ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
סיפרו לו אנשי העיר, שרבים מילדי ישראל נחטפו, והובלו לבית הסוהר. הלך הרב והתחפש לגוי, יצא לרחוב העיר באישון לילה, והשים עצמו כשיכור. באו שומרי העיר, שאלו לזהותו, ודרשו ממנו תעודת מסע. החל הרב לגמגם, והשומרים חשבוהו לגנב, והכניסו אותו לבית הסוהר.
כשנכנס הרב לכלא, פגש שם את ילדי ישראל, והתוודע אליהם בזהותו האמיתית. ניחם אותם הרב כל אותו הלילה, וסיפר להם על גודל מעלתה של היהדות, ועל מקדשי ה' שבכל הדורות. כשהאיר הבוקר, ונכנס שומר בית האסורים, פנה הרב אל הילדים ואמר להם:
"צאן קודשים! עתה נפרד. אני הולך לספוג מלקות על שנכנסתי אליכם בעורמה, ואתם תצאו בגולה לעמוד בניסיונות. איני יודע אם אזכה ואחיה עד שתחזרו, אבל שם, בעולם האמת, וודאי שניפגש יחד, ויהי רצון שלא אבוש ולא אכלם בפני פמליה של מעלה..."
והדברים ירדו עמוק לתוך ליבותיהם של הילדים, ועמדו בניסיון! (שרי המאה ח"ד עמ' 20).
רבי יצחק אייזיק חבר, (יום ההילולא שלו ב- כט' חשוון), הוא דמות בולטת מאד בעולם הקבלה. ספריו 'פתחי שערים' מהווים עד היום ספר יסוד לכל הבאים להיכנס בשעריה של תורת הנסתר, מתוך שילוב בין דרכו של האר"י הקדוש ודרכיהם של הרמח"ל והגר"א.
והנה, צדיק פנימי זה, נכנס לבית הכלא כדי לחרוט בליבם של ילדי ישראל את הקשר הפנימי ליהדות. קשר זה מוטמע בליבם בזכות כל הדברים הנפלאים שמלמד אותם הצדיק על היהדות. אך אחרי כל הדיבורים, מגיע רגע השיא – רגע הפרידה. באותה שעה, מטמיע הצדיק בליבם את הנקודה העמוקה ביותר, עצם הקשר – קשר הנשמות. עתידים נשמותינו להיפגש שוב בעולם האמת, ויהי רצון שנעמוד בכל הפיתויים החיצוניים, כדי שניפגש בשלימות.
מפגש זה מותנה בכך שהצדיק לא יתבייש בילדים. אדם מתבייש, כשהוא לא עומד במצופה ממנו. הצדיק מקרין לילדים שהוא יתבייש בהם ח"ו אם לא יעמדו בניסיונות, בכך הוא מקרין להם שהם קשורים כל כך עד שמעשיהם הם כאילו מעשיו שלו. קשר זה של אהבה וחיבה, שנצרף במסירות הנפש של הצדיק להיכנס לכלא ולספוג מלקות למענם, הופך כעת גם לקשר מחייב. כדי שהצדיק לא יתבייש, גם הם צריכים להיות אנשים מרוממים שלא עושים מעשים מביישים.
כך הצדיק מציב מול עיניהם את דמות דיוקנו שלו, ודמות זו תהווה בעיניהם מודל כל חייהם, כדי שיעמדו בניסיונות ולא יצטרכו להתבייש בעתיד. זו אמירה יסודית בתחום החינוך. חשוב שנדבר ונלמד, נסביר ונבאר את הערכים החשובים לנו באוזני ילדינו וחניכינו. אך חשוב מכל, שנציב בפניהם מודל – 'דמות דיוקן', שכל חייהם יראו אותה מול עיניהם ויתחזקו ממנה בכל ניסיונותיהם. כל מי שמצוי בתחום החינוך, יודע עד כמה מודל ההורים והמחנכים הוא שמלווה את הילד בכל דרכיו ומחזקו בכל ניסיונותיו.
מזכירים הדברים את יוסף הצדיק, שהלך בשבי, ובאה אשת פוטיפר להכשילו, ועמד בניסיון בזכות שנראית לו דמות דיוקנו של אביו בחלון – "באותה שעה, באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף! עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם ,רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות?" (סוטה לו).
למעשה, דרך חינוכית זו מתחילה כבר בילד היהודי הראשון. "תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". מסביר רש"י את הכפילות בפסוק בכך, שעשה הקב"ה את דמות דיוקנו של יצחק בדיוק כדמות דיוקנו של אברהם. כך יודע יצחק, שכל עניינו בעולם להיות ממשיכו של אברהם, ודמות דיוקנו של אברהם לא רק ניצבת מולו, אלא ממש מוטבעת בתוכו.
מסיפור זה למדנו, שכדי שדמות דיוקננו תהווה מודל לילדינו וחניכנו, עלינו להיות בעלי שתי תכונות בסיסיות – א. אנשים שאוהבים ומסורים לילדינו, עד שהם יחושו אחדות מלאה איתנו. ב. אנשים שחיים את המסרים שלנו באמת, ומשאירים בליבם רושם חיובי. ויהי רצון, שנזכה להוות דוגמה אישית טובה לילדינו, ויקחו מאיתנו את הדברים הטובים להמשך דרכם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
