תשובות, או יותר נכון בין שתי תכונות. המדרש הטוען שרבקה הייתה בת ג' רוצה להצביע על התכונה המאפיינת ילד בן ג' שנים - התמימות. למרות שגדלה בסביבה חשדנית ומלאת רמאות, רבקה הייתה תמימה. היא נחלצת לעזור לאדם שלא הכירה, ושבה לשאוב פעם אחר פעם, במין תמימות ילדותית שכלל לא מודעת לכך שמישהו אחר היה רואה בבקשה הזאת חוצפה של העבד, ואולי אף ניצול. רבקה מגישה עזרה בתמימות כילדה בת ג'.
רבקה, לדעת המדרש הזה, ניחנה בתמימות יתרה ששמרה עליה בסביבה עוינת וחשדנית. תחושה זו מועצמת מכך שדבורה מינקת רבקה מתלווה אליה במסע לארץ ישראל. שלב ההנקה הוא שלב תמים ונקי, ודבורה מעצימה את הנוכחות של התמימות אצל רבקה אמנו.
שני כוחות בשני תאומים
המדרש השני שם את הדגש על תכונה אחרת של רבקה, שאף היא עולה מפשוטי המקראות. גיל 14 הוא גיל הנעורים, המתאפיין בתכונת המרדנות. לדעת המדרש הזה תמימות לבדה לא הייתה מספיקה, נדרשת הייתה מרדנות. רבקה לכל אורך הדרך לא משתפת פעולה עם סביבתה, ואפשר שכך רואה המדרש גם את המענה של רבקה לבקשתו של אליעזר. במקום שבו אף אחד לא חושב להעניק לשני ולתת לו, רבקה מורדת במוסכמות שעליהן גדלה בבית אביה, ועושה פעולה קיצונית והפוכה - משקה ושואבת שוב ושוב לעשרה גמלים. גם כאשר מנסים לבן וביתו לעכב את רבקה מללכת בתואנות שונות, "התלכי עם האיש הזה?", רבקה עונה בנחרצות: "ותאמר אלך!" - מעצמי ואף אם אינכם רוצים, כפי שמפרש רש"י.
אם כך, הגילים שמבטא המדרש, אפשר שלא באו לציין כלל גיל מסוים בדווקא, אלא תכונות השייכות לאותו גיל ואשר ליוו את רבקה בכל מעשיה ושמרו עליה מכל משמר, לבל תלמד ממעשי משפחתה ומקומה הרעים.
האמת היא שבשני הגילים שהוזכרו קיימת מזיגה של שתי התכונות, ולכן לא מדובר במחלוקת מן הקצה אל הקצה. שהרי יחד עם התמימות הקיימת בגיל שלוש, מתחילה גם המרדנות הילדותית הראשונה, זו שמביאה איתה את ה"לא רוצה" הראשון של הילד המתוק בן שלוש.
ויחד עם המרדנות של גיל הנעורים יש גם תמימות ואידיאליסטיות המאפיינת נערים בגיל כזה. טרם בא הפיקחון של הבגרות, ויש בו בגיל הזה של מרד הנעורים גם הרבה תמימות בריאה שמאמינה שאפשר לשנות את העולם ולעשות דברים אחרת מאיך שהם נעשים. כך שהמחלוקת היא איזו תכונה דומיננטית הובילה אצל רבקה - התמימות או המרדנות, בת ג' או בת י"ד?
אפשר שמכיוון ששתי התכונות הללו שימשו ברבקה בעת ובעונה אחת, בא הדבר לידי ביטוי בתאומים שנולדו לה. האחד תמים בתמימות גדולה, והשני מורד גדול בכל מוסכמה, ממשיך דרכו של נמרוד. תאומים אלו מרבקה עצמה התפצלו, משתי התכונות ששמרו עליה מכל משמר, תמימות ומרדנות, ואשר המדרש בדרכו המיוחדת מתלבט מי מהן הייתה העיקרית.
מתוך העיתון בשבע.
הרב אייל ורד
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד עניינו של ההדס- השורש המשותף לכל אחד מישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
