ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
החזון, לא חייב להיות משימת חיים שתציל את העולם, הוא מתאים לכל משימה ויעד. מומלץ אמנם להעדיף את אותן שעומדות בסדר עדיפות גבוה, אך פעמים רצוי להתחיל ולתרגל את כתיבת החזון במשימות קטנות, ובהמשך לעבור למשמעותיות יותר.
אפשר לנסח חזון אחד או כמה במקביל, לנושאים מאוד נקודתיים ולזמנים קצרים. המטרה היא לתת מסגרת ברורה ומכוונת, וכלים להצליח ליישם את מה שניסחנו בחזון, ולעמוד במשימה.
יעדים:
ככל שהחזון גדול יותר, הדרך אליו ארוכה יותר.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
24 - מפת הדרכים להצלחה
25 - בַּיָּמִים הָהֵם חָזוֹן נִפְרָץ
26 - שוב יום אחד לפני מיתתך
טען עוד
בשל כך, צריך לחלק את הדרך לחזון, ליעדים קצרי טווח. כל כיבוש יעד נוסף מקדם אותנו לקראת החזון הנכסף. השגת יעדי הביניים בדרך לחזון, מאפשרת לחוות חוויות חיוביות ומעודדת להשיג את היעד הבא.
חלוקה כזו, מקלה על תחושות הייאוש הנובעות מחזון שנראה מאוד רחוק לעין. יותר קל להמשיך ולהתקדם, לשמור על הרצון ולא להתייאש, כאשר חווים הצלחות במהלך הדרך ולא רק בסופה.
היעדים הם אבני הדרך, שהשגתם יוצרת תחושה טובה, מחזקת את המוטיבציה להמשך, ומאשרת שאנו בדרך הנכונה.
אשר על כך, צריך להגביל את היעדים בזמן, כדי שהם לא יהפכו בעצמם לדרך ארוכה. לכל יעד יש לקבוע זמן מוגדר להשגתו. הגבלה בזמן מדרבנת אותנו להימנע מ'מריחה' של הזמן וביצוע המשימות בדרך אל היעד.
הזמן בין יעד ליעד מאוד תלוי באופי שלנו, ובכל כמה זמן אנו צריכים לחוש תחושת הצלחה. אם אנו זקוקים לחוויית הצלחה שבועית כדי לשמור על המוטיבציה שלנו ולחזק את הרצון שלנו להמשיך הלאה בדרך לחזון, מוטב כי נקבע יעדים שבועיים. אחרת, אפשר לקבוע יעדים חודשיים, או יותר. צריך לזכור, שתמיד אפשר לשנות, ולהגדיר מחדש יעדים וזמנים.
את היעדים יש לקבוע באופן בו כל השגת יעד מהווה תנאי להשגת היעד הבא אחריו, ומאפשרת לנו לבחון אם אכן אנחנו במסלול הנכון, או שמא עלינו לבצע חישוב מחדש.
מטרות
חזון מהווה את התחנה הסופית ומטרתו להגדיר בעיקר את הכיוון הכללי. בדרך למימוש החזון, אנו מציבים יעדים שהם אבני הדרך, לחזק אותנו להמשיך במסע עד למימוש החזון, ולוודא שאנו לא טועים בדרך.
תפקידן של המטרות הוא לפרוט את המשימות המעשיות היומיומיות, שבועיות וכיוצא בזה, בדרך להשגת היעדים.
מטרות הן למעשה סדרה של משימות מעשיות, מתוחמות בזמן, עם תוצאה ברורה ונמדדת, שבהשגת כולן אנו למעשה משיגים את היעד.
במילים אחרות, כל אחד מהיעדים שרשמנו לעצמנו בדרך למימוש החזון, מתחלק למטרות, שהן המשימות שאנו נדרשים לבצע בפועל כדי להשיג כל יעד.
הואיל והיעד עצמו מוגבל בזמן, יש לחלק את המטרות לזמנים, באופן בו סיום כל המטרות יסתיים במועד הסיום שקבענו ליעד.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
