ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
החזון, לא חייב להיות משימת חיים שתציל את העולם, הוא מתאים לכל משימה ויעד. מומלץ אמנם להעדיף את אותן שעומדות בסדר עדיפות גבוה, אך פעמים רצוי להתחיל ולתרגל את כתיבת החזון במשימות קטנות, ובהמשך לעבור למשמעותיות יותר.
אפשר לנסח חזון אחד או כמה במקביל, לנושאים מאוד נקודתיים ולזמנים קצרים. המטרה היא לתת מסגרת ברורה ומכוונת, וכלים להצליח ליישם את מה שניסחנו בחזון, ולעמוד במשימה.
יעדים:
ככל שהחזון גדול יותר, הדרך אליו ארוכה יותר.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
24 - מפת הדרכים להצלחה
25 - בַּיָּמִים הָהֵם חָזוֹן נִפְרָץ
26 - שוב יום אחד לפני מיתתך
טען עוד
בשל כך, צריך לחלק את הדרך לחזון, ליעדים קצרי טווח. כל כיבוש יעד נוסף מקדם אותנו לקראת החזון הנכסף. השגת יעדי הביניים בדרך לחזון, מאפשרת לחוות חוויות חיוביות ומעודדת להשיג את היעד הבא.
חלוקה כזו, מקלה על תחושות הייאוש הנובעות מחזון שנראה מאוד רחוק לעין. יותר קל להמשיך ולהתקדם, לשמור על הרצון ולא להתייאש, כאשר חווים הצלחות במהלך הדרך ולא רק בסופה.
היעדים הם אבני הדרך, שהשגתם יוצרת תחושה טובה, מחזקת את המוטיבציה להמשך, ומאשרת שאנו בדרך הנכונה.
אשר על כך, צריך להגביל את היעדים בזמן, כדי שהם לא יהפכו בעצמם לדרך ארוכה. לכל יעד יש לקבוע זמן מוגדר להשגתו. הגבלה בזמן מדרבנת אותנו להימנע מ'מריחה' של הזמן וביצוע המשימות בדרך אל היעד.
הזמן בין יעד ליעד מאוד תלוי באופי שלנו, ובכל כמה זמן אנו צריכים לחוש תחושת הצלחה. אם אנו זקוקים לחוויית הצלחה שבועית כדי לשמור על המוטיבציה שלנו ולחזק את הרצון שלנו להמשיך הלאה בדרך לחזון, מוטב כי נקבע יעדים שבועיים. אחרת, אפשר לקבוע יעדים חודשיים, או יותר. צריך לזכור, שתמיד אפשר לשנות, ולהגדיר מחדש יעדים וזמנים.
את היעדים יש לקבוע באופן בו כל השגת יעד מהווה תנאי להשגת היעד הבא אחריו, ומאפשרת לנו לבחון אם אכן אנחנו במסלול הנכון, או שמא עלינו לבצע חישוב מחדש.
מטרות
חזון מהווה את התחנה הסופית ומטרתו להגדיר בעיקר את הכיוון הכללי. בדרך למימוש החזון, אנו מציבים יעדים שהם אבני הדרך, לחזק אותנו להמשיך במסע עד למימוש החזון, ולוודא שאנו לא טועים בדרך.
תפקידן של המטרות הוא לפרוט את המשימות המעשיות היומיומיות, שבועיות וכיוצא בזה, בדרך להשגת היעדים.
מטרות הן למעשה סדרה של משימות מעשיות, מתוחמות בזמן, עם תוצאה ברורה ונמדדת, שבהשגת כולן אנו למעשה משיגים את היעד.
במילים אחרות, כל אחד מהיעדים שרשמנו לעצמנו בדרך למימוש החזון, מתחלק למטרות, שהן המשימות שאנו נדרשים לבצע בפועל כדי להשיג כל יעד.
הואיל והיעד עצמו מוגבל בזמן, יש לחלק את המטרות לזמנים, באופן בו סיום כל המטרות יסתיים במועד הסיום שקבענו ליעד.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
