ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מעשה בצדיק רבי אהרון מטיטיוב, (שיום ההילולא שלו חל ב- ה' טבת, ויש אומרים טז' טבת), נכדו הבוגר והגדול של הבעל שם טוב הקדוש, שבצעירותו חי בדוחק ועוני גדול. פעם אחת גברה עליו העניות מאד, ולא היו לו אפילו את צורכי השבת.
לא הצליח עוד רבי אהרון להבליג על צערו, ופנה בשבת למתפללי בית הכנסת בטענה: "היתכן שנכדו של הבעש"ט יהיה כל כך נשכח מבני העיר, עד שגם לחם צר ומים לחץ לא יהיה לו"?
אנשי העיר התעוררו, וכל אחד מהנוכחים התחייב לשלם לו סכום קבוע בכל שבוע. הם החליטו גם, שלאחר השבת הם יתאספו וימנו גבאי צדקה קבועים שיגבו את הכסף.
אולם, לאחר שהלכו המתפללים מבית הכנסת, התחרט רבי אהרון על מעשיו, שהרי כל ימיו נזהר מלבקש מתנת בשר ודם, ותמיד סמך על ה' שישלח לו עזרתו מקודש, וכעת עזב את הביטחון בה' וביקש את עזרת האנשים, ואף השתמש לשם כך בזכר סבו הבעש"ט. הצטער מאד רבי אהרון על מעשיו, והתפלל לה' שבני העיר ישכחו אותו, ולא יעשו שום דבר לטובתו. וכך היה. בני העיר שכחו הכול, ולא עשו למענו כלום.
אמר על כך הצדיק רבי דוד משה מצ'ורטקוב – מסיפור זה יובנו דברי המדרש בעניין שר המשקים, "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים – זה יוסף". וקשה – הרי יוסף דווקא סמך על שר המשקים, וביקש ממנו שיפנה בעניינו לפרעה, והסיבה ששר המשקים לא עזר לו זה רק בגלל, ש"לא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו"?
אלא שההסבר הוא, שאחרי שיוסף ביקש עזרה משר המשקים, הוא התחרט על כך, ופנה לה' בתפילה שהשר ישכחהו, וכך היה, וזהו בטחונו של יוסף בה'.
סיפור זה מאיר זווית ייחודית בסוגיית הביטחון בה'. עסקנו כאן כבר בנושא זה והבאנו שתי גישות מרכזיות - יש המשליכים על ה' יהבם ונותנים לו לעשות את העבודה במקומם. הם בוטחים בה' שאכן ישלח להם את כל צורכם, ויש מהם שסוברים שמי שינהג כך אכן ה' ישלח לו הכל אף בדרך נס.
לעומתם, יש שאומרים שה' לא הבטיח לנו מעולם שהוא יפתור לנו את בעיות הפרנסה והבריאות וכו',ואם כן לא יתכן שהביטחון כולל חיוב להאמין בכך שהבעיות יפתרו. לשיטות אלו, ביטחון בה' מתבטא בכך שהאדם מאמין שמה שה' עושה הוא תמיד לטובה, ותפקידו של האדם להשתדל וה' הוא הפועל דרכו.
רבי אהרון מטיטיוב מביא כאן למעשה אפשרות ביניים. רבי אהרון רוצה לקבל את פרנסתו ישירות מה' ללא השתדלות (כגישה הראשונה), אך הוא גם מודע לכך שאין הבטחה שהפרנסה תגיע (כגישה השניה). הוא בוחר במודע לחיות חיי צער ודוחק ובלבד שיקבל ישירות מה'.
יש כאן אולי אמירה חשובה, שמי שרוצה להשליך על ה' יהבו ללא מתנת בשר ודם, אל לו לצפות לניסים, אלא עליו להיות במדרגה גבוהה של אלו המוכנים להסתפק במועט. מדרגה זו אינה מתאימה לכל אדם, אלא רק לאנשים גדולים במיוחד.
סיפר לי פעם חבר, שהוא הכיר אדם שבעקבות הרצאה על ביטחון בה', עזב את עבודתו והפסיק להשתדל בענייני פרנסתו. מצבו הכלכלי של אותו אדם הלך והידרדר עד שהגיע למצב קשה. חברי אמר לו, שאכן מי שמוכן להסתפק בלחם בלבד יכול לנהוג בדרך זו, אך מי שרוצה יותר מכך עליו לעבוד לפרנסתו. אולי זה מתאים לסיפור זה. בתחילה - רבי אהרון מרגיש שאין בכוחו לעמוד במדאגה גבוהה זו והוא מבקש מתנת בשר ודם, אך בהמשך הוא מתעלה למדרגה שהוא רוצה שהכל יבוא מה' גם אם יסבול חרפת רעב.
וכך אצל יוסף הצדיק, בתחילה הוא עדיין במדרגה הרגילה ועדיין שרוי בכלא, אך בהמשך דווקא כשהוא מתעלה ומוכן להישאר בכלא ובלבד שהקשר שלו יהיה ישירות עם ה', הוא זוכה להיות האיש שדרכו ה' מוביל את המהלך המרכזי של השגחתו בעולם - " וישלחני אלוקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
