שבוע של תורה ושמחה | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
פסח
חול המועד

1062

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

המועד נועד ללימוד בשמחה
החגים ניתנו לישראל כדי שיעסקו בהם בתורה מתוך שמחה. בכל ימות החול אדם טרוד במלאכתו, וקשה לו להקדיש זמן ראוי ללימוד התורה. לכן נתן לנו ה' ימים קדושים שנעסוק בהם בתורה. אמרו חכמים במדרש: "אלה הם מועדיי" - בזמן שאתם עושים המצוות ומקדשים את המועדות באסיפת העם בבתי כנסיות בשביל לעסוק בתורה, אומר הקב"ה: אלה הם מועדיי, ואם לאו, אומר הקב"ה: אלו אינם מועדיי אלא מועדיכם. וכך טען אותו רשע כנגד רבי עקיבא, שאין ערך למועדי ישראל, שהרי אמר ה' לנביא: "חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עלי לטורח, נלאיתי נשוא" (ישעיה א, יד). השיב לו רבי עקיבא, שאכן אם מכוונים במועדים רק להנאת הכרס, הרי שהם שנואים. אבל כאשר המועדים מיועדים לעבודת ה', ללימוד תורה ושמחת החג, הרי אלו מועדים אהובים וחביבים (של"ה מסכת סוכה נר מצווה ל"א).

איסור כביסה בחול המועד
מצווה לכבס את הבגדים לקראת החג, וכדי שלא יתרשלו בזה, אסרו חכמים לכבס את הבגדים בחול המועד. כלומר, מעיקר הדין מותר לכבס בגדים בחול המועד לצורך לבישתם במועד, מפני שזו מלאכת הדיוט לצורך המועד, אך למרות זאת אסרו זאת חכמים, כדי שלא ייווצר מצב שאנשים ידחו את כיבוס הבגדים לחול המועד - שאז הם פנויים ממלאכתם – ויבזו את החג בכך שייכנסו אליו כשהם מנוולים (מלוכלכים).

רביבים (823)

הרב אליעזר מלמד

528 - משפחה זה שמחה

529 - שבוע של תורה ושמחה

530 - העיקר- להרבות שלום

טען עוד

בגדים שנוטים להתלכלך
בכלל האיסור: חולצות, מכנסיים, שמלה, חצאית, חליפה, מעיל וכל כיוצא בהם. אבל בגדים שרגילים להתלכלך תדיר, כמו בגדים של תינוקות וילדים, מותר לכבס בחול המועד לצורך לבישתם במועד. וכן גרביים ולבנים (בגדים תחתונים) שרגילים להחליף בכל יום מפני הזיעה, לאחר שהשתמשו בכל הנקיים – מותר לכבס את הנצרכים להמשך המועד. זאת מפני שטעם האיסור הוא כדי שיכבסו את הבגדים לקראת החג, אבל לא גזרו חכמים על בגדים שגם אם יכבסום לפני החג יצטרכו לכבסם שוב במועד. ואין צורך להצניע את כיבוסם, מפני שהכול יודעים שמותר לכבס בגדים אלו.
אומנם צריך לכבס לפני החג את כל בגדי התינוקות והילדים, הגרביים והלבנים, ורק לאחר שישתמשו בכל הבגדים הנקיים מותר יהיה לכבס את הבגדים שנצרכים להם למועד. יש להקפיד שלא להוסיף ולכבס בגדים לצורך ימי החול שלאחר החג (פנה"ל מועדים יא, יא יב).
בדרך כלל ילדים מגיל תשע כבר אינם מלכלכים את בגדיהם, ואין היתר לכבס את בגדיהם בחול המועד. אומנם אם הם ילדים שמתלכלכים יותר, מותר לכבס את בגדיהם לצורך החג גם כשהם בני תשע ועשר (שם).
מותר להסיר כתם על ידי מים וחומרי ניקוי, מפני שניקוי כתם אינו בכלל הגזירה. אף שיש מחמירים בזה, דעת רוב הפוסקים להקל. אומנם כל זמן שעוד נותר בגד נקי, עדיף ללובשו (שם).

מי שיש לו בגד אחד
מי שיש לו בגד אחד בלבד והוא התלכלך בחג, התירו לו חכמים לכבסו בחול המועד, מפני שגם אם מכבס אותו בערב החג – מן הסתם יתלכלך שוב במשך שבעת ימי החג, ולא רצו לגזור עליו שילך בבגד מלוכלך במועד. לפיכך מי שיש לו חולצה אחת בלבד והתלכלכה, או מי שיש לה שמלה אחת בלבד והתלכלכה, מותר לכבסה. במקרה זה יש להקפיד לכבס את הבגד בצנעה, היינו במכונת כביסה ביתית, ובלי לתלות אותו בחוץ לייבוש.
אבל מי שיש לו שני בגדים, גם אם התלכלכו ויש לו צער בלבישתם – אסור לכבסם במועד, מפני ששני בגדים אמורים להספיק למשך החג. וגם כאשר אחד מהבגדים פחות נאה, הוא נחשב כמי שיש לו שני בגדים. וכן מי שיש לה שמלה שלמה ובנוסף חצאית וחולצה, נחשבת כמי שיש לה שני בגדים. ואף ששני הבגדים התלכלכו מעט, אסור לכבסם אלא ילבשו אותם כפי שהם.
מי שיש לו בגד אחד לשבת וחג ואחד לחול, אם הוא אינו רגיל לצאת בבגד החול בשבת – הרי הוא נחשב כמי שיש לו בגד אחד בלבד לשבת וחג, ואם בגד השבת התלכלך מותר לכבסו במכונה לקראת החג השני (שם).
כאשר כל הבגדים התלכלכו עד כדי כך שמחמת הבושה, כשאין הכרח, האיש או האישה יעדיפו להישאר בבית ולא לצאת בהם – מותר לכבס את הבגדים הנצרכים כדי שלא יתביישו לצאת מהבית.

גיהוץ
מותר לגהץ בגדים גיהוץ ביתי לצורך לבישתם בחג, אבל אסור לקבוע בהם קפלים כדרך גיהוץ מקצועי (פנה"ל מועדים יא, ז).

גילוח ותספורת
מצווה להסתפר ולהתגלח לקראת החג. וכדי שלא יתרשלו וייכנסו לחג פרועי ראש ולא מגולחים, מתוך מחשבה שבחול המועד יש זמן למכביר ואז יוכלו להסתפר ולהתגלח, אסרו חכמים להסתפר ולהתגלח בחול המועד. כלומר, למרות שהכלל הוא שמותר לעשות בחול המועד מלאכה שנועדה לטיפול בגוף, אסרו חכמים לספר את שיער הראש והזקן בחול המועד, כדי שיהיו הכול נזהרים להסתפר ולהתגלח לקראת החג, ולא ייכנסו לחג כשהם מנוולים (פרועי ראש) ויבזו בכך את החג (מו"ק יד, א; פנה"ל מועדים יא, ט).
האיסור חל רק על שיער הראש והזקן של האדם, שכאשר הם מגודלים פרא מעבר לרגיל אצלו, הוא נראה מוזנח ומבזה את החג. אבל על שאר שיער שבגוף לא גזרו חכמים, ולכן מותר להסיר בחול המועד כל שיער שגורם צער, ובכלל זה גם שיער השפם כאשר הוא גורם צער (שם).

תספורת לילד
מותר לספר קטן ששיערו מגודל וגורם לו צער, שהואיל ועדיין לא הגיע למצוות אין עליו חובה להתכונן לחג, וממילא לא גזרו חכמים שלא לספר אותו בחול המועד (שו"ע אורח חיים תקלא, ו). הנוהגים לחגוג את התספורת הראשונה של בן השלוש ביום הולדתו, רשאים לספר אותו בחול המועד, וגם כאשר יום הולדתו חל לפני החג, מותר להשהות את תספורתו לחול המועד כדי להגדיל את השמחה במועד (פנה"ל מועדים יא, ט).

גילוח במועד בזמננו
רבים סוברים שגם למי שרגיל להתגלח בכל יום אסור להתגלח בחול המועד. אולם למעשה נראה שהלכה כדעת המקילים, אשר סוברים שכל מי שהתגלח לקראת החג הראשון – רשאי להתגלח בחול המועד, הואיל ולא התרשל בכבוד יום טוב, והגילוח של ערב יום טוב אינו מועיל לו לכל החג. ומכיוון שמותר להתגלח, הרי שיש מצווה להתגלח כדי לכבד את חול המועד, ובמיוחד מצווה להתגלח לכבוד שבת והחג האחרון.
אומנם מי שאביו נוהג להחמיר ולא להתגלח בחול המועד, כל זמן שיש בכך פגיעה מסוימת באביו, נכון שינהג כמותו ויזכה במצוות כיבוד הורים (פנה"ל מועדים יא, ט, הערה 4).

גזיזת ציפורניים וצחצוח נעליים
מצווה לגזוז את הציפורניים לקראת החג. אומנם בדיעבד, גם למי שלא גזז את ציפורניו לפני החג, לדעת רוב הפוסקים מותר לגזוז את ציפורניו בחול המועד, כשם שמותר לעסוק בכל דבר שיש לגוף תועלת ממנו (פנה"ל מועדים יא, י). מותר לצחצח נעליים בחול המועד (שם יא, ז).

מסחר, חנויות וקניונים
מסחר אסור בחול המועד, ורק לצורך מאכלי המועד מותר לקנות ולמכור בלא הגבלה, ולכן החנויות היחידות שמותר לפתוח בחול המועד הן חנויות מזון.
אומנם כעיקרון, אם נוצר פתאום צורך ממשי מותר לקנות בחול המועד גם דברים שאינם מוצרי מזון, כמו למשל בגדים, נעליים, כלי מטבח, כלי חשמל וספר ללימוד. אבל למעשה, היתר זה כמעט אינו יוצא לפועל, וממילא אלה שמבלים במועד בקניות בקניון מחללים את המועד, שמלבד בחנויות המזון אסור לקנות בחנויות ששם, הואיל והן פתוחות באיסור. שני טעמים לכך:
א) בדברים שאינם מוצרי מזון, ההיתר לקנות בחול המועד הוא רק למי שלא ידע לפני החג שיצטרך להם במועד, אבל אם ידע ולא קנה - אסור לו לקנות במועד, מפני שהוא מכוון מלאכתו למועד.
ב) גם אם נוצר צורך פתאומי במועד, אסור לקנות אצל מי שפותח את חנותו באיסור, כדי שלא לסייע בידי עוברי עבירה. בפועל, כמעט כל החנויות שפתוחות בפרהסיה פתוחות באיסור. הרי שכל ההיתר הוא לקנות מחנות של גוי, או מיהודי שמשבית את חנותו במועד, ומוכר באופן פרטי ובצנעה למי שמבקש ממנו בעבור צורכי המועד (פנה"ל מועדים יא, טז).

לטייל – בקצרה ובלי טרחה
מותר לנסוע בחול המועד לצורך טיול. טיול נחשב מצורכי המועד, ומותר לעשות למענו מלאכת הדיוט כנהיגה במכונית. אבל אסור לנסוע שלא לצורך המועד, כגון לצורך לימוד נהיגה, או כדי לראות דבר לצורך עבודה שלאחר המועד.
מי שנצרך לנסוע במועד, רשאי לבצע במכונית תיקונים קלים שהדיוט יודע לבצע. לפיכך, מותר בשעת הצורך להחליף גלגל, וכן מותר לעשות פעולת תיקון קטנה שאינה מצריכה כלי עבודה מיוחדים או מיומנות של איש מקצוע. אבל תיקון מקצועי מותר רק כדי למנוע הפסד גדול בעבודה.
נראה שהיתר הטיולים בחול המועד – הכוונה לטיולים קצרים שאינם מייגעים ומטריחים, אלא מצטרפים למגמת חול המועד - לנוח ממלאכה ולשמוח בסעודות ובלימוד התורה, שכן צריך להקדיש כמחצית היום ללימוד תורה, וממילא זמן הטיולים הוא במחצית השנייה שבה צריך לקיים גם את הסעודות. אומנם נראה שלשם עלייה לירושלים, עיר הקודש והמקדש, אפשר לקיים נסיעה ארוכה (פנה"ל מועדים א, ו; יא, טו).

לתגובות: [email protected]

מתוך העיתון בשבע.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
סבלנות, הזמן פועל לטובתנו
סיון תשע"ד
רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז
רביבים
שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך
תשרי תשפ"ג
רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע

רביבים

רביבים
השליחות הגדולה של מורי ישראל
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
רביבים
ייעודו של מעשר כספים
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו
רביבים
תנו כבוד לתורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז

רביבים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
הרה"ג זלמן מלמד
גם גדול וגם עניו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כסלו תשס"ח
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - ספרד
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
כיצד מתפללים?
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב חיים דרוקמן
הרב אליקים לבנון
הרב דוד דודקביץ'
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב מרדכי גרינברג
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז