ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
במבנה סדר ברכות תפילת שמונה עשרה, העמידונו חכמינו (מגילה יז, ע"א) על סמיכות הפרשיות שבין כל ברכה וברכה, ותלותה של כל ברכה בחברתה, ושאלו: "ומה ראו לומר קיבוץ גלויות לאחר ברכת השנים"? והשיבו בכתוב ביחזקאל (לו, ח): "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא". יוצא שקיבוץ הגלויות תלוי בברכת השנים, בעת שטל ומטר יורדים על הררי ציון ומביאים את השפע והברכה אליהם, אז הארץ מסוגלת ומוכנה לקלוט את בניה, לקיימם ולהחיותם ביבולי אדמתה. סימן זה של ברכת הארץ נקרא בפי חכמינו ה"קץ המגולה" (סנהדרין צח, ע"א), והוא ה'אות' המבשר בצורה גלויה את סיומה של הגלות, ואת פתיחת עידן חדש בחיי עם ישראל בארצו.
"לפי שכל זמן שאין ישראל על אדמתם, אין הארץ נותנת פירותיה כדרכה, אבל כשתחזור ליתן פירותיה, זהו 'קץ מגולה' שקרוב לבוא זמן גאולה, שיחזרו ישראל על אדמתם". (מהרש"א, סנהדרין צח, ע"א)
(לפסקה זו ישנה הרחבה בשיחה שבתקליטור)יום גשמים וקיבוץ גלויות
"אמר רבי יוחנן: גדול יום הגשמים 1 כיום קיבוץ גלויות, שנאמר: 'שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִותֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב'" (תהלים קכו, ד). (תענית ח, ע"ב)
הבה נתבונן בדימוי שדימה הכתוב את קיבוץ הגלויות "שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִותֵנוּ", לאפיקי הנחלים בנגב - "כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב". שממנו למדו חכמינו ששקולים הם. ארץ הנגב היבשה, הצמאה והמתגעגעת לגשמים, מצפה למעט מים שירוו את אדמתה. הופעת הגשמים בנגב היא שמחת השלמת היצירה, בשורת הברכה ליבולי השדה. בישימון הפתוח של ארץ הנגב, מוטלים לפנינו המרחבים חשופים, מבותרים וסדוקים, ואפיקי הנחלים בנגב יבשים ברוב ימות השנה, על כן ראיית זרימת המים הגועשת באפיקיהם, היא מחזה מרגש! כיצד המקומות הצחיחים והיבשים הללו, זוכים פתאום לשטף מים רבים הזורמים בעוז ובמהירות, סוחפים ובולעים בשצף קצף כל הבא בדרכם, עד שערוצי הוואדיות והנחלים צרים מלהכילם. המים הרועשים והסוערים, המעלים קצף במרוצתם, מבטאים בחוזקה את התרגשות הסביבה לפגישה עם המים.
עתה לאחר שקלטנו את הפסוק בצורתו המוחשית, נבין את דימוי 'שיבת ציון' ל'אפיקים בנגב'. תהליך קיבוץ הגלויות ושיבת ציון, שאנו עדים לו במשך מאה השנים האחרונות, ידע עליות ומורדות - הן בכמויות זרימת העולים לארץ, והן בעוצמת הבעירה והגעגועים לארץ ישראל. בחמש עשרה השנים האחרונות דעך זרם העולים, והגענו למצב של יובש בעלייה. כביכול נעצר מפעל העלייה ועמד מלכת, וארץ ישראל חדלה כמעט, מלמשוך את בניה אליה. והנה לפתע פתאום, ממקום שלא ציפינו לו כלל, מן הצפון הקר והמאיים, נפרצו חומות הברזל האכזריות והקשוחות, ואחינו, לאחר שבעים שנה של ניתוק, פורצים וזורמים אלינו בשטף כביר ובכמויות אדירות. הרי גם זו חוויה מרגשת ונפלאה, לזכות לראות במו עינינו בשמחת קהלנו, במפגש המחודש של שיבת הבנים לגבולם "כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב". שאיפת הדורות לקיבוץ גלויות, שהפתיענו ובא אלינו כביכול בהיסח הדעת ולאחר הייאוש, פותר לנו את פשר הכתוב "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" (תהילים קכו, א). והמציאות מדברת אלינו בשפת הפסוקים...
ללא ספק, דחף עליון מאת קורא הדורות מראש, הוא אשר מעורר ומביא מארצות הצפון את זרע בית ישראל, שכמעט עמד על סף כריתה וגוויעת אחינו האובדים והנידחים. לעמוד נוכח המציאות המופלאה הזו, ההולכת ומתגשמת אט אט, זה ממש חלום העולה על כל דמיון של כל הוזה וחושב.
ואכן "הָיִינוּ כְּחֹלְמִים", כי המציאות גדולה מן החלום! לעתים נדמה שבזרם העלייה הגואה, נעלם לו הפרט ונסחף עד בלי הכר וללא מצוא, והוא נעזב ונשכח מבלי שנרגיש בו שאבד, מרוב ההמון הנוהר אלינו ברבבותיו.
כאן עלינו לקבל את הדרכת חכמינו. אם בשגרת הלשון המקובלת אנו מורגלים למשפט: ' חבל על כל טיפה', באים חכמינו ומלמדים אותנו במטבע של ברכות, את נוסח סגנון ההודאה!את התודה על כל טיפה:
"מודים אנחנו לך ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו, על כל טיפה וטיפה שהורדת". (ברכות נט, ע"ב)
נקיש מעניין המים לעניין העלייה וקיבוץ הגלויות, כי הושוו שניהם, 'יום הגשמים' ל'יום קיבוץ הגלויות'. על כן נודה בתפילה לבורא העולם, בסגנונם של חכמינו: 'מודים אנחנו לך ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו על כל עולה ועולה שהבאת לארצנו והעלית'.
^ 1 התוספות (בתענית ח, ע"ב ד"ה גדול) שואלים מדוע הגיעה הגמרא למסקנה בהיקש הגשמים לתורה (לעיל ז,א) "שגדול יום הגשמים יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר: 'יערוף כמטר לקחי', מי נתלה במי? הוי אומר קטן נתלה בגדול". ואילו ביחס לקיבוץ גלויות, לא אמרו ש'גדול יום הגשמים יותר מקיבוץ גלויות' מכח "מי נתלה במי", הלא גם כאן תלו את קיבוץ הגלויות ב"כאפיקים בנגב", ותירצו: "אנו מתפללים הכי: שובה ה' את שביתנו כאפיקים היורדין בנגב, שגדול יום קיבוץ כאפיקים בנגב. אם כן עשה עמנו אות לטובה בקיבוץ גלויות, בהיות כי זה כמו זה. ואפיקים בנגב תחדש בכל יום - כיום קיבוץ גלויות, אבל יותר לא".
מהרש"א תירץ, כיוון שראו ישראל נתינת התורה בעבר וכן את הגשמים, לא היה צריך לתלות נתינת התורה במטר, אילו היו שווים. אבל קיבוץ גלויות שלא ידענו וראינו עד עכשיו, אפשר לומר שהם שווים.
מהרש"א תירץ, כיוון שראו ישראל נתינת התורה בעבר וכן את הגשמים, לא היה צריך לתלות נתינת התורה במטר, אילו היו שווים. אבל קיבוץ גלויות שלא ידענו וראינו עד עכשיו, אפשר לומר שהם שווים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
