ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב רזיאל שבח הי"ד
"ברב רזיאל", ענה הלה.
"מה?!", זעק הרב וסרמן.
הוא סגר את חלון הרכב ונסע במהירות לבית החולים מאיר בכפר סבא, עדיין לבוש בווסט החובש שעליו. בקבוצת הווטסאפ של החובשים קיבל מידע שהרב רזיאל ספג כדור בגבו, וכי הוא פצוע קשה. בליבו אמר שבוודאי יצליח לצאת מזה בעזרת השם. תוך כדי נסיעה קיבל הודעות וטלפונים רבים, עד שהתקשר אליו חבר ואז הבין שהגרוע מכל אירע.
בקושי רב הצליח להגיע לבית החולים, כשכולו אפוף חרדה, בוכה ומנסה למלמל פרקי תהילים. כאשר הגיע, הרב רזיאל כבר לא היה בין החיים.
בכי אינסופי פקד אותו. הוא לא היה מסוגל לחשוב על שום דבר. זהו, חברו הטוב ביותר נרצח... הוא נכנס לחדר הלום צער. בני המשפחה ניצבו בוכים ליד מיטת הרב רזיאל הי"ד, והוא התייפח בבכי מעבר לווילון.
לאחר מכן יצא מהחדר. כעבור כמה דקות בני המשפחה קראו לו שיבוא לומר תהילים ליד המיטה. כך נותרו רק הוא והרב רזיאל לבדם. הרב חנוך ניסה לומר פרקי תהילים, אבל בעיקר בכה ללא הרף. אחרי כמה דקות סניטר נשא את הרב רזיאל למחלקה הפתולוגית. הרב חנוך לא הסכים להיפרד, והגיע איתו עד לקומה התחתונה, שם נפרד ממנו.
למחרת בבוקר נסע הרב חנוך עם כמה חברים קרובים למכון המשפטי-רפואי באבו-כביר, שם חיכו לגופו הקדוש של הרב רזיאל. אז הגיע אמבולנס פרטי, העלה את הרב רזיאל ונסע איתו לשומרון. הרב חנוך זכה לחלוק את הנסיעה האחרונה עם חברו היקר, כשהוא אומר לידו באמבולנס פרקי תהילים.
זיכרונות החלו להציף אותו. הוא נזכר בנסיעות אחרות לגמרי שהיו לו עם הרב רזיאל.
הרב רזיאל היה חברו הקרוב ביותר, החברותא שלו במשך כארבע שנים. הוא נזכר בכך שהרב רזיאל היה בקיא גדול בתחומים רבים בהלכה, ברפואה, במילה, בשחיטה, בכתיבת סת"ם ומה לא. כמו כן נזכר בתקופת השובבי"ם בשנים שעברו. במשך שנים הרב רזיאל נהג להתענות בתקופה זו בתענית דיבור מיום א' עד יום ה' מנץ החמה ועד צאת הכוכבים, וביום שישי עד חצות היום.
מנהג החברותא היה, שאחת לכמה חודשים בראש חודש היו נוסעים לתפילת ותיקין בציונו של רבי שמעון בר יוחאי, ולאחר התפילה חזרו לביתם. כמה פעמים יצא שכשנסעו למירון חל ראש חודש בימות השובבי"ם. בדרך הלוך שוחחו רבות, אבל לאחר תפילת שחרית לא היה עם מי לדבר... הרב חנוך היה אמור לבלות את הזמן ממירון ועד השומרון עם חברו הטוב ביותר בלי מילת חולין אחת. בתחילה היה לו קשה מעט, אבל ככל שחלפו הדקות הבין שעם הרב רזיאל לא צריך מילים בשביל לדבר.
מאחר שבתענית דיבור מותר ומצווה לדבר בדברי תורה, ניצל הרב חנוך את הזמן לשוחח עמו מענייני הפרשה ובסוגיות הלכתיות, ולעתים הרב רזיאל הציע לו שישמעו שיעור יחדיו. הם היו שרים ביחד, ויותר מכול הצליח הרב רזיאל לרוממו על ידי ההומור המדהים שהיה לו, בבחינת מה שאמרו חז"ל "ועלהו לא ייבול", שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד. הוא הצליח "לומר" לחברו כל מיני מילתא דבדיחותא על ידי גערות וחיקויים. מעולם לא היה צריך הרב רזיאל לספר בדיחה על מישהו בשביל לבדרו. די היה לו ליצור את מהות הבדיחותא מעצם החיים בעצמם.
הרב חנוך נזכר במנהג הקבוע שהיה להם בדרך חזרה ממירון. הם היו עוצרים במאפייה באמצע הדרך, קונים מאפים וחלות, וכמעט תמיד הרב רזיאל הצליח להשיג אותו בקופה ולשלם גם עליו. פעם אחת ניצח הרב חנוך את החברותא וזכה לשלם בעבור המאפים שקנה. זה היה לא קל בכלל בשביל הרב רזיאל.
בעודו יושב ליד גופתו של הקדוש הרב רזיאל, הרהר בליבו כי לפעמים הקדוש ברוך הוא לוקח צדיקים באמצע החיים, קוטף את השושנה הכי יפה, כדי שכולם יוכלו אחר כך להתבשם מריחה. ואז גמלה בליבו החלטה להוציא לאור ספר שיספר את כל הסיפורים על החבר המופלא הזה, שהיה כגדול הדור בעיני מי שהכירוהו, ובכך להפר את שתיקתו של הרב רזיאל שנכפתה עליו ועל כל בני ישראל.
ניתן לשלוח סיפורים על הרב רזיאל שבח הי"ד לרב חנוך וסרמן: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
