ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל מבת יקוט
בברייתא של סדר עולם רבא נאמר כי "אבינו יצחק נשא את רבקה בת ג'". לעומת זאת במדרש הגדול לפרשת תולדות מופיע: "בקחתו את רבקה - אמרו בת ארבע עשרה שנה הייתה רבקה כשנישאת".
הדעות הסותרות במדרשים מעלות שאלות רבות. הדעה האומרת שרבקה הייתה בת שלוש בזמן נישואיה, כבר התמיהה רבים מהפרשנים. כיצד ייתכן שילדה בת שלוש תרוץ ותשאב ותשקה עשרה גמלים? ומה פשר נישואים בגיל שכזה? נוסיף ונאמר שהתורה עצמה קוראת לרבקה "נערה", ונערה בכל מקום היא מי שהגיעה לגיל הנעורים. הפרשנים כבר דנו בכך וניסו לענות על השאלות הללו.
למעשה המדרש עצמו בהמשך דבריו עונה על כך: "ואם תאמר קטנה בת ג' שנה היאך יצאה לשאוב, תשובה שבת שלוש שנים בדורות הראשונים, יותר גדולה מבת עשר בדורות הללו... ואל תתמה על הדורות הראשונים".
אלא שגם לאחר הדברים הללו עדיין נותרנו תמהים אודות המחלוקת שבמדרש. שכן בניגוד לסוגיות ההלכתיות שבהן ניתן לטעון שיש צד של אמת בכל אחת מן הטענות, במדרשים שלפנינו לכאורה לא ניתן לטעון כן. רבקה יכולה להיות או בת שלוש או בת ארבע עשרה. היא לא יכולה להיות גם וגם. ואם כן – כיצד נוכל לפרנס את שני המדרשים הללו זה עם זה?
ונוסיף שאלה: למה חשוב למדרש להשלים לנו את הפרט בת כמה הייתה רבקה בזמן נישואיה עם יצחק? מדוע לפרט כרונולוגי זה יש משמעות כלשהי? אנחנו לא יודעים באיזה גיל נישאו אברהם ושרה, וגם לא בנות כמה היו רחל ולאה בזמן נישואיהן. מדוע דווקא אצל רבקה הדבר נהיה כה משמעותי?
נראה לומר שהמדרש לא מחפש לתאר לנו גיל, אלא תכונה שבאה לידי ביטוי באמצעות תיאור גיל. לפני המדרש והדרשן עמדה שאלה מרתקת: כיצד גדלה צדיקה כמו רבקה בסביבה עוינת וטמאה כמו ארם נהריים ומשפחת בתואל ולבן אחיה?
במענה לשאלה הזאת מתלבט המדרש בין שתי תשובות, או יותר נכון בין שתי תכונות. המדרש הטוען שרבקה הייתה בת ג' רוצה להצביע על התכונה המאפיינת ילד בן ג' שנים - התמימות. למרות שגדלה בסביבה חשדנית ומלאת רמאות, רבקה הייתה תמימה. היא נחלצת לעזור לאדם שלא הכירה, ושבה לשאוב פעם אחר פעם, במין תמימות ילדותית שכלל לא מודעת לכך שמישהו אחר היה רואה בבקשה הזאת חוצפה של העבד, ואולי אף ניצול. רבקה מגישה עזרה בתמימות כילדה בת ג'.
רבקה, לדעת המדרש הזה, ניחנה בתמימות יתרה ששמרה עליה בסביבה עוינת וחשדנית. תחושה זו מועצמת מכך שדבורה מינקת רבקה מתלווה אליה במסע לארץ ישראל. שלב ההנקה הוא שלב תמים ונקי, ודבורה מעצימה את הנוכחות של התמימות אצל רבקה אמנו.
שני כוחות בשני תאומים
המדרש השני שם את הדגש על תכונה אחרת של רבקה, שאף היא עולה מפשוטי המקראות. גיל 14 הוא גיל הנעורים, המתאפיין בתכונת המרדנות. לדעת המדרש הזה תמימות לבדה לא הייתה מספיקה, נדרשת הייתה מרדנות. רבקה לכל אורך הדרך לא משתפת פעולה עם סביבתה, ואפשר שכך רואה המדרש גם את המענה של רבקה לבקשתו של אליעזר. במקום שבו אף אחד לא חושב להעניק לשני ולתת לו, רבקה מורדת במוסכמות שעליהן גדלה בבית אביה, ועושה פעולה קיצונית והפוכה - משקה ושואבת שוב ושוב לעשרה גמלים. גם כאשר מנסים לבן וביתו לעכב את רבקה מללכת בתואנות שונות, "התלכי עם האיש הזה?", רבקה עונה בנחרצות: "ותאמר אלך!" - מעצמי ואף אם אינכם רוצים, כפי שמפרש רש"י.
אם כך, הגילים שמבטא המדרש, אפשר שלא באו לציין כלל גיל מסוים בדווקא, אלא תכונות השייכות לאותו גיל ואשר ליוו את רבקה בכל מעשיה ושמרו עליה מכל משמר, לבל תלמד ממעשי משפחתה ומקומה הרעים.
האמת היא שבשני הגילים שהוזכרו קיימת מזיגה של שתי התכונות, ולכן לא מדובר במחלוקת מן הקצה אל הקצה. שהרי יחד עם התמימות הקיימת בגיל שלוש, מתחילה גם המרדנות הילדותית הראשונה, זו שמביאה איתה את ה"לא רוצה" הראשון של הילד המתוק בן שלוש.
ויחד עם המרדנות של גיל הנעורים יש גם תמימות ואידיאליסטיות המאפיינת נערים בגיל כזה. טרם בא הפיקחון של הבגרות, ויש בו בגיל הזה של מרד הנעורים גם הרבה תמימות בריאה שמאמינה שאפשר לשנות את העולם ולעשות דברים אחרת מאיך שהם נעשים. כך שהמחלוקת היא איזו תכונה דומיננטית הובילה אצל רבקה - התמימות או המרדנות, בת ג' או בת י"ד?
אפשר שמכיוון ששתי התכונות הללו שימשו ברבקה בעת ובעונה אחת, בא הדבר לידי ביטוי בתאומים שנולדו לה. האחד תמים בתמימות גדולה, והשני מורד גדול בכל מוסכמה, ממשיך דרכו של נמרוד. תאומים אלו מרבקה עצמה התפצלו, משתי התכונות ששמרו עליה מכל משמר, תמימות ומרדנות, ואשר המדרש בדרכו המיוחדת מתלבט מי מהן הייתה העיקרית.
מתוך העיתון בשבע.

הרב אייל ורד

לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד עניינו של ההדס- השורש המשותף לכל אחד מישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










