ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ" (דברים ח, ט).
מה המובן של אכילה ב'מסכנות'? - זוהי אכילה במצב של דחקות ועניות (ע"פ הראב"ע). כשנמצאים במצב של אביוניות ועניות, מפתחים גישה חדשה ביחס לסדר העדיפויות של המאכלים. משתדלים למלא את הכרס בדברים הממלאים ומשביעים, כדי שלא להרגיש את חרפת הרעב והמחסור. מאידך גיסא מתרחקים מן הדברים המגרים ומעוררים את האכילה, שלא יגרמו להם לתאבון יתר, שלא יגיע לידי סיפוקו. על כך סיפר ריש לקיש, שבעניותו לא אכל ירק, כדי שלא להגביר את תאבונו ואת רעבונו, כי במצב של מסכנות, התפריט נשען ועומד על ההכרחי הממלא, ולא על המותרות, על המהנה ועל הערב.מה המובן של סיום הכתוב: "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ", וכי הכול יש בארץ? בתלמוד (ברכות לו, ע"ב) טרחו להסביר מהו אותו 'כול' שלא חסר בה - והשיבו: "אפילו פלפלין". הזכרת הפלפלין באה ללמדנו, שלא רק את החיוני לקיום האדם במאכליו אפשר למצוא בארץ, אלא גם תבלין שהוא טפל למאכל, שאין בכוחו להשביע את האדם, אלא רק להטעים המאכל ולעורר את התאבון, גם זה לא יחסר בארץ, "ללמדך שאין ארץ ישראל חסרה כלום" (ברכות לו, ע"ב). ואין דאגה שמא יתגרה האדם למאכל ולא יהיה לו במה להשביע רעבונו. כשרצו חכמינו להבליט את גדולתם ועושרם של אנטונינוס ורבי אמרו:
"שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים" (עבודה זרה יא, ע"א),
חז"ל הזכירו את הדברים החריפים המגרים ומעוררים את התיאבון. 
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
8 - איזון
9 - כל מיצוי הברכה
10 - ארץ, אדם, מטר
טען עוד
פירוש מעניין ביחס ל"אבניה ברזל", מצאנו בתרגום הירושלמי: "ברירן כפרזלא". כלומר, לא מדובר על מחצב המתכות כמו ברזל, אלא על 'אבניה' שהן חזקות כברזל. את משמעותו של התרגום מסביר רמב"ן:
"הכתוב משבח את הארץ שנמצא בה מחצבות לאבנים יקרות, אבני גזית לבנות מהם חומות ומגדלים, לא כארץ מצרים וארצות רבות שוכני בתי חומר ונעשים ליושביהם קבריהם".
כאן הארץ נשתבחה אפוא במבני הדיור המכובדים והטובים שבה, בבנייני האבן שאפשר לחצוב מהרריה.שבחה של הארץ שהגשמים היורדים בה תלויים ברמה המוסרית של יושביה. קיימת השגחה מיוחדת על הארץ, אשר ה' דורש אותה מראשית השנה ועד אחרית שנה, על כן הגשמים היורדים בה, במידה ובמשׂוׁרה הם יורדים, בהתאם להתנהגות המוסרית של יושביה, ואין השפע בא בצורה טבעית (עיין רמב"ן דברים יא, י).
מתוך מצוקת המים הגיעה ישראל לניצול מרבי של כל טיפת מים. שיטות ההשקאה של ישראל על ידי טפטפות, מעוררות את סקרנותן של מדינות רבות, הן מדינות ותיקות ובעלות ניסיון עשיר בחקלאות והן - צעירות שזכו לעצמאותן רק בתקופה האחרונה. כשביקר בארץ שר החקלאות הסובייטי, הוא הודה ואמר, שהנה מדינת ישראל הצעירה, הגיעה להישגים גדולים בחקלאות, עד שמעצמה עולמית כמו רוסיה עם עבר חקלאי גדול וותיק, יכולה להיעזר בתושייה ובניסיון הישראלי בתחום החקלאות. ללא ספק מעוררת קנאה הצלחתנו בתחום הגידולים החקלאיים, בתקופה כה קצרה שאנו נמצאים בארץ. הנה באזור 'גוש קטיף', באדמה חולית, הצליחו לגדל ולפתח חקלאות משגשגת בקרקע שלא ניתן היה לגדל בה במשך כל הדורות, ועתה - בהשקאה - מספקים לצמחים את המים ביחד עם הדישון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
