ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר ישעיהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
המעיין בנבואות ישעיה יגלה על נקלה כי ספרו מסודר מאוד מבחינת סדר הזמנים.
התיאור הראשון המופיע בספר נמצא בפסוק הפותח את פרק ו: "בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהו...". על פי דברי התרגום הכוונה לשנה בה נצטרע עוזיה וז"ל:"בשתא דאתנגע בה מלכא עזיהו". מהפסוקים משמע וגם חז"ל לימדונו גם כי זו נבואת ההקדשה של הנביא. וז"ל רש"י "סימן זה תחילת הספר ותחילת נבואת ישעיה".
התיאור הבא מעביר אותנו לתקופת אחז. וז"ל הכתוב "וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה" (ז' א). (לא נעסוק הפעם בשאלה מדוע אין נבואות מתקופת יותם).
האזכור הכרונולוגי הבא הוא "בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ אָחָז הָיָה הַמַּשָּׂא הַזֶּה" (י"ד כח). (פרקים יג-כג הם קובץ העומד בזכות עצמו, כל הנבואות מוגדרות כ"משא" וכולן חסר אחת הן נבואות על הגוים).
בכותרת של פרק ל"ו מופיע התאריך הבא "וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם". (לא נעסוק הפעם לא נעסוק בשאלה כיצד סנחריב שעלה לשלטון בשנת עשרים ושלש לחזקיהו נלחם בו כבר בשנת ארבע עשרה).
פרק זה והפרקים הבאים עד סוף פרק ל"ט מקבילים לפרקים י"ח-כ' בספר מלכים ב' ובמידה מסוימת לפרקים כ"ט-ל"ב בדברי הימים ב. פרקים אלה עוסקים במלכות חזקיה.
בפרקים מ'-ס"ו אין ולו אזכור כרונולוגי אחד אבל יש בהם רמזים רבים לתקופת מנשה, נכדו של ישעיה שרצח אותו בטענה המופרכת כי ישעיה כופר בתורת משה היה (עיין יבמות מט ע"ב).
נוכל עתה לסכם ולהציע כי פרקים א'-ו' נאמרו בתקופת עוזיה. פרקים ז'-י"ב נאמרו בתקופת אחז, פרקים י"ג-כ"ג הם פרקי המשאות, פרקים כ"ד-ל"ט נאמרו בתקופת חזקיה ופרקים
מ'-ס"ו נאמרו בתקופת מנשה.
נחזור עתה להפטרה שלנו. מצבה של ממלכת יהודה על פיה הוא חמור מאוד:
"אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים: וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה: לוּלֵי ה' צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ" (ישעיהו א' ז-ט).
עיון בדברי ימי מלכות עוזיה נותן לנו תמונה הפוכה לחלוטין:
"וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם: וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר ... וַיְהִי לְעֻזִּיָּהוּ חַיִל עֹשֵׂה מִלְחָמָה יוֹצְאֵי צָבָא ... עוֹשֵׂי מִלְחָמָה בְּכֹחַ חָיִל לַעְזֹר לַמֶּלֶךְ עַל הָאוֹיֵב: וַיָּכֶן לָהֶם עֻזִּיָּהוּ לְכָל הַצָּבָא מָגִנִּים וּרְמָחִים וְכוֹבָעִים וְשִׁרְיֹנוֹת וּקְשָׁתוֹת וּלְאַבְנֵי קְלָעִים: וַיַּעַשׂ בִּירוּשָׁלִַם חִשְּׁבֹנוֹת מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב לִהְיוֹת עַל הַמִּגְדָּלִים וְעַל הַפִּנּוֹת לִירוֹא בַּחִצִּים וּבָאֲבָנִים גְּדֹלוֹת וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד לְמֵרָחוֹק כִּי הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עַד כִּי חָזָק" (דברי הימים ב כ"ו ט-טו).
כיצד ניתן לתרץ סתירה לכאורה זו. רש"י מתרץ כי אין מוקדם ומאוחר בנביא ולכן אף על פי שהנבואה כתובה בראשית הספר היא נאמרה בימי חזקיה כאשר האשורים כבשו את כל ממלכת יהודה למעט ירושלים.
יתכן וניתן להציע פירוש אחר. אף על פי שהמצב בימי עוזיה היה מצוין, עוזו של עוזיה היה לשם דבר בכל רחבי העולם וצבאו של עוזיה היה מצויד במיטב הציוד הצבאי של אותה תקופה, ישעיה מזהיר את העם. השחיתות שפשטה בחברה הגבוהה של ממשל עוזיה, תביא אותם למשבר נורא. הקצינים "קְצִינֵי סְדֹם" שניצלו שלא כדין את כוחם, השופטים שלא דנו דין צדק "יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם", הבכירים שעליהם נאמר "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים" פרשו את המציאות וההצלחה כהסכמה משמיים למעשיהם, אך הם יגרמו תוך זמן קצר לחורבן הנורא.
הבה נתפלל שאנו נסיק את המסקנות הנכונות לדורנו, כדי שבקרוב תתקיים בנו הנבואה: "אָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
