ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
כששב העשיר לביתו, חלה לפתע בקיבתו, תאבונו אבד, ולא היה מסוגל לאכול מאומה. בדקו אותו הרופאים , אך לא הצליחו לאתר את הסיבה למחלתו. מצבו הבריאותי של האיש הלך והידרדר, אך בני ביתו לא מצאו מוצא מהסבך.
יום אחד, פגשו בני הבית אדם אחד, שיעץ להם ליסוע לרבי חיים מצאנז, ולבקש את עזרתו. נסעו בני המשפחה לצדיק, והוא השיב להם, שיכשירו את כלי המטבח ויאכלו מכאן ואילך רק אוכל כשר. עשו בני המשפחה כעצת הצדיק, ואכן האיש החל לאכול והבריא.
מיד הובררה לבני המשפחה סיבת המחלה: לאחר שאכל האיש מהשיריים של הצדיק, השתרש בקרבו תיעוב לכל מאכל טרף, ומכיוון שכל האוכל בביתו היה טרף, לא אכל כלום. (סיפורי חסידים תורה, מס' 473).
בסיפור זה גנוזה נקודה רוחנית חשובה הנרמזת גם בפרשתנו. פרשות תזריע – מצורע סובבות כולן סביב טומאות הגוף, דיניהם, ותהליך הטהרה מהם. מוזכרות בהן – טומאות היולדת, הצרעת, נידה, זב וזבה. כל הטומאות הללו הן טומאות הנובעות מתהליכים בתוך גוף האדם, להבדיל מטומאות שמקורם מהחוץ כטומאת מת, נבילה, שרץ ועוד, המוזכרות בפרשות אחרות.
במבט ראשוני, טומאות אלו מעידות על פחיתות הגוף. אולם המתבונן לעומק יודע, שטומאות אלו קיימות ביהודים ולא בגויים, כי באמת הן נובעות דווקא מהקדושה הקיימת בגופם של ישראל. קדושה זו יוצרת את המנגנון, שבעיתים של ירידה, 'מקפיץ' את המערכת, יוצר טומאה, ומוביל את הגוף לתהליך של היטהרות והתרוממות חוזרת. וכידוע, הצרעת אינה קיימת היום, כי איננו מצויים במעמד רוחני כה מרומם, שבעת חטא לוקים בצרעת, ומקבלים איתות משמיים על הצורך בהיטהרות.
אמור מעתה, דווקא מציאות הטומאה בגוף הישראלי מעידה על מעלתו וקדושתו. והנה, בפרשה יש נקודה נוספת, השופכת אור על נושא זה. בפרשה מופיע גם הציווי על מילת הבן ביום השמיני. ציווי זה חריג בין שאר המצוות שבפרשה הנוגעות לענייני טומאה וטהרה. בפשטות, הוא מופיע כאן כחלק מפרשיית היולדת, אך אולי יש כאן עומק נוסף.
הפרשה נפתחת בפרשיית טומאת וטהרת היולדת. בתחילה, מופיעים שבעת ימי טומאת היולדת זכר. אחר כך, מופיע הציווי על המילה ביום השמיני, ולאחריו הציווי על 33 ימי דמי הטהרה של היולדת. נמצא, שברית המילה מהווה נקודת תפנית מימי הטומאה לתהליך הטהרה.
ברית המילה, היא הברית שחותם היהודי בגופו, ובכך חוקק את הקשר עם ה' גם בגופו ולא רק בנשמתו. ברית זו מלמדת על קדושת הגוף הישראלי, ולכן היא מהווה נקודת תפנית מטומאת הגוף לטהרת הגוף.
כך מצאנו גם בבריתו של אברהם אבינו. עד הברית, אומר רש"י בשם פרקי דר"א (בראשית יז, ג), כשהיה אברהם מתנבא, "לא היה בו כח לעמוד ורוח הקודש נצבת עליו, וזהו שנאמר בבלעם נופל וגלוי עינים". בלעם הגוי, שהוא ערל, גופו לא מסוגל להצטרף לגילוי הרוחני והוא נופל בעת גילוי שכינה, וכך היה באברהם לפני הברית. אך לאחר המילה, הושלם גופו הישראלי של אברהם, והיה בכוחו להצטרף לקדושת גילוי השכינה, ולעמוד על רגליו.
כך גם בסיפור שבו פתחנו. דיני כשרות האוכל מלמדים אותנו על קדושת גופינו. גופו של אותו יהודי היה רחוק מה', אך כשטעם מה'שיריים' של הצדיק נגעה בו קדושת הגוף כמו בעת ברית המילה, ומיד גופו התקדש ולא היה מסוגל לאכול מאכל פיגולים. 'השיריים' מבטאים את קדושת הגוף, כי הם מבטאים את העובדה שקדושת מעשיו הרוחניים של הצדיק מקדשים אפילו את מאכליו, ולכן רגע אכילתם מהווה את נקודת התפנית מטומאת הגוף לקדושת הגוף.
ובימים אלה, מתפללים אנו, שמסירות נפשם של חיילי ישראל הי"ד, שהקריבו גופם למען קידוש ה', ובכך הביאו לשיא את קדושת גופם של ישראל, יעמדו למדינת ישראל ללכת תמיד בדרך ה', ולבטא בעולם הזה את גופם רוחם של ישראל, הנושאים את דבר ה' בעולם. ונזכה להופעת הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
