ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
זו הייתה שנתו הראשונה בשירות ביחידה, שעיקר עיסוקה היה במשימות מודיעין.
באחד הימים הורה מפקד היחידה רפי לשבעה מאנשיו, ובתוכם עוזי, להתייצב בשעה אחת עשרה בלילה במתקן היחידה כדי לצאת לפעילות מבצעית כלשהי, עניין שבשגרה.
בשעה היעודה התייצבו אנשי היחידה במשרד, ומיד התבקשו על ידי המפקד להצטרף אליו ולאזרח שחבר אליו, אדם לא מוכר. הם נסעו במיניבוס אזרחי שבו נהג האזרח, בלי לדעת מהו יעדם.
כעבור כעשר דקות נסיעה הרכב נכנס לשער יפו בעיר העתיקה, והתמקם בחנייה סמוך לתחנת משטרת הקישלה.
"רדו ובואו אחרינו!" הורה המפקד.
אנשי היחידה יצאו בעקבות השניים, שלא הסגירו ולו במילה אחת את אופי הפעילות ויעדה. הם צעדו בצעדים מהירים בין סמטאות העיר העתיקה, וכעבור דקות אחדות ניצבו מול שער של אחת מהכנסיות האורתודוקסיות.
האזרח נקש בדלת באמצעות טבעת מתכת כבדה שהייתה תלויה על הדלת. לאחר דקה ארוכה הדלת נפתחה בחריקת צירים. בפתח ניצב כומר בלבוש גלימה שחורה שבירך אותם לשלום וסימן להם לסור לתוך הכנסייה.
"שבו בבקשה", אמר הכומר בחיוך. אנשי היחידה המתינו בסקרנות שמישהו מהנוכחים יסביר להם ולו במילה מה הם עושים בשעת חצות בין כתליה האפלוליים של כנסייה עתיקה.
לפתע נכנס איש דת נוצרי נוסף למבואה. על פי לבושו הסיקו כי מדובר בראש הכנסייה. תוך כדי ישיבתם הוגשו להם קפה ועוגיות, ושני אנשי הדת התפנו לשיחת חולין עם מפקד היחידה והאזרח שהובילם למקום.
חלפה כמחצית השעה, שבה המשיכו אנשי היחידה להתלחש באשר לפשר הימצאותם במקום. אף לרגע לא העלו בדעתם מה צופנות להם הדקות הבאות.
לאחר שגמעו עוד שתי כוסות של קפה שחור, שמעו את האזרח אומר לכומר בערבית: "נו, בואו ניגש לעבודה!". ראש הכנסייה קם ממקומו וסימן לכל הנוכחים לעלות בעקבותיו לקומה העליונה. הם עלו כמצוותו לחדר רחב ידיים, ששימש כנראה כחדר אירוח, שם עמדו תוהים ונבוכים.
לפתע הגיע לחדר אדם, ששימש כפי הנראה איש התחזוקה של הכנסייה, בידו פטיש טפסנים ופניו מועדות לעבר הקיר המזרחי של האולם, שהיה מוסתר על ידי וילון כבד בצבע אדום עז. הוא החל להסיט את הווילון הכבד וחשף בפניהם ציפוי לוחות דיקט לאורכו ולרוחבו של הקיר. עוד בטרם הספיקו להבין משהו, האיש הניף את הפטיש והחל לפרק את לוחות הדיקט מהקיר, ועיניהם נקרעו בתדהמה.
מהגומחה שבתוך הקיר ניצבו בפניהם לא פחות משבעה ספרי תורה - חלקם נתונים בתיקים מהודרים. עודם עומדים נדהמים למראה עיניהם, נשמעה קריאתו החדה של רפי: "כל אחד שייקח ספר תורה אחד על כתפיו, ורדו למטה!".
הם יצאו בצעדים מהירים לעבר החניה, שבעה בחורים עם שבעה ספרי תורה, ועם האוצר היקר הגיעו למשרדי היחידה. האזרח ששימש כאיש קשר לעדות הנוצריות הודה להם על הסיוע ופנה לדרכו.
לפני שפנו לצאת מהמשרד, רפי קרא לעוזי לחדרו, שם הוצבו שבעת הספרים, ואמר: "עוזי, אביך סופר סת"ם, בוא תציץ ותראה אם מדובר בספרים שמישים".
עוזי לא נזקק לעין מקצועית במיוחד כדי לספר לרפי שהספרים נמצאים במצב מצוין, וגם אם שיני הזמן גרמו לנזק כזה או אחר, הרי שהדבר ניתן לתיקון, ואפשר בהחלט שהספרים ימצאו את מקומם בארונות הקודש בבתי כנסת ויקראו בהם מדי שבת בשבתו.
למחרת פונו שבעת הספרים למשרד הדתות, והתברר כי היו אלה ספרי תורה שנגאלו מבתי כנסת בעיר העתיקה לאחר נפילתה במלחמת העצמאות. אנשי הכנסייה הצפינו אותם במסתור כמעט עשרים וחמש שנה, עד שהחליטו על עיתוי השבתם למקומם הראוי.
עוזי סנדורי שירת במשטרת ישראל במגוון תפקידים, השתתף ופיקד על מבצעים שונים ומרתקים, עד לתפקיד האחרון כדובר משטרת ישראל בדרגת ניצב משנה. אך הפעולה הפשוטה לכאורה שבה נטל חלק ועליה סיפר, חקוקה בזיכרונו כאחת המשימות המפתיעות והמרגשות שהיה שותף להן אי פעם.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.










